נגעת בי כשאף אחד אחר לא נגע, ליטפת אותי כמו שאף אחד אחר לא ליטף. נשקת לשפתיי כמו שאף אחד אחר לא נישק... הקשבת לי כשהייתי צריכה. שיתפתי אותך בסודותיי הכמוסים. חדרת אליי למקומות שאף אחד אחר לא חדר. פרצת מחסומים שאף אחד אחר לא פרץ. אהבת אותי כמו שאף אחד אחר לא אהב. היית לי מזור בימים של כאב, כשעדיין לא ידעתי מה מתחולל לי בלב. האם חידה הייתי בשבילך וניסית לפצח אותה בדרכך??? את זה לא אדע... עוברים הימים, עוברות השעות, אך ממך לא קיבלתי שום אות... לא סימן... והזמן... הזמן את שלו עשה. המשכתי הלאה...מחפשת אחר האור של חיי. והלב, הלב הכואב והדואב מן הסתם החלים מפצעיו הכואבים יודעת שאנצור את שמך לעד... אך גם יודעת שלא אשאר לבד... © כל הזכויות שמורות לדנה עופר |