שבוע שעבר קרה לי מקרה שלא קרה לי כבר זמן מה, ומה גם שבדר"כ קורה לי רק עם בני זוג.
התאמנתי בשיעור קונג-פו. אני די חדשה שם, כך שאני לא מכירה את כולם, וגם את מי שכן - חפיף.
תוך כדי תרגול, אחת הנשים(אשה בשנות ה-40 לחייה) נראתה לי הרבה יותר צעירה מגילה וגם - ממש יפה.
ותוך כדי הדרכת חלק מהתרגילים, אחד המדריכים, שביומיום רחוק שנות אור מההגדרה 'נאה', נראה ממש טוב בעיני (לא בהקשר אינטימי).
לדעתי זה "קרה" בגלל שהייתי שם ואז (על משקל כאן ועכשיו), ממש הייתי כלכולי ברגע ההוא, ולכן הצלחתי להבחין ולהינות מהיופי שאני לא רואה ביומיום.
מה דעתכם?
* התמונה שוב מוקדשת לעלם בשם "עלמה" שהקדיש פוסט שלם רק כדי לתאר כמה אני מכוערת בעיניו.
|
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצטרפת לשניכם
מצטרפת לברק
מדהים איך היופי מבצבץ כשהתודעה צלולה :-)))
תודה
על הפנים שלך רואים...
שאת יפה מבפנים ומבחוץ...
מעין משהו כזה.. שמצליחים לראות פנימה...
:-)
מה נמחק?! הכל מתועד, אבל עזבי - זה רק מסריח כמו גבינת עובש.
הבאסה היא שאני מפסידה את המסיבות האמיתיות - מגיעה בדילאי עצבני לפוסטים שבהם חולקים חוויות של אחרי. כולם מספרים איזה כיף היה, ואני תוהה איפה הייתי בשבועיים האחרונים.
היי... לטעמי את יפה מאד.... ועלמה? זה לא המסטיק של פעם?
חוצמזה, אני לא מבינה מה קורה פה. מלחמות גוג ובלוג?
למה תמיד אני מפסידה את המסיבות ומגיעה רק אחרי שהכל נמחק?!
לולה, אצלך מתועד?
אכן...מתהווה.
יפה גם לך.
יפה לך .......
גם שאת מתאמנת - או יותר נכון לומדת - דברים חדשים ..... וגם שאת מגיעה כל כך מהר למצבים תודעתיים שמאפשרים לך להנות מהיופי של כל דבר. אני מתאמן בטאי צ'י שנים רבות וזה באמת שינה את הראייה שלי על העולם.
עשית לי תיאבון
המזגזג:
לאיזה נפח אפשר לדחוס בן אדם?!
מחשבה מעניינת ... כאילו ... בלי תכולת המים, בצמצום מקסימאלי של המרווחים בין
המולקולות ובהוצאת האויר - עצמות, מעיים וכו' ? ...
נשמע לי בן אדם לעניין החבר הזה.
הוא באמת נשמע כאחד שישמח לזגזג את הקונגפואיסט המתרומם.
נראה לך? אני אעשה ממנו זיגזג לפני שיתקרב אלי
ואם בכ"ז יצליח להניח עלי זרת, חבר שלי יהפוך אותו לקוביה ממש ממש קטנה (הוא תמיד רצה לדעת לאיזה נפח אפשר לדחוס בן אדם).
מה?!? ואני אפסיד את כל החוויה?

אין מה להיבהל...
עד שתתעוררי ותמצאי את עצמך זרוקה על הדשא בשלוש לפנות בוקר עם מדריך קונג פו ערום שוכב לידך
קונג-פו (לפחות איפה שאני לומדת) זה לא הדבר שהולכים מכות.
זאת שיטת לימוד לשיפור יכולות באופן כללי.
בין היתר לומדים גם הגנה עצמית.
לא קיבלתי מכה בראש, לא מתתי מעייפות (לשם שינוי) - פשוט פתאום שניהם נראו לי ממש יפים.
גם לי זה הרגיש כחצי הזיה (ולא עישנתי כלום, כאמור), אבל מכיון שאני מכירה את התופעה (בהקשר אחר לגמרי), הבנתי שאין ממה להבהל.
קונג פו זה לא הדבר הזה שהולכים מכות?
יכולת להיות שבמהלך השיעור קיבלת מכה בראש?
זה בהחלט יכול לגרום למדריך להיראות הרבה יותר טוב :)
אני כמובן מקווה שזה לא היה ממכות וסתם נגרם מהעייפות והאנדרנלין...
תודה לאחותי המדהימה.
תודה איירבוס!!
יום נפלא לכולם!!!
* התמונה שוב מוקדשת לעלם בשם "עלמה" שהקדיש פוסט שלם רק כדי לתאר כמה אני מכוערת בעיניו."
ממש את זה הוא אמר,
העיוור?
Fucking unbelievable
כמה אנשים
מסויימים יכולים
להיות
מרוכזים
בעצמם - עד כדי
איבוד טוטאלי
של
ראייה
החוצה!
אחותי המקסימה - כמה את יפה בחוץ, ככה את יפה בפנים.
שיבריאו הקנאים.
את אומרת 'לא משנה הסיבה, העיקר התוצאה'?
הפרגון הדדי.
זה לא בסטודיו, אלא במקום פתוח.
את מוזמנת להצטרף, אני הייתי בהמתנה שנה וחצי
ולא, לא עישנתי כלום לפני.
אז איפה אמרת שנמצא הסטודיו?
התאמנתי בערב.
העניין הוא שבתחילת אותו ערב הוא נראה רחוק מנאה, ואחרי איזה שעה, במהלך התרגול, הוא נראה ממש יפה בעיני.
ולא, לא שקעה השמש בדיוק
"אחד המדריכים, שביומיום רחוק שנות אור מההגדרה..."
אם התאמנת בלילה, אז אפשרי :)