איתן הביט בה אישה נאה צעירה חזקת אופי..וניער את ראשו הוא שנא עו"ד הם הוציאו החוצה לרחוב לחופשי את מה שהוא טרח לעצור ולהביא למשפט. הם ייצגו את כל מה שתיבע..אבל היא.. היא..לא! היא לא הייתה שונה מהשאר. עוד אחת שבוחרת למצוא פירצות בחוק בכדי לשחרר אונסים רוצחים ושאר חלאות העולם..איציק נגע כתפו של איתן והראה לו במבט את האישה המבוגרת שניסתה להכנס למשרד.

ליטל לא החמיצה את המבט הזה היא בכלל שכחה שושנה צריכה להגיע.

"מזל שהאישה היקרה מאחרת תמיד למשרד"חשבה לעצמה ..היא ניגשה לשוטר שחסם את דרכה של שושנה ואמרה:

 " היא איתי היא המזכירה שלי שושנה".שוטר ניגש אליה והחל חוקר אותה. איתן ניגש לליטל ושאל:

" יש עוד הפתעות בדרך?" הוא ניסה להיות ציני אבל נשמע במקום זה דואג. וליטל ענתה בלקוניות:

" לא" לפתע נשמע ציפצוף מהמחשב שלה " יש לך הודעה" השוטר הביט בליטל ושאל אם היא מרשה לו לפתוח את המייל ליטל ענתה כן בהלם. זה היה מייל שלה אישי לא של המשרד.  השוטר פתח את המייל וכולם הביטו במחשב בהלם..ההודעה נכתבה בזו הלשון:

" יש לך 24 שעות לחיות.המשטרה לא תעזור לך. לברוח לא יעזור לך. יש לך 24 שעות להפרד ממי שאת אוהבת"  איתן קילל מתחת לאפו..זה הוא זה שוב הוא..הוא חזר. הרוצח הסידרתי זה שרצח את 6 הנשים ואחד מקרוביהן זה שרצח את.. איתן לא האמין במשך שנה הייתה הפוגה כאילו בלעה אותו האדמה. אף אחד לא הצליח למצוא שום רמז שיוביל אותו לרוצח הסידרתי הוא היה מקצוען לא השאיר טביעות אצבעות ולא השאיר אחריו עדים. הרציחות שזיעזעו את כל המדינה עדיין נשארו לא מפונחות . זה החזיר אותו אחורה.דמעה נפלה לה מבלי שירגיש ורק אחיזתו ההדוקה של שותפו החזירה אותו לזירת הפשע. איתן התאושש והביט סביבו בזווית העין ראה את ליטל לחוצה מחייגת בהיסטריה מספר טלפונים הוא ניגש אליה ושאל:

" מה קרה?!" ליטל הביטה בו  לחוצה חסרת סבלנות .

" אבא שלי..אבא שלי לא עונה לא בפון ולא בבית..הוא תמיד עונה לי" היא רצה לשולחן העבודה לקחה את מפתחות המכונית ורצה למעלית. היא לא הספיקה להגיע למעלית ואיתן כבר אחז במרפקה ואמר:

" את באה איתי בניידת נגיע יותר מהר ושם יש לי מכשיר קשר" הוא ציפה לוויכוח היא לא נראתה הטיפוס שיוותר בקלות אולם התבדה היא לא ענתה לו בכלל. הוא תהה מה עובר לה בראש. איתן ידע יותר ממה שהתכוון בשלב זה לספר לליטל.  המעלית נעצרה וליטל רצה לניידת היא התיישבה וחיכתה שהניידת תפעיל סירנות ותטוס לביתו של אביה בנתיים המשיכה לחייג לאביה אך ללא מענה. היא לא הביטה באיתן היא התפללה חרש לה' וביקשה

" בבקשה ה' שלא יקרה לאבי כלום ..אין לי מלבדו אף אחד..שמור עליו ה' שמור עליו" דמעה זלגה לה במורד לחייה של ליטל דמעת כעס אות לחולשה .היא הייתה יתומה מאם אביה גידל אותה מגיל 0 לבד היא הייתה כל חייו והוא היה כל חייה גם היום. היא פחדה עליו לא על עצמה.וליבה ניבא לה שחורות. היא שמעה את קולו של איתן מבקש ניידת שתבדוק כתובת מגורים וקיבל מידע שכבר נשלחה לשם ניידת לפני 15 דק' אחד השכנים הלונן על רעש מאחת הדירות...הלב של ליטל צנח.איתן הביט בה ואמר:

" יהיה בסדר עוד כמה דק' אנחנו שם".. ליטל הביטה בתנועה הזורמת בעננים האפורים ובאנשים שעוברים ושבים  וחשבה "הלוואי ואני טועה" כשהגיעו לרחוב של אביה הייתה המלה של אנשים אמבולנס בדיוק הכניס גבר לאמבולנס ליטל לא המתינה ויצאה בחופזה מהניידת היא זיהתה את הסוודר שסרגה לאביה.

היא נכנסה לניידת ואמרה:

" זה אבא שלי זה אבא שלי ..מה שלומו? הוא חי?" הרופאים של מד"א שמו לו מסכת חמצן והיה דם בכל מקום וידו הייתה מקובעת הוא היה גבר גדול ממדים 190 גובהו שוקל כ110 קילו גבר שרירי גם בגיל 60 גבר נאה ועכשיו נראה כאילו ..היא בכתה ואמרה:

" אבא תסתכל עליי..אבא אני פה..עכשיו הכל יהיה בסדר..אבא אם אתה שומע אותי תפתח עיניים"

אביה פתח עיניים במאמץ רב הביט בה ועצם אותם שוב הרופא אמר :

" הוא יהיה בסדר אל דאגה עוד דקה שתיים אנחנו בבית החולים" ליטל לא שמעה את צופר האמבולנס של מד"א לא את הניידת שהייתה לפני האמבולנס כלום..רק את דפיקות הלב של אביה ובכל הזמן הזה התפללה לה' שישמור על אביה .. בגלל ההלם היא עדיין לא חיברה בין המקרה שלה לאביה..

האמבולנס נעצר ואביה הובהל למיון ומשם לטיפול נמרץ ולחדר ניתוח לליטל לא היה סבלנות לכל הביוקרטיה של בית החולים כל הטפסים שהיה צריך למלא ומיליון שאלות לענות עליהם.אבל לא הייתה לא ברירה. היא ישבה בחדר המתנה..מחכה שאיזה רופא יביא לה בשורה טובה על אביה משה. איתן דיבר בפון עם השותף שלו איציק וקיבל מידע מהשוטרים שהיו בדירתו של אביה מסתבר שהאב נלחם על חייו הפורץ כנראה נכנס מהחלון של המטבח והפתיע את משה ואילו משה החזיר מלחמה. היה שם דם בכל מקום  ומקום והסלון נראה כאילו עדר פילים חדר לתוכו זכוכיות בכל מקום ועדיין בלי זכר לטביעת אצבעות של הפורץ  המחלקה הפלילית הייתה שם ..והם היו מעולים במה שעשו איתן היה גאה באנשים במחלקה שלו..הוא ידע שזה עניין של זמן עד שהרוצח ייתפס והפעם הוא התרשל הוא לא סיים את העבודה היה נראה כי ברח משם שנייה לפניי שהניידת הגיעה ועדויות של אזרחים אמרה שאיש גבוהה מעל 180  לבן עם מסכה על פניו נמלט מהמקום דקה וקצת לפניי שהניידת הגיעה.איתן הרגיש שצמרמורת עוברת בו ..מן דה ז'ה וו של לפני שנה.. איתן סיים את השיחה ושוב צלצול.. בפון שלו מפקד המשטרה.. שמודיע לו שהוא חוזר לטפל בתיק של הרוצח הסידרתי איתן ניסה לשמיע טענות כאלה ואחרות אבל המפקד ניתק לו בפנים ולא לפני שאמר שהעניין סגור מבחינתו. איתן קילל חרש וחיכה לאיציק. הוא הביט בליטל שבוכה בשקט וריחם עליה הוא היה שם הוא עבר את זה הוא ידע... אבל לא ידע איך לגשת אליה ולנחם אותה.

הזמן כאילו לא זז וליטל הייתה פקעת עצבים היא חיפשה סיגריות ולא מצאה ואז נזכרה שהשאירה אותם במשרד עם התיק שלה. היא התקשרה לשושנה ואמרה לה:

" בטלי לי את כל הדיונים בבית משפט אני אעביר לך מסמך מבית החולים בפקס תשלחי אותו למזכירות בית המשפט וחכי לאישור על ביטול הדיונים ותתקשרי ללקוחות שרשומים ביומן שהיום יש להם דיון תגידי ...שהדיון נדחה ואני אתאם להם דיון חדש..אל תפרטי את הסיבה..בטלי לי את כל הפגישות להיום ואם יש בעיה תתקשרי אליי ..תודה שוש" היא ניתקה ונשמה עמוק. היא הביטה באיתן ואמרה:

" אני יוצאת לסיגריה" ותיכננה לצאת לקנות סיגריות מהקיוסק. איתן צעד אחריה ואמר:

" יש לי l&m טוב לך? " ליטל לא יכלה לדבר היא רק הינהנה בראשה לכן ולקחה סיגריה. הם יצאו לכניסת בית החולים והאוויר הקפוא בירך את פניהם שניהם התנשמו כאילו פעם ראשונה שהם רואים איך מזג האוויר השתנה לרעה העננים היו אפורים האוויר קפוא אנשים נכנסו ויצאו ורוח קרה חדרה לליטל לתוך העצמות. רגליה כמו מיאנו לזוז והיא הרגישה שהיא לא יכולה לעמוד היא התיישבה איתן הצית לה את הסיגריה ולעצמו וניסה לנתח את העובדות הוא עדיין לא יכול לחשוף לפניה כלום והיא נראית כמו ילדה אבודה.. מה כבר יכל להגיד? יש לך מזל שהוא עוד חי? לפתע נשמע צלצול פון הוא הביט בה היא אפילו לא שמה לב שהפון שלה מצלצל היא הביטה בו ואז הוא הורה לה עם העיניים לענות זה היה מספר חסום..

היא הראתה לאיתן את הצג של הפון והוא אמר:

" תעני בקור רוח תנסי לדובב אותו אם זה הוא ..תוציאי ממנו מידע" איתן הניח את ידו על כתפיה לאות עידוד והיא ענתה:

" הלו?"

" אני בדר"כ לא רשלן בעבודתי ליטל..הפעם פשוט הפריעו לי ..כנראה בגללך" היה כעס בקולו.

" תקשיב לי חתיכת בן..." הוא צחק צחוק פסיכוטי ואמר:

" תזהרי ליטל לא לעצבן אותי אחרת הניתוח לא יעזור לאביך" ליטל הייתה המומה היא סימנה לאיתן ביד לכיוון בית החולים ורצה לחדר הניתוח בו היה אביה. איתן השיג אותה ונאמר לו שמשה עדיין בחדר ניתוח.

הוא נרגע ואז נשמע צחוקו של הרוצח בפון..

" רואה ליטל זה לא בידיים שלך .כלום לא בידיים שלך"  ליטל החליטה לעצבן אותו ואמרה:

" מי אתה? מה קרה הכנסתי אותך לכלא ויצאת משם עכשיו?"

" לא היה לך העונג של לפגוש אותי ליטל  ותפסיקי לשחק לי אותה עו"ד זה לא המקרה פה"

" אז מי אתה? סתם פסיכי שסירבתי לצאת איתו? מישהו מהיחידה ?" שאלה ליטל והוא רק ציחק וניתק.

" ילדה טובה " אמר איתן מנסים למצוא כרגע את מקור ממנה הגיעה השיחה אלייך.. פעם הבאה תחזיקי אותו יותר זמן על הקו. ליטל סיפרה לומר נאמר בשיחה ואיתן הקשיב. הוא למד מהטעויות שלו..

הרופא יצא מחדר ניתוח והתקרב אל ליטל  איציק הגיע באותה שנייה... ליטל פחדה לשאול אבל הייתה חייבת לדעת.

" מה שלום אבי? "

" הניתוח עבר בהצלחה היינו צריכים להוציא לו את הטחול והכבד יש לו שבר ביד ימין.."

" הוא יחיה?" קטעה אותו בחוסר נימוס ליטל.

"  ה24 שעות הבאות הן הקריטיות..וגם אז הוא יהיה חשוף לוירוסים.."

" אתה יכול לענות לי תשובה של כן ולא?" קטעה שוב בחוסר סבלנות ליטל את הרופא שהיה קצת המום.

"  הסיכויים הם 50 אחוז לכאן או לכאן  אבל את צריכה להבין.."

" יש משהו שאתה כן יודע ד"ר?" לא היה לה סבלנות לרופא היא רצתה לראות את אביה..

" אפשר לראות אותו?" שאלה את הרופא שרצה לברוח ממנה..

" הוא בחדר התאוששות ועדיף לא להעמיס עליו יותר מדקה.." היא כבר לא הייתה שם היא רצה לחדר התאוששות הביטה באביה ואמרה בלחש:

" אני אמצא אותו אבא והוא ישלם על זה ביוקר אני נשבעת לך... אל תעזוב אותי אבא אני צריכה אותך"

היא יצאה מהחדר עם דמעות בעיניים האפורות  שלה והביטה באיתן ואיציק שהתלחשו בניהם.. ואמרה:

" שיהיה לכם ברור אני לא אניח למשטרה עד שהוא יימצא..אני אשב לכם על העורף ..כדאי שיהיו לכם תשובות מי עשה את זה"

" אל תאיימי עליי גברת אני יכול לעצור אותך" אמר איתן בכעס

" אנחנו עושים כמיטב יכולתנו " ענה איתן

" אז המיטב שלכם לא מספיק לי מצטערת" הוסיפה ליטל בכעס אביה היה הדבר היחיד בעולמה שהיה שפוי. שהיה מייצג סוג של חמימות ובית עם זכרונות טובים ומישהו העז לקחת את הבטחון הזה ממנה.

" חברים בואו נרגע" אמר איציק בשלווה הוא הבין את שניהם אבל לא יכל לעזור כרגע לאף אחד מהם אם יתווכחו... שוב צלצול...הפעם מהפון של איתן.. המפקד שלו..מסתבר שאביה של ליטל פצע את הבחור כי היה דם נוסף בזירת הפשע. ליטל חייכה ואמרה אני שמחה שאבי הכאיב לו. שמחה! חבל שלא הרג אותו!

ואז ליטל פנתה אל שניהם במבט החלטי ואמרה:

" אני רוצה שמירה סביב חדרו של אבי 24 שעות ביממה" במבט שלה הייתה התרסה רק תעיזו לסרב.

" מוסכם" אמר איתן מבלי להתווכח

" מה עוד?"

" אני רוצה שתבינו..אני מוכנה לשתף איתכם פעולה בתנאי אחד ..כל מה שאתם מסתירים ממני אני רוצה לדעת אני אעזור לכם לתפוס אותו אבל... אתם מתחייבים לשמור על אבי ולגלות לי הכל אבל הכול! ברור?"

" אני צריך לדבר עם המפקד שלי" אמר איתן יש חומרים מסווגים שאי אפשר לשתף אזרח.

" אין הסכם אני אביא חברת אבטחה שתשמור על אבי ואתם תסתדרו בלי הפיתיון לרוצח.... אני!" והלכה להציץ על אביה בחדר התאוששות שוב הוא עדיין היה רדום מסומם מהזריקת הרדמה..אולי עדיף ככה חשבה לעצמה.. היא ראתה בזווית עינה את איתן ואיציק מדברים בניהם ובפון..

היא נשענה על הדלת וקלטה בזווית עינה רופא המביט בה ואז הוא נעלם..  אני עייפה היא ניערה את ראשה והפקעת שלה התפזרה שיער חלק ארוך עד לסוף גבה התפזר לו מפיץ ריח של הוואי...

איתן הביט בה כמהופנט לרגע נזכר ב.. איציק שאל אותו..

" יש לך סיגריה?" איתן חייך ונתן לו את הקופסה והמצת...

המשך יבוא....