מדהים לראות איך אנחנו ...העם הנלחם על חייו מצליח בקלות כזו לשדר עוצמה אחדות ..בכי ..שכול

וגאווה לאומית......תחושה של ריחוף אמיתי.

לפעמים קשה לחשוב על ימים אחרים בארץ הזו.........ואולי חבל שזה יגמר

הנחיתה המהירה מהריחוף למציאות שלנו כתוצאה מהגעגועים לילדי הלוחם בעזה ומתמונות הנקברים שלנו.............מביאה אותי לחשוב

למה?למה ?תחושת הריחוף הזו לא יכולה להיות בימים של חיים שיגרתיים...שאת הפחד המלכד כל כך

לא תחליף תחושת האהבה בנינו???????למה?!