כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    אני יהודי גלותי

    43 תגובות   יום ראשון, 11/1/09, 16:10

    על רקע המלחמה בעזה הבנתי סופית שאני יהודי גלותי.

    אני יהודי גלותי, אני מתגעגע לרפיסות היהודית המושמצת וליהודי הנלעג. אני יהודי גלותי, אני מאמין שלהיות פראייר זו איננה בושה ולא חיסרון. אני יהודי גלותי, אני מאמין שהיהודי החדש שבראנו כאן המפורסם בקוצניותו החיצונית וברכותו הפנימית איננו עוד, ומחזונו נותרו רק קוצים ושריטות.

     

    אני יהודי גלותי, אני חושב שצריך לדבר עם האויב, גם הנורא מכולם, אני גם מאמין, שאם לא הצלחנו לפתור בשישים שנה את העימות הישראלי פלסטינאי, זה אומר שגם לנו יש יד באשמה. אני יהודי גלותי, אני מעדיף להיות הקורבן ולא התליין בייחוד אם זה דורש ממני לוותר על ערכיי המוסריים.

     

    אני יהודי גלותי, אני מאמין שעושר תרבותי, יצירה, חינוך ומדע הם חשובים אף יותר מעבודת אדמה וכיבוש השממה. אני יהודי גלותי, אני חושב שאחת האבידות הגדולות ביותר שגזרנו על עצמנו עם הקמת המדינה ושלילת הגלות היא בכך שחדלנו להיות יהודיים במובן התרבותי הרחב של המילה.

     

    אני יהודי גלותי, אני גאה בהיסטוריה הארוכה של העם היהודי ובהישגיו, אני גאה בתרומה האדירה של העם הזה לתרבות האנושית, לשירה, למוסיקה, לספרות ולמדינאיות ואני לא רואה בעברו רק היסטוריה של השמדה, התעללות ורדיפות. למרות שההיסטוריה, איננה חסרה בהם.

     

    אני יהודי גלותי, אני מתגעגע ליהדות הגולה, זו שהייתה בה ענווה, שהייתה קצת מוכה ומושפלת, זו שיצרה עושר רעיוני ותרבותי מתוך דלות חומרית, שהתקיימה בכוח תבונתה ועקשנותה. אני מתגעגע ליהדות הגלותית, שרמסנו את זכרה, שהפכנו אותה לאנטי-תזה של החלום הציוני. אני מתגעגע ליהדות הגלותית שכה חסרה כאן בכבישים, בפוליטיקה ובמלחמה.

     

    אני יהודי גלותי. אני לא תבוסתן ולא פסימי, אני לא רואה בעצמי קורבן נצחי, אני לא מאשים את כול העולם באנטישמיות, אני לא מסתנוור מרעות הלוחמים ומאחדות השורות בעת קרב. אני מתבונן במציאות בעיניים פקוחות וטוען, כי אם היה משהו שהיה עלינו ללמוד מן ההיסטוריה הארוכה שלנו בגלות, זו ההבנה שההיסטוריה היא בוגדנית והפכפכה ועם שרוצה לשרוד צריך לדעת להתפשר. עם חפץ חיים לומד להכיר בקיומו של האחר, עם ששרד את כל תולדות הציוויליזציה האנושית צריך לדעת שלא על החרב שרדנו אלא על הגמישות.     

        

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/2/09 21:20:

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-11 21:55:35

      צטט: yairgil 2009-01-11 20:47:14

      אני ממש שונא להשמע כאחרון הפוליטיקאים הרדודים מהימין אבל אין ברירה:

      היהודי הגלותי איננו עוד כי הושפל, גורש, נטבח, ולבסוף הושמד - לא על ידי הצברים המחוספסים, אלא על ידי שכניו, לא כי עשה או לא עשה משהו, אלא פשוט כי עצבן אותם לראות אותו לידם.

      מכל החכמות והמיומנויות הרבות של אותו יהודי גלותי, את חוכמת ההגנה העצמית לא השכיל לרכוש. 

      כתבת שאתה מעדיף להיות קורבן, זו כמובן זכותך האישית להקריב את עצמך, אבל מוגזם לצפות ממדינה וציבור שלם להקריב את עצמם מרצון. היהודי הגלותי העלה על נס את "קידוש השם" - מוות ביסורים למען מטרה נעלה. זכותנו כמדינה להעדיף את החיים.

       

       אני חושב שהיהודי החדש שבראנו כאן, בייחוד לאחר השואה לקח את חרדת האיום,  צעד אחד רחוק מדי ואנו למעשה לא נותנים הזדמנות או אמון לאופציה אחרת. כאשר אני כותב שאני מעדיף להיות הקורבן אינני מתכוון להיות ממשיכו של ישו אלא לומר שאני מעדיף את הסיכון של הסכם שלום מאשר את הביטחון והחיים התמידים על החרב  

       

       

      אני חושב שאני מסכים איתך בהחלט. היהודי הישראלי הפך להיות בהמה גסה ודורסנית, ולאו דווקא במקום שלו מול הערבים, אלא גם בינו לבין עצמו. תופעת ליברמן מדגימה את זה.
        14/1/09 22:41:

      מה בדיוק היתרון בלהיות 'יהודי גלותי'?
      את החיסרון אנחנו כבר יודעים.

      נחמד שגולה + אל"ף = גאולה.

       אבל מה פירוש?

      מה זאת האל"ף הזאת?

      יש נמשל? 

      איך עושים זאת בפועל?

      או שזה משחק באותיות, ותו לא?

       

       

        14/1/09 22:18:

      בואו נוסיף את ה-א -לגלות

      ותהיה כאן גאולה !

        14/1/09 09:19:

      צטט: avi 111 2009-01-13 14:37:52

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-13 09:31:46

      צטט: avi 111 2009-01-12 19:23:52


      מולי בנטמן שלום,

       

      הגישה הזו אולי מתאימה לאירופה ..אתה יודע ..העיירה ,הפריץ  וכ"ו.

       

      היא לא מתאימה למזה"ת .

      היא לא מסתדרת עם התרבות הערבית שבה לסימבוליקה יש משמעות מרכזית בחברה.

       

      כמי שמכיר את החברה הערבית מהבפנוכו שבפנוכו אני מודיע לך שגישתך זו נידונה לכישלון נחרץ.

       

      אל תכעס,

      את האמת אני חייב להגיד.

      אבי 

      לא התרשמתי שהגישות האחרות שלנו הצליחו

      לא התרשמתי ששיפרנו את סיכויי השרידות שלנו לטווח הארוך

      לא התרשמתי שמיצינו את כל האפשרויות האחרות, 

       

       

       

       


      מולי  הנכבד,

       

      לא ניסינו עד היום את שיטת המקל והגזר.

      כל ההתנהלות מול הערבים הייתה לא נכונה ,תמיד מאוחר מידי ולאט מידי.

      צריך ללמוד את הראש הערבי ולהכיר אותו.

      שוב ,אל תכעס עלי חלילה ועל תחשוב שאני גזען או "מקופח סדרתי " או או או ...

      אני כותב לך את הדברים שהם המציאות,האשכנזים לא מכירים את הראש הערבי וזה לא משנה כמה יהיה רצון טוב או כמה הם יתערו עם הערבים ביחד ,או כמה הם יהיו מוכנים לשלם בטבין ותקילין תמורת שלום ,זה לא יעזור ,עם הערבים לא ניתן להגיע להסדר קבע לעולם ,אבל ניתן להגיע איתם בהחלט ליחסים נהדרים זמניים עם אופציות הארכה ,וזאת רק אם יתנו למזרחים לנהל את העניינים מולם.

       

      כותב לך את זה מנסיון רב שנים ובלי להצטעצע .

       

      בידידות

       

      אבי

       

       אבי

      אם זו האמת ואני חייב להאמין שלא כך

      הרי נידונו לחיים אבודים ולסוף עצוב

       

        14/1/09 09:18:

      צטט: צביקס 2009-01-13 13:40:38


      אני לא יכול לקבוע אם אתה צודק או לא

      אבל

      היה "חארה" בגלות

       

       

      אין לי געגוע לגלות אלא רק לאותה יהדות חילונית תרבותית שאותה אנו מכנים בשוגג שפלת קומה

       

        14/1/09 09:17:

      צטט: ~s~ 2009-01-12 23:25:52

      הצבר הנוכחי, גם אם איננו חביב ואנושי, רחב אופקים ובעל עולם תרבותי עשיר, הוא סוג של אבולוציה.

      מצד שני- איפה יש לך אומה שהיא חיבור של כל כך הרבה סוגי גלות, שואבת תרבות מכל כך הרבה מקורות ומקבצת כל כך הרבה טיפוסים?

      לכולנו יש תוך רך, רק נעשה פחות פופולרי לחשוף אותו.

       אני חושב שהיהודי החדש שניסו לבנות כאן בארץ ישראל דור החלוצים היה בלתי נמנע או כמעט הכרחי, אני גם מודע היטב ליתרונותיו, אך אני עדין חושב שאיבדנו משהו חשוב ומהותי מן היהודי הגלותי. 

       

        13/1/09 14:37:

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-13 09:31:46

      צטט: avi 111 2009-01-12 19:23:52


      מולי בנטמן שלום,

       

      הגישה הזו אולי מתאימה לאירופה ..אתה יודע ..העיירה ,הפריץ  וכ"ו.

       

      היא לא מתאימה למזה"ת .

      היא לא מסתדרת עם התרבות הערבית שבה לסימבוליקה יש משמעות מרכזית בחברה.

       

      כמי שמכיר את החברה הערבית מהבפנוכו שבפנוכו אני מודיע לך שגישתך זו נידונה לכישלון נחרץ.

       

      אל תכעס,

      את האמת אני חייב להגיד.

      אבי 

      לא התרשמתי שהגישות האחרות שלנו הצליחו

      לא התרשמתי ששיפרנו את סיכויי השרידות שלנו לטווח הארוך

      לא התרשמתי שמיצינו את כל האפשרויות האחרות, 

       

       

       

       


      מולי  הנכבד,

       

      לא ניסינו עד היום את שיטת המקל והגזר.

      כל ההתנהלות מול הערבים הייתה לא נכונה ,תמיד מאוחר מידי ולאט מידי.

      צריך ללמוד את הראש הערבי ולהכיר אותו.

      שוב ,אל תכעס עלי חלילה ועל תחשוב שאני גזען או "מקופח סדרתי " או או או ...

      אני כותב לך את הדברים שהם המציאות,האשכנזים לא מכירים את הראש הערבי וזה לא משנה כמה יהיה רצון טוב או כמה הם יתערו עם הערבים ביחד ,או כמה הם יהיו מוכנים לשלם בטבין ותקילין תמורת שלום ,זה לא יעזור ,עם הערבים לא ניתן להגיע להסדר קבע לעולם ,אבל ניתן להגיע איתם בהחלט ליחסים נהדרים זמניים עם אופציות הארכה ,וזאת רק אם יתנו למזרחים לנהל את העניינים מולם.

       

      כותב לך את זה מנסיון רב שנים ובלי להצטעצע .

       

      בידידות

       

      אבי

        13/1/09 13:40:


      אני לא יכול לקבוע אם אתה צודק או לא

      אבל

      היה "חארה" בגלות

        13/1/09 09:31:

      צטט: avi 111 2009-01-12 19:23:52


      מולי בנטמן שלום,

       

      הגישה הזו אולי מתאימה לאירופה ..אתה יודע ..העיירה ,הפריץ  וכ"ו.

       

      היא לא מתאימה למזה"ת .

      היא לא מסתדרת עם התרבות הערבית שבה לסימבוליקה יש משמעות מרכזית בחברה.

       

      כמי שמכיר את החברה הערבית מהבפנוכו שבפנוכו אני מודיע לך שגישתך זו נידונה לכישלון נחרץ.

       

      אל תכעס,

      את האמת אני חייב להגיד.

      אבי 

      לא התרשמתי שהגישות האחרות שלנו הצליחו

      לא התרשמתי ששיפרנו את סיכויי השרידות שלנו לטווח הארוך

      לא התרשמתי שמיצינו את כל האפשרויות האחרות, 

       

       

        12/1/09 23:25:

      הצבר הנוכחי, גם אם איננו חביב ואנושי, רחב אופקים ובעל עולם תרבותי עשיר, הוא סוג של אבולוציה.

      מצד שני- איפה יש לך אומה שהיא חיבור של כל כך הרבה סוגי גלות, שואבת תרבות מכל כך הרבה מקורות ומקבצת כל כך הרבה טיפוסים?

      לכולנו יש תוך רך, רק נעשה פחות פופולרי לחשוף אותו.

      תודה, גורדי. כבת לדור שני לשואה אני חושבת שהמחיר הנורא הוא אחר. הטראומה של השואה הפכה אוּמה שלמה לפוסט-טראומטית, למקדשת את פולחן הכוח, לרואה צל הרים כהרים, ומגיבה באופן מוקצן והיפרבולי על איומים אמיתיים. הטראומה של הגלות בכלל ושל השואה בפרט הייתה אמורה, לדעתי, להוביל אותנו לכיוונים אחרים. על זה כתבתי הערב בפוסט חדש:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=830140

       

       

        12/1/09 19:26:

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-12 18:08:05

       

      קרא למשל את דבריה המרתקים של דליה וירצברג-רופא על אביה על חייו ועל ספרו,  המצורפים בתגובתה. 

      בהחלט דברים מרתקים ומפעימים. בין היתר אני חש כי הזיכרון הטרי של ניצולי השואה, שמנע מהם לחשוב בכלל על שמירת הגלותיות, התעמעם במהלך השנים. כיום נעשה נוח מדי להתפנק ולהתגעגע לסיר הבשר התרבותי של הגלות, עם הכניעות והרפיסות, תוך הדחקת המחיר הנורא לשוליים.

      (והשאלה היכן אנו משלמים מחיר קשה יותר תישאר במחלוקת בינינו, אני מניח).

        12/1/09 19:23:


      מולי בנטמן שלום,

       

      הגישה הזו אולי מתאימה לאירופה ..אתה יודע ..העיירה ,הפריץ  וכ"ו.

       

      היא לא מתאימה למזה"ת .

      היא לא מסתדרת עם התרבות הערבית שבה לסימבוליקה יש משמעות מרכזית בחברה.

       

      כמי שמכיר את החברה הערבית מהבפנוכו שבפנוכו אני מודיע לך שגישתך זו נידונה לכישלון נחרץ.

       

      אל תכעס,

      את האמת אני חייב להגיד.

        12/1/09 18:08:

      צטט: גורדי לצ'אנס 2009-01-12 17:23:24

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-12 17:02:13

      צטט: גורדי לצ'אנס 2009-01-12 16:56:36

      אני לא יודע, נראה לי יותר שאתה קצת יהודי דמגוגתי. (אבל רק קצת...)

      גם אני מתגעגע לימים שבהם היינו שותפים לעושר התרבותי של גרמניה ואוסטריה ופולין (ואפילו היו לנו חברי פרלמנט, יופידי!) אבל מעולם לא שרדנו כי הגשנו את ראשינו לגיליוטינה במקום להילחם. במקרה הטוב שרדנו בגלל מתקפה יפנית מוצלחת וחורף איום ונורא ליד מוסקבה. (כן, דמגוגיית נגד - שיטה שעובדת תמיד). 


      תנוח דעתך, הגלותיות עדיין כאן. העובדה היא שכל המלחמות האחרונות נוהלו בשיטה הגלותית, עם מעט גאווה והמון כניעות והשפלה. גם 8 השנים האחרונות בדרום עברו בדרך הגלותית הזאת, וגם המדינאות שלנו לאורך השנים מנוהלת כמו בחצרות הפריצים.

       

      אבי , ברור שבכתיבה יש לעיתים מן הפאתוס, אבל העיקרון נותר תקף. מושג הגלות הכה מושמץ בהוויה הישראלית הוא חלק ממה שאבד לנו. בעיני הוא סמל, בעניך אולי דמגוגיה. מצד שני אני מתקשה לכנות את ההתנהגות שלנו בישראל של השנים האחרונות כגלותית 

      אני מזדהה עם חלק מהגעגוע, ואולי כאדם דתי - אף יותר ממך מבחינות מסוימות. נדמה לי, כי המחיר התרבותי שאנו משלמים היום נובע לא רק ממלחמות אלא גם מהניסיון הנואל ליצור כאן יהודי חדש ולהשכיח את הגלות.

       

      אבל דבריך מחזקים את הטענות כי אם זה היה תלוי בשמאל של ימינו, המדינה לא היתה קמה. לא יודע, אולי היית מעדיף כך.

       זו שאלה שאין לי תשובה לגביה. כידוע לך, לכל תקופה יש את מאפייניה ומשגיה ואת הדרכים שלא נוסו ואיש לא התהלך בהן. אני חושב ששלילת הגלות הייתה אולי בלתי נמנעת בשלב הראשון אך בגינה גם החמצנו רבות. קרא למשל את דבריה המרתקים של דליה וירצברג-רופא על אביה על חייו ועל ספרו,  המצורפים בתגובתה. 

       


      תודה על הווידוי. מובן שיש לקחתו עם קמצוץ מלח (תרגום לא מוצלח של ביטוי באנגלית). הארכיטיפ של הישראלי הוא מעין "קוזק נגזל" בהשוואה ליהודי הגלותי הרגיש והמתוחכם. כל כך רצו לשרש את היהודי הגלותי ולהשריש במקומו את הצבר השורשי עד שהשליכו את התינוק עם המים.

       

      כתבתי לאחרונה מאמר שמתייחס גם לסוגיה זאת. מולי, אשמח אם תקרא:

      http://www.e-mago.co.il/Editor/history-2630.htm

       

        12/1/09 17:23:

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-12 17:02:13

      צטט: גורדי לצ'אנס 2009-01-12 16:56:36

      אני לא יודע, נראה לי יותר שאתה קצת יהודי דמגוגתי. (אבל רק קצת...)

      גם אני מתגעגע לימים שבהם היינו שותפים לעושר התרבותי של גרמניה ואוסטריה ופולין (ואפילו היו לנו חברי פרלמנט, יופידי!) אבל מעולם לא שרדנו כי הגשנו את ראשינו לגיליוטינה במקום להילחם. במקרה הטוב שרדנו בגלל מתקפה יפנית מוצלחת וחורף איום ונורא ליד מוסקבה. (כן, דמגוגיית נגד - שיטה שעובדת תמיד). 


      תנוח דעתך, הגלותיות עדיין כאן. העובדה היא שכל המלחמות האחרונות נוהלו בשיטה הגלותית, עם מעט גאווה והמון כניעות והשפלה. גם 8 השנים האחרונות בדרום עברו בדרך הגלותית הזאת, וגם המדינאות שלנו לאורך השנים מנוהלת כמו בחצרות הפריצים.

       

      אבי , ברור שבכתיבה יש לעיתים מן הפאתוס, אבל העיקרון נותר תקף. מושג הגלות הכה מושמץ בהוויה הישראלית הוא חלק ממה שאבד לנו. בעיני הוא סמל, בעניך אולי דמגוגיה. מצד שני אני מתקשה לכנות את ההתנהגות שלנו בישראל של השנים האחרונות כגלותית 

      אני מזדהה עם חלק מהגעגוע, ואולי כאדם דתי - אף יותר ממך מבחינות מסוימות. נדמה לי, כי המחיר התרבותי שאנו משלמים היום נובע לא רק ממלחמות אלא גם מהניסיון הנואל ליצור כאן יהודי חדש ולהשכיח את הגלות.

       

      אבל דבריך מחזקים את הטענות כי אם זה היה תלוי בשמאל של ימינו, המדינה לא היתה קמה. לא יודע, אולי היית מעדיף כך.

        12/1/09 17:02:

      צטט: גורדי לצ'אנס 2009-01-12 16:56:36

      אני לא יודע, נראה לי יותר שאתה קצת יהודי דמגוגתי. (אבל רק קצת...)

      גם אני מתגעגע לימים שבהם היינו שותפים לעושר התרבותי של גרמניה ואוסטריה ופולין (ואפילו היו לנו חברי פרלמנט, יופידי!) אבל מעולם לא שרדנו כי הגשנו את ראשינו לגיליוטינה במקום להילחם. במקרה הטוב שרדנו בגלל מתקפה יפנית מוצלחת וחורף איום ונורא ליד מוסקבה. (כן, דמגוגיית נגד - שיטה שעובדת תמיד). 


      תנוח דעתך, הגלותיות עדיין כאן. העובדה היא שכל המלחמות האחרונות נוהלו בשיטה הגלותית, עם מעט גאווה והמון כניעות והשפלה. גם 8 השנים האחרונות בדרום עברו בדרך הגלותית הזאת, וגם המדינאות שלנו לאורך השנים מנוהלת כמו בחצרות הפריצים.

       

      אבי , ברור שבכתיבה יש לעיתים מן הפאתוס, אבל העיקרון נותר תקף. מושג הגלות הכה מושמץ בהוויה הישראלית הוא חלק ממה שאבד לנו. בעיני הוא סמל, בעניך אולי דמגוגיה. מצד שני אני מתקשה לכנות את ההתנהגות שלנו בישראל של השנים האחרונות כגלותית 

        12/1/09 16:56:

      אני לא יודע, נראה לי יותר שאתה קצת יהודי דמגוגתי. (אבל רק קצת...)

      גם אני מתגעגע לימים שבהם היינו שותפים לעושר התרבותי של גרמניה ואוסטריה ופולין (ואפילו היו לנו חברי פרלמנט, יופידי!) אבל מעולם לא שרדנו כי הגשנו את ראשינו לגיליוטינה במקום להילחם. במקרה הטוב שרדנו בגלל מתקפה יפנית מוצלחת וחורף איום ונורא ליד מוסקבה. (כן, דמגוגיית נגד - שיטה שעובדת תמיד). 


      תנוח דעתך, הגלותיות עדיין כאן. העובדה היא שכל המלחמות האחרונות נוהלו בשיטה הגלותית, עם מעט גאווה והמון כניעות והשפלה. גם 8 השנים האחרונות בדרום עברו בדרך הגלותית הזאת, וגם המדינאות שלנו לאורך השנים מנוהלת כמו בחצרות הפריצים.

        12/1/09 15:12:

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-12 12:15:40

      צטט: שולי דיכטר 2009-01-11 23:22:06

      מולי, אני מצטרף לחדוות הגלות שלך  :)

      אני אולי הציוני הכי גלותי שאני מכיר....(אוֹי וֵיי..)

       בכל גלות יש גילוי

      מולי נזכרתי ששיתפתי את חברי בקפה פעם, לסיכום ההשתתפות שלי בכנס הקהילות היהודיות בארצות הברית- GA- http://cafe.themarker.com/view.php?t=214705

      סחתיין על הגילוי.

        12/1/09 12:47:

      יהדות הגולה לא נוצרה כך מתוך החלטה. היא נוצרה מתוך אילוץ.

      כשם שהקיבוץ נוצר מתוך תנאי עוני ומחסור שחייבו איחוד משאבים.

      כשם שבתי הכנסת החסידיים היו קטנים ובלתי מקושטים בעליל - משום שהמאמינים היו עניים מכדי לבנות מבנה גדול ומפואר.

      אנו נוטים להסוות הכרח כאידאולוגיה.

      משתם המחסור - תם הקיבוץ. מאמריו של אייזנשטאט חזו זאת עוד בראשית שנות הששים.

      משנתחברו החרדים לעטיני הממלכה היהודית - קמו לפתע מבנים חסידיים מפוארים.

      מעת שניסו להקים כאן מדינה - קמו יחד איתה גם אזרחים "נורמאליים".

      כשאינך צריך לבדל עצמך כדי להיות יהודי - אתה חדל לבדל את עצמך.

      גם אני הייתי רוצה לראות כאן אנשים למדנים יותר. הממשלות שלנו חושבות שחבל על הכסף.

      גם אני הייתי רוצה לראות כאן אנשים שחושבים יותר - ומזה הממשלות שלנו פוחדות עוד יותר.

      זה מה יש.

      לו היתה לי הצעת פתרון - הייתי מציע.

        12/1/09 12:17:

      צטט: rachel~ 2009-01-12 08:31:37


        המדיניות של ממשלת ישראל ב 8 שנים האחרונות היתה  התנהלות של מה שנקרא  יהודי גלותי

       ספגנו מנחת זרועם של ה"גויים" הבלגנו ויותר מזה היתה גם התרפסות,בעיקר בימים של לפני היציאה למלחמה.

       הממשלה לא יכולה להיות "יהודי גלותי" היא מחוייבת לשמור על שלום אזרחיה,וזה מה שהיא עושה.

       

       

       אני חושב שלכל אורך שמונה השנים הללו אכן לא עשינו די על מנת להפסיק את הירי הבלתי נסבל הזה ואני חושב שעכשיו אנחנו עושים הרבה יותר מדי, מבלי שנגביר באמת את הביטחון של אזרחי מדינת ישראל בכלל ואזרחי הדרום בפרט. 

        12/1/09 12:15:

      צטט: שולי דיכטר 2009-01-11 23:22:06

      מולי, אני מצטרף לחדוות הגלות שלך  :)

      אני אולי הציוני הכי גלותי שאני מכיר....(אוֹי וֵיי..)

       

       בכל גלות יש גילוי

       

        12/1/09 08:31:


        המדיניות של ממשלת ישראל ב 8 שנים האחרונות היתה  התנהלות של מה שנקרא  יהודי גלותי

       ספגנו מנחת זרועם של ה"גויים" הבלגנו ויותר מזה היתה גם התרפסות,בעיקר בימים של לפני היציאה למלחמה.

       הממשלה לא יכולה להיות "יהודי גלותי" היא מחוייבת לשמור על שלום אזרחיה,וזה מה שהיא עושה.

       

        12/1/09 08:26:

      צטט: ליאי 2009-01-11 22:48:32

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-11 19:47:39

      צטט: ליאי 2009-01-11 16:40:34


      רק שהיהודי הגלותי היה פסיבי מדי, מכדי שיוכל לחיות במזה"ת של ימינו. אולי, רק אולי, אתה מתגעגע לישראלי היפה, ששואב מהגלותי את הערכים, התרבות והסבלנות ומשלב אותם בעוצמה שבאיפוק ולא רק בעשיה...?

       

       אני לא חושב שאני מתגעגע לישראלי הצבר, אני חושב שהוא חלק מן הבעיה, אולי לא תמיד באשמתו אולי מחוסר ברירה. אבל הישראלי של פעם הוא הרי התגלמותה של האנטי-תיזה של היהודי הגלותי. 

      אני לא אומר שהיהודי הגלותי היה מצליח לשרוד במזרח התיכון, אני לא אומר שהוא באמת אפשרי, אני רק אומר שאני מצר על כך שאין לו יותר מקום בחברה שלנו. 

      אנחנו כנראה מגדירים את הישראלי הצברהיפה, אחרת. אני מסכימה שבמסגרת שאיפות כור ההיתוך ננטשו ערכים רבים, אבל לא כולם, (למרות הניסיונות לבטל פלורליזם, על כל המשתמע ממנו). יחד עם זאת, מסכימה שיש בישראליות החדשה קבעון שלא מאפשר "להתפס" חלשים. בנקודה הזו, המשפט "לא נלך כצאן לטבח" ממשיך לעצב את חיינו, גם ב2009.

       

       

      מאחורי כל מה שכתבתי מסתתרת בדיוק ההנחה הזו שאנו לא מוכנים לפשרה או לאפשרות להיתפס כחלשים כי אנו לא נותנים אמון באיש, לא בפלסטינאים, לא במדינות ערב ובוודאי לא באו"ם. חוסר האמונה שלנו לא מאפשר לנו להתגמש כי הרי כולם רוצים שנעלם מעל פני השטח. 

        11/1/09 23:22:

      מולי, אני מצטרף לחדוות הגלות שלך  :)

      אני אולי הציוני הכי גלותי שאני מכיר....(אוֹי וֵיי..)

        11/1/09 22:48:

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-11 19:47:39

      צטט: ליאי 2009-01-11 16:40:34


      רק שהיהודי הגלותי היה פסיבי מדי, מכדי שיוכל לחיות במזה"ת של ימינו. אולי, רק אולי, אתה מתגעגע לישראלי היפה, ששואב מהגלותי את הערכים, התרבות והסבלנות ומשלב אותם בעוצמה שבאיפוק ולא רק בעשיה...?

       

       אני לא חושב שאני מתגעגע לישראלי הצבר, אני חושב שהוא חלק מן הבעיה, אולי לא תמיד באשמתו אולי מחוסר ברירה. אבל הישראלי של פעם הוא הרי התגלמותה של האנטי-תיזה של היהודי הגלותי. 

      אני לא אומר שהיהודי הגלותי היה מצליח לשרוד במזרח התיכון, אני לא אומר שהוא באמת אפשרי, אני רק אומר שאני מצר על כך שאין לו יותר מקום בחברה שלנו. 

      אנחנו כנראה מגדירים את הישראלי הצבר\היפה, אחרת. אני מסכימה שבמסגרת שאיפות כור ההיתוך ננטשו ערכים רבים, אבל לא כולם, (למרות הניסיונות לבטל פלורליזם, על כל המשתמע ממנו). יחד עם זאת, מסכימה שיש בישראליות החדשה קבעון שלא מאפשר "להתפס" חלשים. בנקודה הזו, המשפט "לא נלך כצאן לטבח" ממשיך לעצב את חיינו, גם ב2009.

       

        11/1/09 21:58:

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-11 21:49:51

      צטט: עמליה אביטל 2009-01-11 21:22:57


      גם אברהם בורג התחיל להגדיר עצמו כיהודי גלותי, אם כי האספירציות שלו גבוהות ממה שכביכול אתה מציג. הוא רוצה להיות קוסמופוליטי.

      אני לא אוהבת את התיזה שלו, ולמעשה גם לא את שלך.

      זכותך כמובן להתנגד למלחמה או למבצע,ואתה מביע את התנגדותך די הרבה.

      תמיד כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני מרגישה כאילו אתה מאשים את כל האחרים. מציג אותם במובלע,כתאבי מלחמות.

      זה לא יפה.לא הגון.

      בכתיבותיך, אתה מתנשא. "אתה שוחר שלום אולטימאטיבי", כל השאר, הפושטים,"קוראים "להיכנס בהם"".

      נדמה אפילו שאוטומטית אתה שולל. הרי אתה לא ממש מנמק.

      תתפלא, אבל רוב האנשים, גם הישראלים שבהם, לא צמאי דם.

       

      בהיותך מגדיר את ההתנגדות למלחמה כעמדה של יהודי גלותי, אתה מוחק חלקים מן ההיסטוריה ומהסוציולוגיה.

       

      בניגוד למה שאתה עושה, החברה הישראלית מאפשרת לקול שלך להישמע.

       

      אנא, הייה יותר הוגן,בהבאת העובדות ובפרשנותך להן.

       

      תודה.

       

      עמליה, אני לא חושב שאני טוב יותר מאחרים, אני גם לא חושב שאני מגדיר את ההתנגדות למלחמה כעמדתו של היהודי הגלותי. אני כותב את הדברים מתוך תחושה עמוקה של מצוקה והיהודי הגלותי אל מול הישראלי הצבר הוא משל. את זהותו של הישראלי החדש בנינו מתוך שלילת הגלות, אך אולי בעצם בתהליך הפסדנו משהו חשוב מזהותנו? דרך אגב על מנת להתנגד למלחמה בעזה לא חייבים להיזדקק לדמותו של היהודי. דבר שני יותר מלומר משהו על התנגדות למלחמה כתבתי משהו שקשור לקיומנו כחברה אשר וויתרה מזמן על עקרונות רבים שאפיינו את החברה היהודית בגלות 

       

      מולי,

      תחושת המצוקה,מדוע היא רלוונטית למלחמה?

      היא יכולה לחיות בפני עצמה, ואני מניחה שאתה חש אותה, גם בלי קשר למלחמה. (אם כי נדמה לי שזה דיון כמעט אנכרוניסטי,כמה קטלנו כבר את "הצבר",כמה הפסקנו להיות "הצבר".כמה עדות וטעמים נתערבבו,לטוב ולרע, ואין כבר את דמותו הישראלית.)

      איך נחזיר את "מזרח אירופה" כשהרבה אנשים באים ממקומות אחרים?

      אז יש לנו נכסים של ספרות ואף אחד, נדמה לי,לא שוכח אותם.

      ולמרות שלפעמים הטונים מתלהמים, נדמה לי שבמלחמה הנוכחית,המוטיבציה איננה בויטוי של שלילת הגלות, הרי הרבה שנים ספגו תושבי שדרות  את המטחים,בלי שהממשלה הגיבה,

      אלא כורח,איכשהו צודק, אולי לדעתך,לא,

      כשברורים גם המראות הקשים של הצד השני.

       

       

        11/1/09 21:55:

      צטט: yairgil 2009-01-11 20:47:14

      אני ממש שונא להשמע כאחרון הפוליטיקאים הרדודים מהימין אבל אין ברירה:

      היהודי הגלותי איננו עוד כי הושפל, גורש, נטבח, ולבסוף הושמד - לא על ידי הצברים המחוספסים, אלא על ידי שכניו, לא כי עשה או לא עשה משהו, אלא פשוט כי עצבן אותם לראות אותו לידם.

      מכל החכמות והמיומנויות הרבות של אותו יהודי גלותי, את חוכמת ההגנה העצמית לא השכיל לרכוש. 

      כתבת שאתה מעדיף להיות קורבן, זו כמובן זכותך האישית להקריב את עצמך, אבל מוגזם לצפות ממדינה וציבור שלם להקריב את עצמם מרצון. היהודי הגלותי העלה על נס את "קידוש השם" - מוות ביסורים למען מטרה נעלה. זכותנו כמדינה להעדיף את החיים.

       

       אני חושב שהיהודי החדש שבראנו כאן, בייחוד לאחר השואה לקח את חרדת האיום,  צעד אחד רחוק מדי ואנו למעשה לא נותנים הזדמנות או אמון לאופציה אחרת. כאשר אני כותב שאני מעדיף להיות הקורבן אינני מתכוון להיות ממשיכו של ישו אלא לומר שאני מעדיף את הסיכון של הסכם שלום מאשר את הביטחון והחיים התמידים על החרב  

        11/1/09 21:49:

      צטט: עמליה אביטל 2009-01-11 21:22:57


      גם אברהם בורג התחיל להגדיר עצמו כיהודי גלותי, אם כי האספירציות שלו גבוהות ממה שכביכול אתה מציג. הוא רוצה להיות קוסמופוליטי.

      אני לא אוהבת את התיזה שלו, ולמעשה גם לא את שלך.

      זכותך כמובן להתנגד למלחמה או למבצע,ואתה מביע את התנגדותך די הרבה.

      תמיד כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני מרגישה כאילו אתה מאשים את כל האחרים. מציג אותם במובלע,כתאבי מלחמות.

      זה לא יפה.לא הגון.

      בכתיבותיך, אתה מתנשא. "אתה שוחר שלום אולטימאטיבי", כל השאר, הפושטים,"קוראים "להיכנס בהם"".

      נדמה אפילו שאוטומטית אתה שולל. הרי אתה לא ממש מנמק.

      תתפלא, אבל רוב האנשים, גם הישראלים שבהם, לא צמאי דם.

       

      בהיותך מגדיר את ההתנגדות למלחמה כעמדה של יהודי גלותי, אתה מוחק חלקים מן ההיסטוריה ומהסוציולוגיה.

       

      בניגוד למה שאתה עושה, החברה הישראלית מאפשרת לקול שלך להישמע.

       

      אנא, הייה יותר הוגן,בהבאת העובדות ובפרשנותך להן.

       

      תודה.

       

      עמליה, אני לא חושב שאני טוב יותר מאחרים, אני גם לא חושב שאני מגדיר את ההתנגדות למלחמה כעמדתו של היהודי הגלותי. אני כותב את הדברים מתוך תחושה עמוקה של מצוקה והיהודי הגלותי אל מול הישראלי הצבר הוא משל. את זהותו של הישראלי החדש בנינו מתוך שלילת הגלות, אך אולי בעצם בתהליך הפסדנו משהו חשוב מזהותנו? דרך אגב על מנת להתנגד למלחמה בעזה לא חייבים להיזדקק לדמותו של היהודי. דבר שני יותר מלומר משהו על התנגדות למלחמה כתבתי משהו שקשור לקיומנו כחברה אשר וויתרה מזמן על עקרונות רבים שאפיינו את החברה היהודית בגלות 

       

        11/1/09 21:22:


      גם אברהם בורג התחיל להגדיר עצמו כיהודי גלותי, אם כי האספירציות שלו גבוהות ממה שכביכול אתה מציג. הוא רוצה להיות קוסמופוליטי.

      אני לא אוהבת את התיזה שלו, ולמעשה גם לא את שלך.

      זכותך כמובן להתנגד למלחמה או למבצע,ואתה מביע את התנגדותך די הרבה.

      תמיד כשאני קוראת את מה שאתה כותב, אני מרגישה כאילו אתה מאשים את כל האחרים. מציג אותם במובלע,כתאבי מלחמות.

      זה לא יפה.לא הגון.

      בכתיבותיך, אתה מתנשא. "אתה שוחר שלום אולטימאטיבי", כל השאר, הפושטים,"קוראים "להיכנס בהם"".

      נדמה אפילו שאוטומטית אתה שולל. הרי אתה לא ממש מנמק.

      תתפלא, אבל רוב האנשים, גם הישראלים שבהם, לא צמאי דם.

       

      בהיותך מגדיר את ההתנגדות למלחמה כעמדה של יהודי גלותי, אתה מוחק חלקים מן ההיסטוריה ומהסוציולוגיה.

       

      בניגוד למה שאתה עושה, החברה הישראלית מאפשרת לקול שלך להישמע.

       

      אנא, הייה יותר הוגן,בהבאת העובדות ובפרשנותך להן.

       

      תודה.

       

        11/1/09 21:20:

      "זכותנו כמדינה להעדיף את החיים."

       

      פחחחחחח.

       

      אוי האירוניה. אין כבר מה להוסיף.

        11/1/09 20:47:

      אני ממש שונא להשמע כאחרון הפוליטיקאים הרדודים מהימין אבל אין ברירה:

      היהודי הגלותי איננו עוד כי הושפל, גורש, נטבח, ולבסוף הושמד - לא על ידי הצברים המחוספסים, אלא על ידי שכניו, לא כי עשה או לא עשה משהו, אלא פשוט כי עצבן אותם לראות אותו לידם.

      מכל החכמות והמיומנויות הרבות של אותו יהודי גלותי, את חוכמת ההגנה העצמית לא השכיל לרכוש. 

      כתבת שאתה מעדיף להיות קורבן, זו כמובן זכותך האישית להקריב את עצמך, אבל מוגזם לצפות ממדינה וציבור שלם להקריב את עצמם מרצון. היהודי הגלותי העלה על נס את "קידוש השם" - מוות ביסורים למען מטרה נעלה. זכותנו כמדינה להעדיף את החיים.

        11/1/09 20:12:

      אני לא יודע מה אני, אבל אני יודע שאני לא ציוני-עכשווי, ואני לא זומבי,

       

      והשילוב הזה - זה הישראלי המודרני, ואני לא הוא.

       

      המתים-חיים שמסתובבים כאן זרים לי, הן כבן המקום הזה, והן כבן אדם.

        11/1/09 19:54:

      צטט: יובז 2009-01-11 17:03:07

      אתה מאמין בחוזקה של החולשה

       

      ראה מלכוד 22, בדבריו של הזקן האיטלקי על כך שחולשתה של איטליה היא חוזקתה

       

      לצערי  אני לא זוכר את הדוגמא מן הספר. אני  לא בטוח במה אני מאמין, אני יודע שנתקלתי בלא מעט תגובות הרואות בהתנגדות למלחמה בעזה, עדות לתבוסתנות וחולשה והבנתי שכנראה אני נותרתי יהודי גלותי וכמובן שכאחד כזה מייד פתחתי אמונה שאומרת שאולי זה היה מועיל לנו לעיתים להיות קצת יותר גלותיים (אבל רק אולי) 

        11/1/09 19:51:

      צטט: הפצת ספרים 2009-01-11 16:28:43

      זכותך. גם וודי אלן כזה. למעשה, הוא עשה מזה קריירה. אירופה לא אוהבת אותנו, כי אנחנו מבדילים עצמנו באופן מעצבן. אנחנו מפונקים באוכל, סדר העדיפויות שלנו תמיד קידם את החכמה והדעת, אנחנו לא אוהבים אותם ולא מתחתנים אתם, יש לנו חגים משלנו ואנחנו גם, לכאורה, הרגנו להם את ישו. זוהי תמצית הסיבות לאנטישמיות.

       

      אוקיי. עכשיו בוא נחשוב למה שונאים הומואים, נשים, צוענים או כל קבוצה אתנית שבא לך להיזכר בה. הרשימה חלקית - גם זו של הסיבות לאנטישמיות.

       

      אותי, בעצם, לא מעניין למה או מה הם חושבים. אני יודעת שנולדתי יהודייה ואין לי דרך אמיתית - על פי ההיסטוריה - לשנות זאת. אני לא רוצה להיות אחרת מאשר יהודייה בדרך הכי פתולוגית שרק אפשר. דווקא משום כך, אסור לי לשבת בשקט כשזורקים עליי טילים. 

       

      המלצה על ספר שואה שונה, רווי בגבורה:

       

      "המשימה - אייכמן" מאת מאנוס דיאמנט ז"ל, אותו זכיתי להכיר בחייו ולהעביר עמו שיחות רבות וארוכות. 

       

      יש רשימה ארוכה ומעניינת של יוצרים העוסקים בשאלת הזהות היהודית בתפוצות לעומת זהות בישראל ורבים מהם שואלים שאלות מעניינות ונוקובות כמו מייקל שיבון או כמובן מודל המופת פיליפ רות

       

        11/1/09 19:49:

      צטט: שרון אבני 2009-01-11 16:28:09

      הא, איזה יופי, אני לא יהודי גלותי ואני חושב

      בדיוק כמוך. 

       

      קצת שחור לבן היה פה, לא מולי?

       שרון, הדגש שלי הוא על על השחור לבן, למרות שאולי חטאתי בכך אלא לתת ביטוי לתחושה פנימית שלי, שאיבדנו כמה דברים חשובים וטובים שהיו ליהודי הגלות ושמיהרנו להתנער מהם

        11/1/09 19:47:

      צטט: ליאי 2009-01-11 16:40:34


      רק שהיהודי הגלותי היה פסיבי מדי, מכדי שיוכל לחיות במזה"ת של ימינו. אולי, רק אולי, אתה מתגעגע לישראלי היפה, ששואב מהגלותי את הערכים, התרבות והסבלנות ומשלב אותם בעוצמה שבאיפוק ולא רק בעשיה...?

       

       אני לא חושב שאני מתגעגע לישראלי הצבר, אני חושב שהוא חלק מן הבעיה, אולי לא תמיד באשמתו אולי מחוסר ברירה. אבל הישראלי של פעם הוא הרי התגלמותה של האנטי-תיזה של היהודי הגלותי. 

      אני לא אומר שהיהודי הגלותי היה מצליח לשרוד במזרח התיכון, אני לא אומר שהוא באמת אפשרי, אני רק אומר שאני מצר על כך שאין לו יותר מקום בחברה שלנו. 

        11/1/09 17:03:

      אתה מאמין בחוזקה של החולשה

       

      ראה מלכוד 22, בדבריו של הזקן האיטלקי על כך שחולשתה של איטליה היא חוזקתה

        11/1/09 16:40:

      רק שהיהודי הגלותי היה פסיבי מדי, מכדי שיוכל לחיות במזה"ת של ימינו. אולי, רק אולי, אתה מתגעגע לישראלי היפה, ששואב מהגלותי את הערכים, התרבות והסבלנות ומשלב אותם בעוצמה שבאיפוק ולא רק בעשיה...?
        11/1/09 16:28:

      זכותך. גם וודי אלן כזה. למעשה, הוא עשה מזה קריירה. אירופה לא אוהבת אותנו, כי אנחנו מבדילים עצמנו באופן מעצבן. אנחנו מפונקים באוכל, סדר העדיפויות שלנו תמיד קידם את החכמה והדעת, אנחנו לא אוהבים אותם ולא מתחתנים אתם, יש לנו חגים משלנו ואנחנו גם, לכאורה, הרגנו להם את ישו. זוהי תמצית הסיבות לאנטישמיות.

       

      אוקיי. עכשיו בוא נחשוב למה שונאים הומואים, נשים, צוענים או כל קבוצה אתנית שבא לך להיזכר בה. הרשימה חלקית - גם זו של הסיבות לאנטישמיות.

       

      אותי, בעצם, לא מעניין למה או מה הם חושבים. אני יודעת שנולדתי יהודייה ואין לי דרך אמיתית - על פי ההיסטוריה - לשנות זאת. אני לא רוצה להיות אחרת מאשר יהודייה בדרך הכי פתולוגית שרק אפשר. דווקא משום כך, אסור לי לשבת בשקט כשזורקים עליי טילים. 

       

      המלצה על ספר שואה שונה, רווי בגבורה:

       

      "המשימה - אייכמן" מאת מאנוס דיאמנט ז"ל, אותו זכיתי להכיר בחייו ולהעביר עמו שיחות רבות וארוכות. 

        11/1/09 16:28:

      הא, איזה יופי, אני לא יהודי גלותי ואני חושב

      בדיוק כמוך. 

       

      קצת שחור לבן היה פה, לא מולי?

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין