אי אפשר להתעלם מן העובדה שבעוד פחות מחודש אמורות להתקיים בחירות במדינה. באותה מידה אי אפשר שלא לחוש שהפוליטיקאים שבאופן טבעי מנהלים את המלחמה הזאת לוקחים בחשבון שיקולים פוליטיים בהחלטות שהם מקבלים. גם אלו שיוצאים בהצהרות שכביכול הקפיאו את הקמפיינים, לא באמת יכולים להתגבר על השיקולים הללו, וזה טבעי. כבר ראינו שציפי ליבני לאחר כל ההצהרות עשתה חוג בית, שברק ממשיך עם קמפיין החוצות שלו, והיועץ האסטרטגי שלו מופיע איתו בכל מקום, וכו'.

אני בהחלט מודע לחשיבות של בחירות דמוקרטיות ולסכנה הטמונה באיזשהו נסיון לדחות הליכים דמוקרטים. אבל, אל לנו לשכוח שאנחנו נמצאים בעיצומה של מערכה שמתנהלת על ידי אלו שצריכים להתמודד בבחירות בעוד פחות מחודש. ולא יתכן שלאנשים האלה שהקריירה הפוליטית שלהם יש חשיבות עליונה עבורם, אינם מושפעים משיקולים פוליטיים בנוגע למלחמה. ואם כך המצב, ואין ספק שזה המצב, זה יהיה בלתי נסבל עבורנו כאזרחים שיש להם קרובים, חברים ובני משפחה שנלחמים עכשיו בעזה, לחשוב שמי שמנהל את המלחמה הזאת חושב על עתידו הפוליטי במקום לחשוב על טובת המדינה ובטחון החיילים.

חייבים להוריד את נושא הבחירות מסדר היום ולנהל את המלחמה הזאת ללא שיקולים פוליטים (לא שאני חושב שזה אפשרי), או לפחות עם שיקולים פוליטיים מינימלים. על מנת לעשות זאת יש צורך בדחיית הבחירת במספר חודשים עד שהמלחמה הזאת תסתיים והמערכת תרגע. לא יקרה שום דבר אם הבחירות יידחו ב-3 חודשים. זה לא ממש יפגע בדמוקרטיה ובזכויות שלנו, אבל זה ימנע מהפוליטיקאים שלנו לחשוב רק על עצמם לפחות כל עוד המלחמה הזאת נמשכת. וזה יתן לכולנו קצת אויר. שלושה חודשים זה לא הרבה זמן, לא מספיק זמן כדי לאמר שזה פוגע בדמוקרטיה, אבל מספיק זמן כדי להתאושש ולהתארגן מחדש. אז הם יוכלו להקדיש עצמם טוטאלית למערכת הבחירות עם כל המשתמע מזה. עכשיו הם צריכים לחשוב על סיום המלחמה בתנאים הטובים ביותר עבורנו, על החזרת השקט לדרום ועל החזרת החיילים בשלום הביתה.