אתמול ביום הולדתה של אימי, יום לאחר יום הולדתי נפטר אביה של גרושתי - דר. שמאי גילר. שמי - כמו שכולם קראו לו.

שמי היה אדם מורכב מאוד. הוא היה איש קשה קשוח, בוטה, נטול טאקט, אומר את מה שהוא חושב - ישיר מאוד - נטול גינונים ולעיתים התנהגותו נראתה כגסות רוח.

ואם זאת הוא היה אדם אוהב, לבבי, ורך מאוד מבפנים  - מלא כוונות טובות , מלא רגש, מלא רגשנות. במובנים רבים הוא היה הצבר הקלאסי. הצבר שליבו ונפשו נותצו במלחמת יום כיפור.  באותה מלחמה ארורה הוא היה רופא גדודי בקו הראשון בגדוד שריון שספג את האבדות הכי קשות במלחמה. עשרות לוחמים מתו לו בין הידיים, עשרות פצועים עברו דרכו. מהמלחמה הזו יצאו ללא פגע רק 10 לוחמים. הרב נפצע או נהרג. אומרים שמהמלחמה הזו הוא חזר אדם שונה. ומאז החל במשחק אמביבלנטי עם המוות והחיים. הוא חזר עם תחושה שבשל היותו רופא הוא מעל למוות. אבל אי שם בשנות ה- 80 הוא חווה את התקף הלב הראשון שלו שהבהיר לו סופית שהוא בן אלמוות. כרופא השילוב של המלחמה עם המלחמה הפנימית בגופו עשה בו שמות.  הוא פחד פחד מוות מהמוות. אבל לפחות מאז שאני הכרתי אותו הוא לא נורא התפעל מהחיים. בעיקר הוא לא עשה שום מאמץ כדי למנוע מהמוות לפגוש אותו. למרות שלושה התקפי לב הוא עישן ושתה כמעט בלי חשבון.

שמי היה מבכירי הפלסטיקאים בארץ. הוא היה פלסטיקאי עור מבוקש ומוערך. היו לו עשרות מטופלים ניצולי שואה שבהם טיפל בכבוד רב. למרות היותו אדם נטול גינונים כשזה הגיע לחולים הוא הקפיד בכבודם. אולם למרות היותו רופא מצליח ומוצלח תשוקתו האמתית היתה אומנות. ושמי היה אמן בכל רמ"ח אברי - אמן בעל נפש רועשת ורוגשת. יצירתו המרשימה ביותר בעייני היא  זו שבה צילם ענפי עצים ושילב אותם עם תמונות מיפוי הלב שלו. הדמיון שבו מצא בין ענפי עץ ללב האנושי הוא לא פחות ממדהים .

לאחר הגרושים שלי הוא התקשר אלי יום אחד ואמר לי שהוא מאוד אוהב אותי ומאוד רוצה להפגש איתי. אמרתי לו שאני מאוד אשמח. בסופו של דבר הפגישה לא יצאה לפועל. כנראה שהמעמסה הרגשית של המפגש איתי היתה כבדה לו. כעבור מספר מועט של חודשים האיש שהיה כולו לב חטף דום לב. לאחר החייאה של 50 דקות הוא נותר צמח ואתמול כאמור ליבו נדם סופית. המפגש ביננו, לצערי הרב, כבר לא יקרה.

שמי השאיר אחריו אישה, שלושה ילדים, שישה נכדים ועשרות יצירות אומנות שאותן ניתן לראות באתר האינטרט הזה:

http://www.shamaigiler.com/

http://shamaigiler.com/all_the_trees.html (העבודה האהובה עלי).

אהבתי אותו, יהי זכרו ברוך.