נשבר הזין שבכל ויכוח על כפייה דתית עולה הטיעון של אבל זו מדינה יהודית אם זה לא מוצא חן בעיניך מה אתה עושה פה.

ובכן, אני אוהב לחיות בו, אני קשור בנימי מהותי לשפה, לאנשים ולתרבות עד לניואנסים הדקים ביותר בה.

בחיים לא ארגיש כך באף מקום אחר.

אני רוצה להשאר פה.

אבל נשבר הזין שכל המדינה בני ברק.

אני רוצה תחבורה ציבורית נורמלית בשבת (אני רוצה תחבורה ציבורית נורמלית גם בשאר השבוע, אבל זה כבר לפוסט אחר, יותר ירוק). אני רוצה לקנות ולבלות בכל אותם המקומות שפתוחים במהלך השבוע כשכל האנשים עייפים מיום עבודה.

ושלא יזיינו לי ת'שכל שזה מבטיח יום חופש לעובדים הפשוטים והמסכנים.

כשמעגנים בחוק שיש יום חופשי בשבוע לכולם ובאמת מפקחים על כך ולמשרדים הממונים על כך יש שיניים, והקנסות המוטלים על מעסיקים המפירים חוקים אלה הם עצומים אז באמת שאין בעיה.

היי, הנה רעיון גאוני- תקחו את כל הפקחים שנותנים דו"חות לעסקים שפתוחים בשבת ותעסיקו אותם בפיקוח על ימי חופשה בכל השבוע.

כמו שכבר טענתי באחד הפוסטים שלי- הביטוי "מדינה יהודית" הוא חלול וריק מתוכן.

מלכתחילה הטרמינולוגיה הנכונה הייתה צריכה להיות "מדינה ליהודים".

מדינה בה כל יהודי שנרדף בשל מוצאו יוכל למצוא מקלט בטוח.בו לא יהיו עדרי צאן טבוחים (מלבד עדרים פלסטיניים, זה בשם ההומאניות הצבאית והעמידה האיתנה על השארות בשטחים כבושים שממילא עוד כמה שנים נחזיר).

מדינה בה יהודי יוכל להיות גם אתאיסט או אגנוסטי (הינט, הינט).

מדינה שהצורך בה קיים אך ורק משום שהאנושות היא עדיין גן ילדים גדול בו נלחמים על עקרונות מטופשים של דת ואדמה.

מה שמעכב יסודה של ממשלה עולמית.

אני רוצה לחיות פה טוב ולהנות. בלי להרגיש שמישהו סובל ונדפק וכואב ומנוצל ומדוכא וננטש באותם רגעים בדיוק.

זאת האלטנוילנד שלי.