למרות שכבר נאמר לא פעם, שההסטוריה חוזרת על עצמה, נראה לי שקצת שכחנו את התסריט הקבוע שלנו עם הפלישתינאים.

הם מתחננים להפסקת אש, להקלות ולמחוות הומניות לכאורה. הם מגייסים את המצרים, האירופאים ואת בני בריתנו האמריקאים כדי לקבל. הם מגלגלים עינים וטוענים כי רק הקלות ומחוות של ישראל יביאו סוף סוף למשא ומן מיוחל, לאפסקת האלימות וכל ציני הבטחות קסם אחרות.

ואנחנו מתפתים לתת להם סיכוי. אנחנו שומעים ברקע את מנהיגם הבלתי מעורער האומר אם לא מוצא חן בעיני משהו שישתה מים מהים. ו"שתי דקות אחרי זה", מתארגנת חולית רצח מתועבת כמו שיש להם לעשרות, ורוצחת חפים מפשע.

ברוב חוצפתם כי רבה, הם עוד מבקשים להפסיק את החיסולים, את הכיבוש ואת כל המעשים הלגיטימים והמוצלחים שאנו עושים כדי לגרום להם חוסר כדאיות. הכי מצחיק אותי זה דווקא הטיעון שלהם. הם טוענים כי בעזרת הקלות ישראליות הם יוכלו לעודד את אלו שעוסקים בטרור ולשכנע אותם להפסיק.

הדבר הכי עצוב  זה שאנחנו תמיד מאמינים. אני מתאר לעצמי את הפלשתינאין צוחקים. צוחקים עלינו על התמימות שלנו, על הטיפשות שלנו לדעתם. על כך שאנחנו "אוכלים תמיד את אותו הלוקש". הטריק שלהם, פשוט מוצלח ועוזר להם לשמר את הקיים ולנו להפסיד. להפסיד חיים, להפסיד רכוש ולהפסיד נקודות, להפסיד.

הלנצח תאכל חרב? שואלים והתשובה שלי היא בשיטה הזו כן. כי הם לא מפסידים כלום.

הפיתרון לצערי מאוד פשוט אך עוד יותר לצערי אינו מיושם. ברגע  שמשהו  פוצה מהם פה צריך לענות לו מיד בזו הלשון: זה לא מוצא חן בעינינו ואתה וכל עמך תשתו את כל מי הים. צ

ריך להראות להם  כי הם לא יכולים לשחק יותר. צריך להראות להם ולעולם כי אין הם ברי שיח  כשידיהם, פיהם ומעשיהם אינם שווים.  צריך להראות שאין גזרה שווה בין דרישות ישראל לדרישותיהם

צריך להציג להם כי כדי לקבל משהו קטן עליהם לתת הכל. צריך להראות להם כי תנאי הכרחי לקבל הקלות הוא שיפסיקו לחשוב על אלימות כפתרון לגיטימי. צריך לאיים עליהם ולא לפחד. כי הם חושבים שאנחנו פוחדים מהם. הם בטוחים כי אנחנו פוחדים ולכן אנחנו נותנים. צריך להציע להם פשרה פשוטה.

.     עליהם להפסיק מידית את כל שידורי התעמולה האנטי ישראלית ואנטי יהודית.

.   על כל המהיגים הפלשתינאים להצהיר כי הם נגד חיסול מדינת ישראל ונגד חיסולו של כל יהודי בארץ ובעולם.

.      על מנגנוני הביטחון שלהם לעצור מיד את כל פעילי הרצח של כנופיות הטרור.

.    על מנגנוני הביטחון שלהם להוציא להורג את כל פעילי הטירור כדי שנפסיק את החיסולים.

.     על הממשל הפלישתיני  לשתף פעולה ולתת לצהל להכנס לכל שטחי הרשות לעצור ולחסל בגלוי ליד כולם כל פעיל טרור.

.       על הממשל הפלישתיני לאסוף את כל הנשק גם החוקי.

.     על כל מנגנוני הרשות להתפרק לאלתר מנשקם.

רק אם ימלא את כל התנאים הללו הם יוכלו לקבל הקלה בסגר, שיחרור אסירים ועבודה. כי כאן המלחמה אנננה עבור הקמת מדינה אלא הם או אנחנו.

ולי משום מה יש עדיפות גלויה שאנחנו נחסל אותם לפני שיחסלו אותנו.

כמו שאני מכיר אותנו, אנו בודאי נשכח את "התרגיל" הפלישתיני הרגיל. הם ידחפו אותנו למקום ואנחנו מאמינים כאילו הם שווי דרישות אלינו.

הרי, לכולנו תזכורת קטנה. את תוכנית החלוקה דחו הערבים ויצאו למלחמה. בה לשמחתנו יכלנו לקבל טיפה יותר ממה שתוכנית החלוקה הועידה לנו.

בגלל שקיבלנו יותר, הם יצאו למלחמה שניה ארוכה יותר של פידאין מתאבדים שרצחו יהודים בכל אתר ואתר. כיצאנו לפעולות תגמול, הם ברחו והפסיקו.

אבל הם חזרו שוב בשנת 67. אז פעם נוספת הפסידו הרבה יותר מהפעם הראשונה. בגלל הפסד זה הם המשיכו בפעילות חבלנית אינטנסיבית עד היום.

על כך נאמר מי שגר בבית זכוכית שיזהר כשהוא זורק אבנים.

מכאן, עולים מספר ראשית, מאז ומעולם הם לא רצו להניח לנו. הם מבקשים אולי שלווה. אבל זמנית מאוד. כל עוד שאנו נראה נכונות לשלום הם יחזירו לנו רק מלחמה.

לכן, רק העמדתם במקומם כלומר, לאמור להם שבכל מקרה הם לא מקבלים כלום עד אשר יבשילו התנאים. ומתי התנאים יבשילו? רק כאשר הם יוכלו אולי להבין כי התרגיל הזה שלהם יותר אינו בר ביצוע.