פייט קלאב משתמש בכל מיני אלמנטים יענו חתרניים. מספר לנו מלא עובדות שלא ידענו. משתמש באלימות בהפוכה כדי להשתמש בדחף האגרסיבי הגברי אבל עם הלגיטימציה שבאה ממקום של הקריצה הזאת של הפוך על הפוך. אבל זה עדיין שואב את המשיכה מאותו מקום של צפייה בסרטים של ברוס לי.

וכמובן בראד פיט. שהוא באמת נראה כמו שתמיד נרצה להראות ומזיין איך ואת מי שאנחנו רוצים.

והוא נראה טוב אפילו בפרווה.

אז כל פעם אתה יוצא מהסרט עם אותה תחושה ניהליסטית משנה עולם וחוזר לעשות בדיוק את הדברים שעשית קודם.

ואני בטוח לגמרי שצ'אק פלאניוק, ג'ים יולס, דיוויד פינצ'ר, בראד ואדוארד נורטון טובעים כולם במוצרים של איקאה.

אבל בוא נקרא לזה "חברה סקנידנבית". ככה זה יותר מגניב.

אבל הרעיון של לתעל אלימות למשהו נכון אסתטית הוא עתיק ביותר. אפשר לראות אותו כל רגע ורגע עם האיחולים הלבביים לחיילי צה"ל.

וזה גם עובד על צרכי הסנופלייק שלנו. לדעת מה שאחרים לא יודעים. להבין מה שהם לא מבינים. לעשות הכל אחרת.

לא להיות בעדר.

אבל זה אחד המסרים הכי מפומפמים של תרבות הצריכה. ככה מוכרים ג'ינסים של דיזל.

אז מה בכל זאת עושים?

נלחמים על הפאנדמנטלז הקלאסיים. המשעממים האלה.

לא מאוננים על רקע של בנייני אשראי הקורסים כתוצאה מפיצוץ מלהיב ופוטוגני לעילא.

נלחמים על עוולות של בריונים לחלשים. כן, גם לזקנים הלא חתיכיים האלה.

יוצאים לרחוב כדי להלחם בשביל הומלסים, נכים ועיוורים. גם כאלה שלא נראים משהו במעיל עור חום.

ולא רק על גובה שכר הלימוד שלך.

ואם כבר - למה בכלל להסכים עם השיטה ולהלחם על הנגזרות שלה - גובה שכר הלימוד?

למה לא ליצוק שיטה חדשה?

ואלה עוד OUR BRIGHTEST AND FINEST.

נו זה עוד הוכחה לסירוס האינלטקטואלי האקדמי.