שמעתי דפיקות בדלת בערב
צעקתי פתוח, נפתחה הדלת
האמת בהתחלה נבהלתי
ערביה מוסלמית עם כיסוי ראש וצואר, עם מזוודה דקה ביד
בהתחלה חשבתי לצעוק פיגוע ולהכנס מתחת למיטה
מהר מאוד נזכרתי שאני לא במידה של להכנס מתחת למיטה
הסתכלתי עליה שאלתי מה היא רוצה בחצי היסטריה
אמרה שהיא נשלחה מהמדינה לעשות סקר "נבחרתי להשפיע"
חייכתי מהמחשבה שהמדינה שלנו קצת מפגרת בימים כאלה לשלוח עובדים כאלה
אבל מזגתי לה שתיה והתיישבנו
המזוודה הדקה הייתה מחשב נייד שנפתח והחלו השאלות כמה ילדים, ת.ז., כמה חדרים מה יש ומה אין בבית וכו' וכו'
אני נותנת לה מספר ת.ז של הילדים שלי ושל שני הגדולים אין לי הרי לא רשומים בת.ז. שלי
אמרה לי קחי פון של המדינה תחייגי לבן שלך ותבקשי ממנו
היא שמה את הפון על רמקול, הבן עונה לי מהצבא ולפני שהספקתי לבקש ממנו נשמע אזעקה וכריזה של  צבע אדום, צבע אדום
הבן צועק אמא ביי נדבר אחר כך
אני מסתכלת עליה היא עלי , אני כמעט בוכה מתחילה בהיסטריה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי
והיא אחרי מלטפת אותי ואומרת לי תרגעי הוא יהיה בסדר בזכות אללה , אללה ישמור עליו על הילד שלך

ואני מסתכלת עליה ושואלת את עצמי מה קורה פה?

לשני החיילים שלי

שאללה אלוהים מי שלא יהיה יחזיר אתכם בשלום אלי חזרה

שישמור עליכם ועל כל החיילים ... אמן