מכנסי דיזל והמותג דיזל הם סיפור הצלחה עולמי. הסחורה נחטפת מהמדפים, המחירים בשמיים והקופה רושמת. חנויות דיזל בעולם הם חוויית קנייה בפני עצמה. אלא שבישראל כמו בישראל ורק בישראל מרשים לעצמם נציגי המותג הבינלאומי הזה לנהוג כאילו היו אחרוני הבסטיונרים בשוק הכרמל. הסיפור הצרכני הזה מכעיס אותי מאוד. תחילתו בסיפור אהבה ביני לבין מעיל דיזל שנרכש תמורת 1500 (!) ש"ח באחת מחנויות דיזל בישראל וסופו בעוגמת נפש אחת גדולה. שבוע לאחר שרכשתי את הפריט העלק איכותי הזה נפער חור גדול בבטנת המעיל לאחר שהתפרים של הבטנה נפרמו לגמרי. מכעיס מאוד לקנות בגד בכל הרבה כסף ולגלות שהאיכות שלו כה ירודה, אבל ניחא, הייתי סמוך ובטוח שדילוג מהיר לחנות המותג של דיזל ברחוב שינקין בתל אביב תזכה אותי לכל הפחות בהתנצלות ובפריט זהה חליפי. הגיוני לא? אז זהו שלא, לא לדעת אנשי דיזל ומנהלי החנות. כבר כשנכנסתי לחנות הבנתי שנקלעתי לבסטה בשוק ולא לחנות של מותג בינלאומי. שני המוכרים שמו מוזיקה מחרישת אוזניים וניהלו ביניהם צעקות מקצה אחד של החנות לקצה השני. "אה, אחי, מה בשבילך" אמר לי אחד המוכרים. נו טוב, סיפרתי לו את סיפור מעיל הדיזל העגום שלי והוא בתגובה הודיע לי ש"אני אעשה לך ג'סטה ואשלח אותו לתיקון". אתם הבנתם את זה? הוא עושה לי ג'סטה על מעיל שעלותו 1500 שקל והפך לסמרטוט אחרי שבוע. ניסיתי להתעקש על מעיל חדש, ואחרי דין ודברים והסברים מנומסים מצידי מדוע אני מצפה ממותג בינלאומי שגובה כסף רב על מוצריו להתנהג אחרת - נעתר המוכר לדרישה הלגיטימית שלי לפריט זהה חליפי. אלא שאז התברר שהפריט לא קיים בחנות ו"צריך להזמין אותו מרמת אביב וזה ייקח יומיים שלושה". נו, רמת אביב ושינקין רחוקות כידוע לכם כמרחק מילנו מתל אביב (ארבע שעות טיסה?) אבל הודיתי לו בנימוס, השארתי טלפון שלי כדי שיודיעו לי כאשר יגיע המעיל של דיזל והלכתי. חלפו יומיים, שלושה ארבעה וחמישה ואין קול ואין עונה. פסעתי לי לחנות ושם כמובן נתקלתי בפניו המופתעות של המוכר שהתחיל לברר טלפונית מה עלה בגורל המעיל. "יומיים שלושה והמעיל יהיה כאן" הבטיח לי שוב. "תתקשר אליי כשהוא מגיע" שאלתי. "כן בוודאי" הבטיח המוכר, ושוב הלכתי. חלף עוד שבוע. איש לא מתקשר. אפילו לא להודיע שיש עיכוב, כלום, נאדה, גורנישט. הלו? דיזל? שירות? לקוח? מישהו? שומדבר. כאן ארץ ישראל וכאן כל דיזל שוק הכרמל. נו, אז הלכתי שוב לחנות. הפעם התבשרתי ש"השליח עשה תאונה ולכן המעיל עוד לא הגיע". עוד שבוע חלף, שוב איש לא מתקשר ושוב אני פוסע לחנות, הפעם זמירות חדשות: "אין בכל הרשת מעיל במידה שלך" - מודיע לי המוכר. אוקי, אני אומר לו ומנסה להשמע נינוח ולא להרים את קולי הזועם: "אם אתם לא יכולים לספק את המוצר אני מבקש את כספי בחזרה". "שלילי" אומר לי איש המכירות עם תודעת השירות הקלוקלת ביותר שפגשתי בחיי. "רק זיכוי". שוטטתי ברחבי החנות, לא מצאתי כלום, ובייאושי הרב חזרתי להצעה מספר אחת: שישלחו את המעיל הפגום לתיקון. "אין בעיה", אמר לי הילד-המוכר, "בדרך כלל זה לוקח שבועיים אבל אני אשתדל שיהיה לפני". היום חלפו להם עוד שבועיים. ניגשתי לחנות. אין מעיל. אה, וגם אף אחד כמובן לא התקשר כמובטח להודיע לי אם יהיה עוד עיכוב. "בגללך שלחתי אותו לתיקון באיטליה וזה לוקח זמן" ניסה המוכר למכור לי לוקש מגוחך כאילו הייתי טירון צרכני. עלק שלח לאיטליה, מקסימום סימונה מדימונה החייטית השכונתית. עכשיו כבר כעסתי נורא. הרמתי את קולי על המוכר, ושימו לב, כבר לא דרשתי אפילו את הכסף, הסכמתי לבושתי להסתפק בזיכוי על ערך הקנייה כדי שאולי בעונה הבאה אשתמש בו. "שלילי" הודיע לי המוכר החוצפן, "עכשיו גם זיכוי אני לא יכול לתת לך". וואוו. אתם הבנתם את זה? דיזל, 1500 שקל, מעיל קרוע אחרי שבוע, חצי חורף בלי המעיל היקר, תלאות טרטורים והתנהגות של באסטיונרים ובסוף אפילו את ערך המוצר הפגום הם מסרבים להשיב. לא יאומן, ישראל 2009, דיזל 1950, שירות זו מילה גסה, הלקוח הוא האוייב, החנות היא בסטה בשוק, והמוכר עם תודעת שירות של סוחרי חנות עודפים בתחנה המרכזית. מה שמתסכל זה שאין לי ספק שאם מנהלי דיזל ישראל היו מטפלים בבעיה הזו הם היו מתנהלים אחרת. הם הרי מבינים שאסור לשום נותן שירות/מוכר לנהוג כך, קל וחומר לא למותג בינלאומי יוקרתי. אבל המנהלים שמו בחנות מוכר נטול הבנה בסיסית בעבודתו שמדקלם ללקוח "כללים של הרשת" בפנים אטומות, ומשאיר אחריו מן הסתם שובל ארוך של לקוחות מתוסכלים כמוני שלעולם לא ישובו לחנות יותר. בדיזל ניו יורק זה היה נגמר במוצר חדש + פיצוי על עוגמת הנפש. בדיזל ישראל כמו בישראל, ואתם צרכנים יקרים, בפעם הבאה שתחשקו בבגד יפה של דיזל תחשבו פעמיים: זה עלול להיגמר במפח נפש. |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הלא יאומן קרה:
אין הפי אנד, נהפוך הוא: בדיזל ישראל עכשיו גם המנהלים מתבררים כחלטוריסטים:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=968028
עדכון:
כפי שכתבתי וכצפוי, ברגע שהסיפור הגיע למנהלים בדיזל הם טיפלו בסיפור כראוי.
היום קיבלתי טלפון ממנהל הרשת שהודיע לי כי בכוונתו לפצות אותי באופן משמעותי. מצד אחד זה עצוב שצריך לעשות כל כך הרבה רעש כדי לקבל שירות נורמלי ולנהל שיחה עם מישהו שמבין מהו שירות, מצד שני זה בהחלט ראוי שבדיזל לא מסירים אחריות ובסופו של תהליך מטפלים בלקוח כפי שצריך היה מלכתחילה.
אני חושב שקל ללכת לאמירה "נציג שירות בן 20". הרי יבואנית רצינית של מותג רציני ובינלאומי מוביל כזה חייבת לייצר גם תרבות ארגונית וגם כללי שירות הרבה הרבה יותר מערביים. אם פותרים את זה ב"מדובר במוכר בן 20" זה לא רציני. הרי המוצר שקניתי עולה ליצרנית בערך עשירית (אפילו הרבה פחות) ממה ששילמתי. היא מוציאה הרבה מאוד כסף על שיווק ופרסום במרווח שנותר לה ורצוי עד נחוץ שהיא תוציא גם על שירות נורמלי וצוות מוכרנים ברמה סבירה ולא ברמה של בסטה.
אם היא לא עושה את זה הרי שהיא פוגעת בעצמה פגיעה אנושה ואת זה מבין כל בעל עסק בתחילת דרכו.
ולגבי פנייה ליבואן: לא מצאתי דרך נוחה ונגישה לעשות את זה וגם זה נון של דיזל. לא ייתכן שבחנויות שלהם אין ערוץ פתוח וסביר ללקוחות שלהם לתת פידבק. התשובה של המוכר, אגב, לשאלתי עם מי אפשר לדבר חוץ ממנו, היתה: "רק איתי".
זה נראה לך רציני בחנות הדגל של מותג בינלאומי בלב הסיטי של תל אביב? מי נתן לו למכור שם???
אני לא יודע להתייחס לדיזל אבל קורה הרבה שחברות משקיעות הון בתדמית שלהן ובסופו של דבר אותו זכיין/ נציג שרות/ מוכר בן 20 שפוגש את לקוח הקצה עושה נזק אדיר שעובר מהר מאוד מפה לאוזן.
אחד הפתרונות הוא להשקיע גם בתרבות ארגונית כפי שחברות לא מעטות עושות אבל שוב, קשה לשלוט על כל נציג שירות במיוחד בארגונים גדולים הפזורים בכל רחבי הארץ.
ההצעה שלי, תהיה סלחן יותר ונסה לפנות אולי להנהלת היבואן בארץ.
שקול גם את הזעם שלך ברשת. לא כל טעות אנוש של אדיוט צריכה להוביל לחרם צרכנים קולקטיבי.
וואלה ... קרוקר...
אופס :)
אז לך על השיטה עם כרטיס האשראי,
נראה נחמד ויעיל :)
הוא לא עשה להם איזה מהלך עם כרמן אלקטרה?
אני מתבלבלת?...
ספי הוא לא הפרסומאי שלהם, אחרת הייתי משסה אותו בהם מזמן.
זו לא ארץ ישראל. כולה מעיל. ולא, לא שווה את זה בדיעבד.
תנקס.
אני לעולם לא קונה מותג בגלל מותגיותו ורוב בגדיי אינם מותגיים בכלל. קניתי כי אהבתי ומצא חן בעיניי ובמקרה זה היה בדיזל.
תגיד, בתור פרסומאי, איך יכול להיות שהם שופכים כל כך הרבה כסף על פרסום ומזלזלים ככה במי שהוא כבר לקוח שלהם ומפסידים אותו. לא מבין את זה...
קודם כל כוכב לעידוד :)
(לא עבד הא?...)
דבר שני, פנה שלח קישור של הפוסט למפרסם שלהם
(למרות שביננו, לא יודעת עד כמה הוא נוכח כאן).
ראיתי כבר כמה נותני שירות שהגיבו לפוסטים כאלו וטיפלו בבעיה
(כמו איקיאה)
הוא מהיר ועצבני :)
ש"י עגנון כתב, ארץ ישראל אינה נקנית אלא ביסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה יסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה. 1500 ש"ח שווה את זה לא?
http://www.consumers.org.il/?catid={BF388BEC-2998-46C9-936D-A0F715AAED0B}
תנסה את זה, הם עזרו לי בעבר.
הבגד לא עושה את האדם, האדם עושה את הבגד!
פשוט תלבש מה שנח ויפה בענייך, ללא "אישורים" חברתיים שטחיים !
ובכל זאת...קבל כוכב !
אני הכי אוהב שמקומות כאלה נוהגים לתת לך שירות גרוע אבל מקפידים לקרוא לך "אדוני", גם אם אתה בחור בן 20.
בדרך כלל יש יחס ישר בין ההקפדה על כללי השירות לפי הספר (למשל להגיד לך "תודה שקנית ב.." לפני שאתה הולך.) לבין חוסר היכולת לתת שירות בסיסי ישר והגון.
"שרות" לא מילה גסה !
מעמידים ילדים ללא הכשרה מקצועית , להיות מוכר זה מקצוע!!!
אמן.
בהחלט נשמע מעצבן... יש מותגים שפשוט לא שווים כנראה.
בכל אופן, תזכור שקרמה תמיד חוזרת
ובד"כ כמו בומרנג...
לא יאומן שמותג כה רציני מרשה לעצמו שירות כזה ירוד.
מדהים.
אני אוהב אנשים שמגיבים בלי לקרוא. לא קניתי ג'ינס.
מצטערת על כל הסיפור הזה, ממש חוצפה. מקווה שתוכל להחזיר את הכסף שלך.
השירות בחנויות דיזל בכלל גרוע. לא מזמן רציתי לקנות באחת החנויות שלהם סניקרס של קונברס. ביקשתי צבע חום מידה
7. המוכרת מביא לבן והולכת להמשיך בשיחה עם המוכר. אני: סליחה, הצבע לא נכון. היא מביאה לי את הצבע הנכון וחוזרת לשיחה שלה עם המוכר. אבל הפעם זה 6.5 במקום 7. אני שוב: סליחה,... (סליחה, שאני מפריעה לך).. זה 6.5, לא 7. היא: תנסי! (תנסי, מה'כפת לך... באמת כמו בשוק). לא אכפת לי לנסות, אבל המידה שלי 7, לא 6.5.
היחס הזה ממש מוריד את החשק להכנס לחנויות שלהם...
הטמטום זה לקנות ב 1500 ש"ח ג'ינס מעאפן.
וואלה? אני הולך לנסות את זה. מעניין אם זה יצליח.
תודה!
קרן, זה לא מצחיק, אני כל כך עצבני עליהם, הרבה זמן לא הרגיזו אותי ככה.
אדם,
מקווה שקנית בכרטיס אשראי.
תרים טלפון לחברת האשראי ותגיד להם שאתה רוצה להכחיש את העסקה בגלל אי אספקת המוצר.
הם יגידו שאתה לא יכול.
תגיד להם שאתה יכול לפי החוק, ושתשמח לבטל את הכרטיס (העסקי, אני מקווה) אצלם ולעבור למתחרה שלהם.
חלק מאנשי השירות עדיין יגידו שאתה לא יכול.
תאמר להם שגם תשמח לשלוח תלונה למפקח על הבנקים על חברת האשראי ושהם מפירים את "חוק כרטיסי חיוב".
תוך שבוע הכסף יהיה אצלך בחשבון, ודיזל יוכלו לחפש אותך, ואת חברת האשראי.
לצערי זה עובד רק באיומים, אבל זה עובד.
- רון
אתה זקוק כנראה למשהו אחר שיחמם אותך בלילות החורף הקרירים