תפקיד?
כן תפקיד! המערכת המשפחתית, כמערכת, מייצרת תפקידים וכמו בכל מערכת גם במערכת זו לכל אחד תפקיד ומשמעות, תפקידים אלה מתהווים מתוך אלמנטים שונים: המיקום במשפחה (בכור, או צעיר), מצבם הנפשי של הפרטים, מצב חברתי, מצב כלכלי, קואליציות, דפוסים, משולשים, דמיון ושוני, גילה של המערכת, מודלים וכד'... מכאן לכל יחיד התפקיד שלו ואותו תפקיד מקבל גוונים וצורות בהשפעה, לא מבוטלת, של הדינאמיקה המשפחתית .
הדינאמיקה המשפחתית מעודדת תפקידים ומייצרת איזשהו טמפרמנט משפחתי ודפוסים הבאים לביטוי אצל פרטים במשפחה, אולם כמו שהמערכת מייצרת תפקידים, כך זוכה המערכת לתגובות שונות ומגוונות וזאת מכלל החברים בה.
אם כך, אם ישנה הדדיות, ישנן השפעות, ישנה תלות...אזי, האם "הפציינט המזוהה" הוא היחיד "החולה" וכל שאר בני המשפחה בריאים?
ואם כן, אזי מה יקרה כשהוא "הפציינט המזוהה" יצא מהמערכת – האם המערכת תתפקד היטב?
ולמה הוא, דווקא הוא, זה שלקח על עצמו את הבעיה?
ולמה דווקא את הבעיה הזו ולא אחרת?
ומי מהקרובים מעורר הכי הרבה את התסמינים של הבעיה?
ומה יש במישהו הזה, או מה הוא עושה שגורם לבעיה להחריף?
אני לא אענה על שאלות אלה, אבל אלה שאלות המייצגות את השפעת הרשת המשפחתית על התהוותו של הסימפטום (הבעיה), על החרפתו, על מינו ועל היותו סמל המייצג את מה שקורה שם פנימה – במערכת, שכן המערכת המשפחתית, תוך הדינאמיקה שלה מעוררת התנהגויות המרמזות על מה שקורה שם פנימה.
ומה לגבי הפרטים האחרים – אלה המצויים ליד – בני זוג, הורים, אחים -
מה שלומם?
איך הם מרגישים?
איך הם תרמו להתהוות הסימפטום?
מה הם עשו, או לא?
איך הם משמרים אותו?
מי יחליף את ה"חולה" לכשיצא מן הבית?
למי יהיה הכי קשה שהבעיה תחלוף?
למי יהיה הכי קל כשהבעיה תחלוף?
מי הגיע להיות איתו בחדר?
מי לא הגיע?
למה הגיעו/לא הגיעו?
שאלות אלה ואחרות ממחישות את חשיבותם של האחרים בטיפול וזאת באופן פיזי, או ברמה הסמלית, שכן באמצעותן נוכל ללמוד למה דווקא הוא ולמה דווקא הסימפטום הזה.
אם כך נשאל: האם המטפל הזוגי והמשפחתי יכול לטפל רק ב"פציינט המזוהה" - לבדו?
בודאי שיכול, אולם תמיד בטיפול מסוג זה נייחס חשיבות לאחרים, להשפעותיהם, לדברים שהיו אומרים, או לא, למעשים שלהם, לציפיות מהם ועוד ועוד.. או במילים אחרות ההתבוננות תהיה תמיד מערכתית ותייחס חשיבות לדינאמיקה המשפחתית לאורכה – לבין דוריות ולרוחבה – דפוס יחסים עם הורים וחברים, הדומיננטיות של היחסים, בעיות ביחסים וכד.
אם כך, מה קורה כשאדם אינו מצוי בזוגיות אך בכל זאת סובל מבעיה נפשית – האם יוכל המטפל הזוגי לטפל בו?
אז כך, כל אדם מצוי באיזושהי מערכת יחסים, ראשית עם עצמו – הוא אוהב את עצמו, או לא, הוא גאה, או לא, הוא מבויש, מדוכדך ועוד ועוד אם כך האדם כדי שיחיה בשלום עם עצמו ראוי לו שיתחבר למהותו, שיתיידד עם עצמו. בנוסף, נשאלות שאלות: מי גרם? מי השפיע? מי היה, או לא היה?
שכן כל אדם הוא יצור מושפע ומשפיע, מגיב ופועל.. השאלות הן:
היכן? מול מי? עם מי? וכד
ולסיכום המטפל הזוגי והמשפחתי מטפל בבעיות נפשיות, אך רואה אותן כתוצר של דינאמיקה משפחתית, או אולי חסרונה, זאת תוך התבוננות על המקום ממנו הגיע האדם והמקום אליו הוא חוזר, על היחסים שיש בחייו, או אין, על הסיבות לכך.. המטפל הזוגי והמשפחתי בוחן את מרחבי החוזק והחולשה של האדם, את יחסיו של האדם בכלל ובמשפחתו הגרעינית בפרט, זאת ע"י טכניקות שונות ושאלות מגוונות –היפותטיות, עתידיות, מעגליות ואחרות, ע"י משחקי תפקידים, בניית סיפורים ומניפולציות טיפוליות, כך גם היחיד לבדו עשוי לעבור תהליך ולחולל שינוי - הן אישי והן מערכתי, שכן כאשר יחידה אחת זזה כולם זזים איתה! |