כשהתפוח כבר לא מתוק
כשהיין כבר לא משפיע
שהשמחה שבלב כבר לא מרגיעה

כשאביב בחוץ
ובפנים קצת סתיו
שהתותים במקרר מעלים עובש עכשיו

כשחוברת שירי אהבה קצרים
הופכת לספר עבה מלא בסיפורים
כשנגיעה רכה הופכת למכה כואבת
וכל ליטוף הופך פתאום לנגיעה גסה
כל בכי הופך למתוק מריר

כל נשיקה הופכת פתאום לעוגייה מתוקה שאסור לאכול ממנה בכל תכלית
שכל צעד הופך פתאום לדילמה מוסרית
שכל מילה הופכת לאלפי מנגינות
שכל עלה בפרח הופך ל-"לעשות או לא לעשות"
בכל זיכרון ליבי מתהפך מצד אל צד
וכל רגש שהיה לנו פתאום הופך להיות שלי בלבד

כשאני יושבת וכותבת כאן עליך
וחושבת עליי בעוד כמה שנים
שהכל הופך להיות ללא מילים
שפתאום בכל דבר שאני עושה אני רואה סיכונים
כשאני יושבת בחיק מישהו אחר ומנסה את ליבי להרשים
שמנסה להגשים משאלה
שאני מבקשת מעצמי חמלה
כשאני מתחננת מהרגש להפסקה קצרה
והוא מצידו לא נותן לי חנינה

שכל שיר הופך להיות עלינו
שכל משפט מתאר אותנו
שכל מנגינה הופכת למזמור החיים
כל תיבת נגינה אוצרת בליבה רגעים
שכל חץ מיועד ללבך
וכל לב שקיים מסתובב מעל ראשך

כשאבן מתרסקת על הכביש
ואת אחת מכל שבריה לך אני אקדיש
שהדף החלק מתמלא במיליוני אותיות
וכל סרט רוצה איתך לראות
שכל ניחוח הופך פתאום להיות של פריחה
וכל ריח בשם מזכיר לי אותך

זה אומר משהו,
זה לא אומר כלום
אני לא אומרת כלום
ואני אומרת בעצם הכל
העיניים שלי עיוורות
ובעצם רואות הכל

את מה שהיה

ואת מה שלא היה ויכל היה להיות

אפילו אם בדרך עשיתי המון טעויות

כל בגד,כל חנות,כל גינה,כל ארץ,
כל מילה,כל משפט,כל ברכה,כל קללה,
כל כתבה,כל זריחה,כל שקיעה
כל דבר מזכיר לי אותך

כל שעה כל דקה וכל שנייה
מהרהרת על מה שהיה
חושבת על מה שלא היה
וחולמת על מה שיכל היה להיות

אהבה קצת שונה לא מרה ולא קרה
רק מלוחה ואולי גם קצת חמוצה

זו שאולי עוד לא נגמרה
ספק אבודה
זו שממנה אין דרך חזרה
שאליה אין כניסה דרך דלת אחורית
ואולי זו שבסוף ללא תכלית