עוברים להם הימים, מספר ההרוגים עולה, הרקטות ממשיכות ליפול על הדרום. הממשלה מחליטה להרחיב את המבצע. ברקע, החלטת מועצת הבטחון מבשרת את סוף הלגיטימציה הבינלאומית, שלב אחד לפני תחילת הלחץ הזר לנסיגה.

שוב התברר מה שהיה ברור עוד קודם: שהטקטיקה של הפצצות שפוגעות קשות באוכלוסיה האזרחית  מחזקת את התמיכה של זו בארגון הטרור; שהיכולת של הטרוריסטים להיטמע בשטח (האורבני) והימנעותם מקרב פנים אל פנים מקשה על צבא היבשה לספק תוצאות נראות לעין; והגרוע מכל, שבתנאים הנוכחיים אין יכולת צבאית שתביא להפסקת ירי הרקטות על העורף הישראלי.

מבצע "עופרת יצוקה" הולך ומתברר כעוד פלונטר אליו נכנסה ישראל בעיניים עצומות ובידיים קשורות.

בעיניים עצומות, כיוון שהקברניטים שוב התחילו את המבצע בקביעת מטרות בלתי ניתנות להשגה בסגנון "מיגור החמאס" ו"שינוי המציאות". את המציאות ברצועת עזה יצרה ישראל, וספק אם יש בידיה את הכלים לשנות אותה לטובתה. מה עוד, שאת החמאס אי אפשר "למגר": מה שאפשר לעשות זה להוריד אותו מהשלטון, ע"י כיבוש מלא של הרצועה ומעבר מבית לבית באזור הכי צפוף בעולם. מי שרוצה "למגר" את חמאס, שיאמר חד וחלק: כובשים את עזה, מחזירים את הממשל הצבאי לשם ומתחייבים לקבל בשפתיים חשוקות בין עשרה לשלושים חיילים הרוגים  בשנה, וגם זה רק לאחר התייצבות ושליטה מלאה.זוהי המציאות האלטרנטיבית היחידה שישראל מסוגלת לייצר כרגע. 

ובידיים קשורות, כיוון שהמטרות שהוגדרו מלכתחילה לא תואמות את האינטרסים של ישראל, ואין לה כוונה כנה להשיג אותן: יגידו מה שיגידו, לישראל אין אינטרס אמיתי במיגור החמאס, היות ומדובר בגוף היחיד שמסוגל לשלוט כיום בעזה. ישראל זקוקה לכתובת בצד השני: התסריט של התפלגות החמאס לעשרות פלגים, כנופיות ותאים של אזרחים, במסגרות של חברים ו/או בני משפחה המקדישים את זמנם הפנוי לשיגור רקטות על ישובי הדרום ללא כל תיאום או שליטה על גובה הלהבות מלמעלה הוא גרוע בהרבה מהמצב הנוכחי מבחינת ישראל. 

אז ירדה הטרויקה מהעץ של "מיגור החמאס" ו"שינוי המציאות" והגדירה מחדש את היעדים, ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מול התמהיל המוכר של "נצחון בנקודות" שכבר טעמנו ב2006: סוף לשיגורים על העורף והכנסה של כוח רב לאומי למניעת התחמשות של ארגון הטרור.

לגבי השיגורים, זו לא מטרה ריאלית. אולמרט כבר אמר שאי אפשר לעצור כל קסאם בודד- וזו בדיוק  הבעיה: כל הסכם שייחתם, מספיק קסאם אחד שישוגר אחריו כדי לבטל את אשליית "הנצחון בנקודות".

ובעניין ההברחות, מישהו באמת חושב שלצוות למניעת הברחות שיורכב (כפי שנראה כרגע) ממהנדס צרפתי, חייל פיליפיני ושוטר מצרי תהיה מוטיבציה או יכולת לעצור את ההברחות בצורה משמעותית? סביר להניח שהם יסתפקו בשני שקי אמל"ח לשנה בשביל העיתונות ויעצמו עיניים לגבי כל השאר, כי מי צריך צרות עם בעלי הבית?זה הרי בדיוק מה שקורה בימים אלו בדרום לבנון.

לאור כל זה, כרגע מסתמן שחמאס הולך להיות המרוויח הגדול ממבצע "עופרת יצוקה": בזכותו, הוא משדרג את את מעמדו ברמה המקומית כמו הבינלאומית מארגון טרור איסלמי לסוג של "רזיסטנס" פלסטיני, ומשלים את תהליך הפיכתם של אבו מאזן והרשות למשת"פים של ישראל.

 מי שלא רצה את חאלד משעל בחיים, עוד יקבל אותו כ"פרטנר".