בלעדיך,תמיד,לא יודעת לבד.
לא רוצה עוד לבד

יותר מידי געגוע, רחוק מידי
עוד געגוע
למשהו ישן
למישהו שבטח כבר הספיק לשכוח

הזמן מרפא את הלב הכואב
והלב מתרפק על זיכרונות
טובים או לא טובים

לא מצליחה להירדם,
מנסה שלא לחשוב עליך
אבל רק בגלל שאני כל כך מנסה הזכרון פשוט לא מצליח להתפוגג

אילו רק היה כפתור שמכבה את הזיכרון בראש
רק לרגע קט ,
פשוט לבהות ושבראשי לא תרוץ אף לא מחשבה אחת

פעם אחת על אבן אחת
ישבנו שנינו
ואתה כמו תמיד רק חיפשת מה עוד ללמד אותי,
מנצל כל רגע כדי לגרום לי לדעת יותר
לדעת את מה שאתה אוהב
ללמוד את כל מה שאתה כבר יודע

מאז ומתמיד זה היה ידוע ששנינו כישות אחת
כל הזמן ביחד אפילו כשאתה לבד

שם של כל עץ פרח ושיח בחצר הבית ידעתי בזכותך
בעקבות הסתיו היית קצת עצוב,
כי כל הפרחים המלבלבים שכה אהבת התנדפו עם הרוח
אבל תמיד מצאת נחמדה בסיפור על הגרגר שעף ברוח ומצא מקום לנוח
כך הסברת לי בילדותי,
מתרבים להם עצים בימים אלו של השנה
בעזרת הרוח שמוליכה את זרעיהם למקומות אחרים שם הזרעים משתקעים
ואתה שלא כמותם, באופן סימבולי שכזה התנדפת באביב.
איך פספסת אביב שכזה?

שקעת בחול אך אני לא רואה שום סימני צמיחה חדשים
את המצבה שלך עיצבנו בצורת עץ גדוע,
הוא עדיין לא צמח,
לפעמים אני נוטה להאשים את האדמה באזור,
היא אדמה קשה בשביל עץ נדיר שכמותך,
אבל אז אני מביטה סביב ורואה שלשאר העצים לא היתה בעיית צמיחה
ועץ האורן ששתלו לפני 3 שנים כבר כמעט ונוגע בשחקים

עץ הלימון הפסיק לייצר מיבולו
הוא רק מבכה על מותך
הוא היה חולה במשך שנים
במחלת הגעגועים,
רק השנה הוא הצליח להתגבר על הבכי והספיד אותך בכמה מילים
הוא טען שבמיוחד בשבילך העשיר אותנו השנה בעשרות לימונים.

כל פעם מחדש אני מנסה לתאר מה היה קורה אם..
אם היית כאן עכשיו,מה היית אומר?
וככה סתם לדעת אם אתה גאה בי...במי שאני,
אם היית אוהב את החברים שלי
בטח הייתי כה מאושרת,הרי כל הכאב שלי שייך רק לך
אם היית כאן,היינו מבלים יחד,
יושבים על בירה בפאב האהוב עליי
אתה יודע מה?
אם לא היית אוהב אותו הייתי מוכנה לוותר עליו ולהישאר איתך בבית, בכיף,
לקרוא ביחד ספר טוב או לראות סרט
לדבר על פוליטיקה ,ואולי גם קצת להתווכח על דעות שונות,
היינו הולכים ביחד למשחקים של הפועל בכדור יד ואחר כך הולכים לאכול במסעדה טובה,
כמו תמיד היית ממשיך להכין כל שבת ברביקיו,
בטח היינו החברים הכי טובים
כמו שהיינו כשעוד היית בחיים.

הלבד שלי זה השהייה במחיצתך

הגעגוע אליך גובר ומתעצם בכל יום שעובר
כל כך קשה לי לחשוב שאני כאן חייה את חיי בלעדייך
אני כל כך רוצה להיות איתך שזה הרבה יותר מכאב
זה שורף עוקץ דוקר,מגרד מעיק מציק,פשוט תחושה של חוסר אונים משווע.

הייתי נותנת הכל כדי שתהיה איתי
אין דבר בחיי שיותר משמעותי ממך
אמנם הכרנו פיסית 13 שנים אבל אנחנו בעצם כבר מכירים 23 שנים,

אני מרגישה שאתה ואני נכיר עוד הרבה זמן
כל זמן שאני חייה ,אתה איתי,
כשאני הולכת ברחוב אנשים משתהים לנוכח הדמיון
כנראה שזה פשוט משמיים
בדיוק כמוך.

מקווה שאתה שם שומר עליי.
כי אני כאן תמיד שומרת עליך
שומרת על הזיכרון שלך,
שומרת על כל מה שאמרת לי אי פעם,
על הזיכרונות שלנו יחד,
על כל האושר הזה שהענקת לי
על הביטחון,השלווה,ההבנה,הידע,הזמן שהשקעת,

ובעיקר על כל האהבה האינסופית שהענקת לי,
אהבה חסרת מימדים
חסרת מילים
חסרת משמעות בעולם הזה
אהבה שמימית

היית החבר הכי טוב ,
היית דמות לחיקוי עבורי,
היית ונותרת הדבר החשוב והעיקרי בחיי
ורציתי שוב להגיד לך תודה
כי לא הספקתי כל כך לעשות זאת פנים מול פנים,
רק עכשיו אני יכולה להעריך משהו שאני רואה שלאחרים עד היום יש
אבל בעצם אין להם
כי הקשר שהיה בינינו זה משהו שנדיר למצוא
וזה מה שמנחם אותי
היה בינינו משהו שלא ניתן להגדיר במילים
אני לא מכירה עוד הרבה אנשים שיש בינם לבין אבא שלהם מה שהיה בינינו

תמיד תישאר בליבי,בנשמתי,במוחי ובכלל בכל גופי .
בלעדיך,אני לא יודעת לבד ולכן תמיד נשארת איתך
אין אהבה גדולה משלנו
אוהבת המון
יעלו שלך

"וכשאני אגדל אני אהיה כמו כולם,ותהיה לי אהבה גדולה שתחכה לי בעולם,

יהיו לי כוכבים על הג`קט הכי יפה בעיר,אחד אחד אני אקטוף אותם יפים