כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סיפור אגדה

    פרופיל

    עליזהלה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון

    אבא

    24 תגובות   יום שישי , 9/1/09, 00:13

     אבא

    *

    פעם פעם פעם פעם

    דיברת פולנית ברחוב,

    גרמנית בבית הספר

    וצ'כית עם הילדים מהרחוב השני.

    אידיש עם אבא

    ועם זֵיידַע לשון-קודש.

    *

    לא ידעת שאפשר אחרת.

    *

    פעם פעם פעם  

    לא העזת לדבר פולנית בקול רם,

    הרוסית החליקה לך בקלות בגרון

    עם כוס הגונה של סְ‎‏‎‏פִּירִיטוּס תוצרת בית.

    הגרמנית הפכה לשפת הסיוטים,  

    הצ'כית פוזרה לכל עבר

    וכבר לא היה לאן לחזור,

    אמא שלך, בשקט, באידיש, שלחה אותך למזרח התיכון.

    *

    ולא ידעת שאוולד.

    *

    פעם פעם   

    ריכלת עם אמא בפולנית, שלא אבין.

    אחר כך עם רחל   

    עם אחותך, רק גרמנית,

    בשבילה העברית היא לֶוַונְטִּינִית

    הצ'כית אבדה

    האידיש - לבדיחות של החברים סביב שולחן הַרֶמִי.

    *

    ואותי גידלת בעברית.

    *

    פעם   

    הפולנית של אמא התחלפה שוב ברוסית

    זו של אווה שכבשה אותך בסערה

    ואחר חזרה לשלג של מוסקבה. 

    הגרמנית צללה במרחבי ההזיות בהם אבדה אחותך

    האידיש עוד נשמרה למפגשים המתדלדלים עם החברים

    הבדיחות התכווצו למחלות וכאבים,  

    כבר לא נותר למה להתגעגע,

    ופתאום,

    משום מקום,

    החזרת את הצ'כית.

    *

    ובה דברת אלי בשטף,

    מתפלא איך קרה שאינני מבינה מילה.

    *

    לפני שנה נעלם מגדל השפות שאהבתי

    ואני, בעברית שלי,

    מתגעגעת לעוד בדיחה עסיסית אחת

    באידיש,  

    כזו שלא אבין ולכן תתרגם מיד ותחתום:

    "עֲלִיזֶהלֶה , באידיש זה נשמע הרבה יותר טוב "

     *

    *

    *

    9.1.2009 – יום השנה הראשון לפטירתו של אבא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/10/10 22:51:
      כל השפות מתחברות לאבא אחד אהוב. איזה יופי.
        31/10/09 21:46:

      ואבא שלי שוכח את העברית, מדבר אלי בגרמנית, חולם בגרמנית  וקורא לי צפלש'ן.
        27/10/09 19:38:

      כאילו אבא שלי בסיפור

      עם השפות, והבדיחות

      בכלל אני חושבת שזה אצלנו בדנא

      השפות

        26/9/09 16:43:

      מזדהה איתך כאן בכל מילה ובכל המשתמע מהדברים.

      *

        21/9/09 11:20:

      אהבתי.

      הזכיר לי את אבא שלי, עם היקיות שלו,

      שידע עוד הרבה שפות נוספות.

      ואני עד היום מצטערת שלא לימד אותי גרמנית.

      חיבוק.

        14/9/09 13:27:

      מרגש עד דמעות

       

        14/9/09 07:57:

      עליזהלה, מישהו הקפיץ את היצירה הזאת שלך קדימה

      ואני נכנסתי שוב.

      קראתי פעמיים שלוש,ומה  אגיד,

      אני רואה אותו.

      אני רואה את אבא שלך.

      אני מבינה את הרגש,

      ואת החיוך ואת העצב.

      כמה חשוב הביטוי,

      השפות השונות רק מאפשרות ביטוי מדוייק יותר

      ואדם שיודע הרבה שפות

      תמיד יוכל לבחור אחת לאותו רגע

      שתגיד את הנימה המדוייקת ביותר

      של מה שהוא התכוון.

      זה אדם רגיש באופן מיוחד, ודייקן. 

       

      אני רואה גם את אבא שלי ,עומד לצידו,

      ואני רואה את הדמיון ואת השוני.

      יש הרבה משניהם.

      אבל אין שוני ברגש שמציף אותי עכשיו,

      אין שוני בינו לבין שלך. 

        14/9/09 00:09:


      אהבתי

       את התמונה שאת מצירת במכחול המילים

      ואת האהבה שצבעת בשלל צבעי השפות

       

       

       

        10/9/09 07:05:
      זו לא האידיש ולא העברית, זו שפת האהבה.
        4/8/09 19:50:
      גדול עליזל'ה בכל השפות שהזכרת.
        20/4/09 20:59:

      איך שהצלחת לשתף אותנו באבא שלך...סיפור חיים בכמה בינ-שורות. מאד יפה.

       

       

        24/2/09 10:46:
      גם אני גדלתי עם שפות שונות צרפתית רוסית גרמנית והשפות הן גם תרבויות שונות שכולן העשירו את עולמי בטעמים צלילים ספרות ונופים.הילדים שלנו כבר שונים-שפה אחת תרבות אחת ארץ אחת לכל דבר יתרונות וחסרונות.
        24/2/09 08:31:

      את מותק

       

        19/1/09 09:13:

       

       

       באידיש  זה  תמיד  נשמע יותר טוב

       

         שלא  תדעי  עוד  צער

                נשיקהרגוע

        11/1/09 20:44:

      התמונה מקסימה

      והמילים - בליל בבלי זכרונות, מילים ואהבה לאבא. 

      כתבת כל כך יפה ונוגע!! 

      אהבתי מאוד.

        11/1/09 17:12:
      ממש ריגש אותי עד דמעות מחבק אותך
        10/1/09 15:52:

      נוגע מאוד. גם בגלל שלי, אבל גם לא.

      חיבוק מכאן.

        10/1/09 08:42:


      היה איש ,חסיד סאטמר ,שחי בניו יורק,

      צדיק אדוק בכל נימי נפשו,

      רק בעיה אחת הייתה איתו...

      קראו לו Sean Frougurson

      שם אירי בעליל...

      כל מכריו התפלאו לשמע השם הבלתי שגרתי שכזה,

      לאדם יהודי ירא שמיים שכמותו..

       

      נו....

      יום אחד פקעה סבלנותם והם החליטו לשאול אותו,

      אחת ולתמיד למקור השם.

      הוא חייך וסיפר , מעשה שהיה וכך היה.

      כפליט , אחרי המלחמה הוא נסע חסר כל לעמריקעא.

      ללא שום מסמך מזהה, זו הזדמנות נדירה להתחיל חיים חדשים.

      אנשים באוניה , במהלך במסע הציעו לו שמות שונים לבחור לעצמו,

      אחד הציע דיאמנט,- שזה יהלום ,

      אחר הציע גרינברג שזה מוכר

      אולי רוזנברג, או רוטמן...

      אבל כשהגיע תורו

      ופקיד ההגירה נעץ בו מבט חודר כשהוא שואל לשמו,

      הוא רק הצליח לגמגם ...

      שויין פארגאסען.

       

      וכן,

      באידיש , זה נשמע יותר טוב.

       

       


      תמיד חסר..

      בכל השפות, אגב..

        9/1/09 21:30:
      מרגשת.
        9/1/09 20:11:
      חיבוק.
        9/1/09 09:24:


      מרגישים כמה אהבת אותו,

      ובכמה שפות את זוכרת אותו,

      אשרייך

       וטוב לו שכך , ברכות , בחום הוא שמור בליבך...

      ( היה יותר אישי אם היית מצרפת תמונה שלו,

      שאנו הזרים , נוכל גם לזכור, לראות, להבין )

      * גדול.

        9/1/09 01:53:

      מרגש כל כך..*
        9/1/09 00:23:


      עליזה'לה...

      לפני חודש בדיוק, בדיוק, היה יום השנה החמישי לפטירתו של אבא שלי.

      את יודעת איך כל אחד מתרגם את "אבא שלי" ל"אבא שלו"? אז אני לא יודעת בגלל איזה אבא באה ההצפה של עכשיו.

      וזה לא ממש משנה, כמו שלא ממש משנה באיזה שפה זה נשמע יותר טוב.

      חיבוק.

      עדית