סבתא, אמא אומרת שהמצב שלך לא טוב,שאת כבר לא יודעת איפה את נמצאת ושאת כבר לא זוכרת כלום,אפילו אותי את מתקשה לזכור,אם כי אותי את זוכרת הכי טוב מכל הנכדים. אמא גם אומרת לי לא לשאול הרבה שאלות כי אין שינוי ואם יש הוא אינו לטובה. אבל אני שואל מכיוון שאני ממאן להאמין לזה,בליבי אני עדיין מאמין שאת יכולה לחזור למה ולמי שהיית,אולי מתוך תמימות ותקווה טהורה. אני מתקשה להתמודד עם העובדה שבכל יום את עלולה לומר שלום ופשוט ללכת ממני. אנחנו היינו,עודנו ותמיד ניהיה גוף אחד, מחוברים בלב ובנפש,שלי כאב הרגשת זאת בגופך ושלך כאב הרגשתי זאת בלב. אלייך,ואל מספר הטלפון שלך,ואל ביתך החמיים,אל האוכל הטעים,ברחתי בשעות קשות ובשעות משבר-והיו כאלה המון,ובכל שעה אחרת,חום עלי היית מפזרת, אז נכון לא היה לך מחשב או אינטרנט,אבל ידעת לתת מה שאף אחד אחר שהכרתי בחיי לא ידע,ועד היום אף אחד לא יודע. ידעת לתת אהבה לא מבוקרת,בלי לדרוש שהמצב יהיה אחרת. אותי ידעת תמיד לקבל כמו שאני,כמו שתמיד הייתי, כפי שתמיד איהיה. אני יודע שאף אחד לא יקבל אותי ויאמץ אותי אל חייקו כמו שאת קיבלת ואימצת,ושאת לא אימצת אל חייקך אף נכד באותה צורה שאימצת אותי. גם בשעות הכי קשות ידעת לי להראות ששם למעלה מנצנץ לו כוכב וכמות התקווה שהוא מפזר היא גדולה ועצומה. בין כל הבנינים של המרכז הצלחנו לפלס לעצמנו שביל של שמיים בהירים וקרים ויכולתי להסתכל עליו ביחד איתך שעות על שעות. נכון,הרבה פעמים כעסתי עליך,אבל את אף פעם לא כעסת עלי. והכעס שלעתים חשתי כלפיך מתגמד לעומת כל מה שעשית בשבילי עד עכשיו בחיי. תמיד דמותך הולכת לפניי כעמוד האש שלפני המחנה תמיד אשמע את קולך החם והמלטף,הוא תמיד יהדהד לי בראש. אני זוכר איך הנצחת את כל ילדותי המוקדמת במצלמה השחורה שלך,וסידרת לפי סדר: אור מחופש לנינגה אור ביום הולדת3 אור שנה אחרי ניתוח עובר מהליכון לקביים. אור בבר המצווה של רועי. ועוד ועוד ועוד...... כשהגעתי למצוות בשבת חורפית של דצבמר לפני 7 שנים ניגשת אלי רגע לפני העלייה לתורה והושטת לי מעטפה,לא, לא היה בה כסף במתנה,גם לא תלוש או משהו,היא היתה ריקה זוכרת מה אמרת לי? קח אסוף לך חלומות,והגשם אותם,סבתא בנתיים לא יצא לי לאסוף חלומות,אבל אני מבטיח לך להמשיך לחפש. סבתא, את היית ועודך הדמות הכי משמעותית בחיי,יותר מכל אחד אחר במשפחה,למעשה אפשר לומר שאת הדמות המשמעותית היחידה עבורי במשפחה. את סבא לא זכיתי להכיר אבל,אני חושב שהקשר היחודי שלי איתך פיצה על החסר ולו במעט,לכן הפרידה ממך תיהיה לי כל כך כואבת. סבתא, זה אולי נראה כמו מכתב פרידה אבל זה לא,גם כי פיזית את עדיין כאן למרות שאת לא ממש כאן,את כל כך קרובה,וכל כך רחוקה,וגם כי כשתפרדי מאתנו,אני ואת אף פעם לא ניפרד . אני לא יודע למה אבל קול פנימי אמר לי לכתוב לך את המכתב הזה,למרות שלא תקראי אותו,אולי כי ברגע הפרידה,המילים יעתקו מפי וכל שארצה זה רק להצטרף אליך . ואולי כי בזמן האחרון אני חרד לאבד אנשים יקרים לי ,ואת האוצר הכי יקר לי,עליו אני לא יכול לשמור. לו יכולתי הייתי מחזיר אותך במטה קסם למי שהיית אך לא מזמן. סבתא, אני רוצה שתדעי שזהו לא המכתב האחרון שלי אליך,אלא הראשון ואכתוב לך עוד המון לפני לכתך,וגם אחרי מעל בלוג זה. אז מה אם את לא יודעת מה זה בלוג??????? שלך,באהבה אינסופית. נכדך, אור. |
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ריגש אותי לקרוא.
זה עצוב,
ויחד עם זאת, נפלא כל מה שקיבלת ממנה,
ומה שהיא בשבילך.
מאוד מרגש*
אחד הדברים הכי מרגשים שקראתי...
אור, כתבת מדהים. האהבה שלך לסבתא פשוט פורצת מהמילים. גם מי שלא מכיר אותה יכול להבין איזה קשר מיוחד יש ביניכם.
כל כך מזכיר לי את סבא שלי זכרונו לברכה.
תהיה חזק, אחי.
חיבוק.
אור
מרגש עם דמעות,
במיוחד שזה מוכר לי מאוד.
אבל לא מדובר על סבתא שלי,
זה יותר קרוב, אמא יקרה שלי.
בברכת שבת שלום.
חביבוש
אור
מכתב נוגע ללב ומרגש.
לא מכירה את מושג הסבתא
אבל פרידה היא פרידה
ומאדם יקר זה תמיד
כואב ולפעימים בלתי נסבל.
וכמו שנאמר בכל פרידה יש מן המוות.
אך רוחה תשאר בכל מקרה
דמותה בתוכך תמיד תשאר
וזו הנחמה.
מרגש!!!
איזה יופי !
!
כל כך מרגש... גרמת לי לבכות ( עוד על הבוקר ..... ) הנתינה של סבתך כל-כך נוגעת, רציתי שתדע שגם סבתך זכתה לקבל נכד כמוך שיודע להעריך, להוקיר, אין הרבה נכדים או ילדים שיודעים להעריך נתינה. ואתה יודע לתת- ובזה היא זכתה, ובגדול.
תמשיך לכתוב. יש לך את זה ובגדול.
שלך בידידות,
יפעת אורלב
הלוואי ולא מכתב אחרון שלך אליה
מרגש עד דמעות
אור אתה מקסים....
ריגשת ונגעת.....
גם לי היה קשר מאד מיוחד עם הסבתא שלי
ואפשר לומר שהיא גם עיצבה כמה דברים באישיות שלי....
אבל גם היום, הרבה מאד שנים אחרי לכתה
הקשר ביננו נשאר מאד מיוחד
אני יודעת שהיא תמיד מלווה אותי ושומרת עלי
מייעצת לי ועונה לי כשאני משוחחת איתה.
לפי מה שתארת כאן, אני בטוחה שגם אצלך זה יהיה אותו הדבר.
אתה אולי תאבד אותה בגוף
אבל לעולם לא תאבד אותה בנפש.
תהיה חזק
חיבוק
איריס אשוח
מרגש שאתה משתף אותנו בחייך,
אני לא מהמשתפכים , רק אומר שעברתי משהו דומה ,
גם אותי היא הכי אהבה ואני לא עכלתי שהיא חולה ולכן לא זוכרת,
ככה זה,
ואין לי ריגשי אשמה,
לילה טוב