
מספרים על מלך אחד בסין העתיקה. לאותו מלך הייתה בת יחידה אותה אהב יותר לכל. לא ידע המלך איך לבחור עבורה חתן. לכן החליט לערוך למועמדים הרבים מבחן.
הוא הציב אוהל ענק ובמרכזו הציב משהו. האוהל היה חשוב לחלוטין ועל המועמדים היה להיכנס ואז להסיק מהו הדבר.
ראשון המועמדים נכנס גישש את דרכו באפלה, נתקל בדבר ויצא החוצה. " באוהל יש שתי חרבות חדות" קרא.
"לא נכון" אמר המלך המועמד הבא נכנס , התמהמה מעט ויצא. "באוהל שולחן ולו ארבע רגלים עבות" אמר המועמד הנרגש.
אך לא כך היה הדבר וגם המועמד השלישי נכנס. "באוהל שתי מניפות ענק" יצא נרגש המועמד השלישי.
אך המלך פסל גם את תשובתו.
נער המלך, הבחור הצנוע ששירת את המלך כל ימיו אמר בקול שקט..." זה פיל, יש שם פיל" דמעות נקוו בעיניי המלך והוא קרא בקול - "נער זה ימשול בממלכה שלי".
הנער הקשיב לדברים , לתשובות החלקיות וצירף את הפאזל לכדי תשובה מושלמת.
לא כך הם חיינו?
שבוע מבורך לכולם.
|
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא חושב שהוא היה סיני... יותר יווני... משל המערה של אפלטון....
או לפחות איזו שהיא פרפרזה על המשל...
אבל יאללה לקחתי.
קח כוכב כי יש לי מלא....
:)
ככל שנקשיב יותר עד הסוף ולא ננסה לקצר תהליכים, ניגע לתשובה הנכונה.
תודה על הסיפור המקסים... ועל מוסר ההשכל..
שבת מקסימה
סיגל
חכם!*
נכון, כאלו הם חיינו, אהבתי מאוד, מקסים.
שבוע טוב ושקט שיהיה לכולם!
להקשיב, זו תכונה חשובה, שנראה שהרבה מאיתנו איבדו
שומעים, אבל לא ממש מקשיבים זה לזה
מזל
(-:
יפה, הכל עניין של השקפה.
*
מקסים
כל אחד רואה
משהו שונה
ומנקודת מבטו
גשטאלט... השלם גדול מסך כל חלקיו...
יפה.
בחיים אין מושלמות
אך אם נראה נכון את הדברים
נחשוב נכון על הדברים
ונעשה נכון את הדברים
נתקדם לכך....*