27.8.94 - לגילי שלי...
הכרתי אותו בשעות היפות של הלילה. פנים של מלאך ועיניים חומות חודרות. יצאנו יחד ונהננו מאוד. ביקשתי שתתקשר, ויום למחרת התקשרת, הבטחת שתבוא, אך לא באת!!!
וזאת לא הבנתי למה. רק לאחר שעה קלה נודע לי כי מרצחים אכזריים לקחו אותך ממני!!! רצחו אותך בדם קר.
הייתי בעבודה וציפיתי לך בכליון עיניים. ידעתי שתבוא אך לא באת.
היום יום שבת, ואני מחכה ומצפה שתגיע, אך לא הגעת, כי עכשיו אתה נמצא רחוק ממני, והכל חוזר להתחלה, לבד הייתי ולבד נשארתי, כי גילי לא נמצא לידי בכדי למלא את החלל הריק.
יום חמישי טילפנת ולי כל כך דאגת. שאלת אותי:"אם ההסעה מהעבודה מחזירה אותי הביתה",
עניתי לך:"שכן".
ואתה הוספת במין חצי חיוך "תגידי להם שאני אמרתי שחסר להם שלא יחזירו אותך עד הבית". כזה היית גילי, דואג ואיכפתי.
אני חזרתי הביתה, אך אתה לא הגעת. איזה גורל אכזר, איזה סיום מר, לבחור כל כך טוב עם פני מלאך שכך את חייו גמר.
חייל למופת היית גילי, 3 שנים שרתת בגולני, ממש גאוות המשפחה, וגאוותי שלי כי אתה הרי היית החייל שלי.
נתן מנפשו ועכשיו נתן את נפשו. חלק מליבי תמיד יהיה איתך גילי שלי, לא אשכח אותך לעולם.
כעת נותרתי בגפי, בציפייה לך גילי שלי, אך אתה לא תשוב לעולם.
תהה מנוחתך מנוחת עולמים בגן עדן. אוהבת אותך ואוהב אותך לעד.

מוקדש ממני לגילי שלי שנלקח ממני בטרם עת, ועודני כואבת את אובדנו.

© כל הזכויות שמורות לדנה עופר