פרופיל
לבי במזרח ואני בסוף מערב
פוליטיקה, תרבות, חברה וממשל בישראל, ומדי פעם גם איזו הבלחה אישית.
בעיניים עצומות ובידיים קשורות
עוברים להם הימים, מספר ההרוגים עולה, הרקטות ממשיכות ליפול על הדרום. הממשלה מחליטה להרחיב את המבצע. ברקע, החלטת מועצת הבטחון מבשרת את סוף הלגיטימציה הבינלאומית, שלב אחד לפני תחילת הלחץ הזר לנסיגה.
שוב התברר מה שהיה ברור עוד קודם: שהטקטיקה של הפצצות שפוגעות קשות באוכלוסיה האזרחית מחזקת את התמיכה של זו בארגון הטרור; שהיכולת של הטרוריסטים להיטמע בשטח (האורבני) והימנעותם מקרב פנים אל פנים מקשה על צבא היבשה לספק תוצאות נראות לעין; והגרוע מכל, שבתנאים הנוכחיים אין יכולת צבאית שתביא להפסקת ירי הרקטות על העורף הישראלי. מבצע "עופרת יצוקה" הולך ומתברר כעוד פלונטר אליו נכנסה ישראל בעיניים עצומות ובידיים קשורות.
בעיניים עצומות, כיוון שהקברניטים שוב התחילו את המבצע בקביעת מטרות בלתי ניתנות להשגה בסגנון "מיגור החמאס" ו"שינוי המציאות". את המציאות ברצועת עזה יצרה ישראל, וספק אם יש בידיה את הכלים לשנות אותה לטובתה. מה עוד, שאת החמאס אי אפשר "למגר": מה שאפשר לעשות זה להוריד אותו מהשלטון, ע"י כיבוש מלא של הרצועה ומעבר מבית לבית באזור הכי צפוף בעולם. מי שרוצה "למגר" את חמאס, שיאמר חד וחלק: כובשים את עזה, מחזירים את הממשל הצבאי לשם ומתחייבים לקבל בשפתיים חשוקות בין עשרה לשלושים חיילים הרוגים בשנה, וגם זה רק לאחר התייצבות ושליטה מלאה.זוהי המציאות האלטרנטיבית היחידה שישראל מסוגלת לייצר כרגע.
ובידיים קשורות, כיוון שהמטרות שהוגדרו מלכתחילה לא תואמות את האינטרסים של ישראל, ואין לה כוונה כנה להשיג אותן: יגידו מה שיגידו, לישראל אין אינטרס אמיתי במיגור החמאס, היות ומדובר בגוף היחיד שמסוגל לשלוט כיום בעזה. ישראל זקוקה לכתובת בצד השני: התסריט של התפלגות החמאס לעשרות פלגים, כנופיות ותאים של אזרחים, במסגרות של חברים ו/או בני משפחה המקדישים את זמנם הפנוי לשיגור רקטות על ישובי הדרום ללא כל תיאום או שליטה על גובה הלהבות מלמעלה הוא גרוע בהרבה מהמצב הנוכחי מבחינת ישראל.
אז ירדה הטרויקה מהעץ של "מיגור החמאס" ו"שינוי המציאות" והגדירה מחדש את היעדים, ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מול התמהיל המוכר של "נצחון בנקודות" שכבר טעמנו ב2006: סוף לשיגורים על העורף והכנסה של כוח רב לאומי למניעת התחמשות של ארגון הטרור. לגבי השיגורים, זו לא מטרה ריאלית. אולמרט כבר אמר שאי אפשר לעצור כל קסאם בודד- וזו בדיוק הבעיה: כל הסכם שייחתם, מספיק קסאם אחד שישוגר אחריו כדי לבטל את אשליית "הנצחון בנקודות". ובעניין ההברחות, מישהו באמת חושב שלצוות למניעת הברחות שיורכב (כפי שנראה כרגע) ממהנדס צרפתי, חייל פיליפיני ושוטר מצרי תהיה מוטיבציה או יכולת לעצור את ההברחות בצורה משמעותית? סביר להניח שהם יסתפקו בשני שקי אמל"ח לשנה בשביל העיתונות ויעצמו עיניים לגבי כל השאר, כי מי צריך צרות עם בעלי הבית?זה הרי בדיוק מה שקורה בימים אלו בדרום לבנון.
לאור כל זה, כרגע מסתמן שחמאס הולך להיות המרוויח הגדול ממבצע "עופרת יצוקה": בזכותו, הוא משדרג את את מעמדו ברמה המקומית כמו הבינלאומית מארגון טרור איסלמי לסוג של "רזיסטנס" פלסטיני, ומשלים את תהליך הפיכתם של אבו מאזן והרשות למשת"פים של ישראל. מי שלא רצה את חאלד משעל בחיים, עוד יקבל אותו כ"פרטנר". |
תגיות
תגובות אחרונות
-
תנועת כמוך
בתגובה על על תווים ותושבים- עיריית ת"א וכללי הצדק הטבעי
-
שיטת השקשוקה
בתגובה על שקרנים רודפי כבוד
-
ערסאל
בתגובה על על פרשת ניסו שחם כסימפטום*
-
DoronMashiach
בתגובה על תודה לך, מר כלכלה
-
אמישמונה
בתגובה על דווקא ביבי יביא הסכם (ולמה שוב רימו אותנו)
-
הלנה ויטמן
בתגובה על כשפייסבוק מחליט שאתה לא אמיתי
-
Mosheshy
בתגובה על בחן את עצמך: פעיל שלום או רדיקל איסלאמי?
-
doron.hirsch
בתגובה על על מלחמות שוורים ותקינות פוליטית
-
המופאס
בתגובה על הנאום שביבי לא נשא
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הגדרת את זה יפה.
אתה צודק לגבי ההסברה הישראלית הכושלת. חוסר הפרופורציה בין המאמץ המושקע ע"י ההנהגה ביחצנ"ות מקומית לעומת ההזנחה שסובלות הדוברות הבינלאומית והדיפלומטיה הן הוכחה לפרובינציאליות שבה מתנהלת המדינה. ובאמת' למה להשקיע בלהסביר את עצמנו בחו"ל? הרי הגויים האלה לא מצביעים, ואין ג'ובים לחלק להם...גוועאלד!
לגבי מה שאמרת על העדיפויות בטיפול בחמאס או באיראן במסגרת האו"ם וכו': אחד הדברים שישראל מנסה לקבע בשנים האחרונות בכל מחיר זה הבידוד של חמאס. לכן לא נעשו מהלכים משמעותיים בנושא במסגרות רשמיות כמו האו"ם, כדי למנוע מצב שבו נציגים מערביים בכירים יישבו עם משעל והנייה בשביל לשמוע מה יש לחמאס לומר ומה הוא רוצה.
אוטוטו מסתיים לו המבצע, בהסכם להפסקת אש בחסות בינלאומית- והופ! הבידוד של חמאס, הפרוייקט של משרד החוץ במשך שלוש השנים האחרונות, יתמסמס לו. בטוח שזה לא היה חלק מ"שינוי המציאות".
לאור כל זה, כרגע מסתמן שחמאס הולך להיות המרוויח הגדול ממבצע "עופרת יצוקה": בזכותו, הוא משדרג את את מעמדו ברמה המקומית כמו הבינלאומית מארגון טרור איסלמי לסוג של "רזיסטנס" פלסטיני, ומשלים את תהליך הפיכתם של אבו מאזן והרשות למשת"פים של ישראל.
מי שלא רצה את חאלד משעל בחיים, עוד יקבל אותו כ"פרטנר".
Loose loose situation
ההסברה הישראלית כשלה במשך 8 שנים.
אילו ישראל הייתה מתעסקת יותר עם הרקטות של החמאס בעצרות האו"ם ובתקשורת העולמית
ואת הטיפול באיראן היינו משאירים לאחורי הקלעים או למעצמות אחרות שגם להם אינטרס לנטרל את איראן
אז אני מאמין שהעולם היה יותר מודע למה שאזרחי הדרום עוברים והתמיכה העולמית היתה לצידנו למשך עוד כמה ימים
כעת נהיה מצב, שציבור קוראי העמוד הראשי בעיתונים היומיים העולמיים קורא על 850 הרוגים פלסטינאים בשבועיים,
ובאותה העת מנהיגי ישראל מצהירים שהם לא מתכננים להפסיק את המבצע ליד תמונות מחרידות של פעוטות פלסטינאים מדממים.
"לצערנו" תמונות של נפגעי חרדה לא מעניינות לעומת תמונות של תינוקות מתים.
כמו שאמרת, חמאס הוא המנצח, ישראל היא המפסידה
ישראל לא תמגר את אחרון לוחמי החמאס ויתכן שישראל אפילו כותבת את דפי הלימוד שעליהם יתחנך דור החמאסניקים הבא.
ואילו חמאס זוכה לתמיכה מטורפת.
האנדרדוג החלש תמיד יזכה לתמיכה, החזק-לנצח ייתפס כזה שהיה יכול לפתור את הסכסוך בצורה שונה
תודה לך אהוד על התמיכה במאמץ המלחמתי.
איזה יופי שאתה כותב מנקודת מבט של אינטרסים ולא של רגשות. ככה קשה יותר לתקוף אותך כשמאלני רגשן.
ומה לעשות, שפה האינטרסים והרגשות חופפים.
אבל ימנים יתלו את עצמם חמישים פעם לפני שיודו בכך.