כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עלילות מריון

    סיפור של אירועים שקורים לי ביום יום.

    תיאטרון סתורים -דניה אלרז

    1 תגובות   יום שלישי, 17/7/07, 16:40

    ביום שישי אחה"צ הייתי בהצגה סתורים שהיא בעצם מוגדרת כאירוע בין-תחומי בהשתתפות קהל.

    במשך שעה וחצי כל המשתתפים היו באולם כאשר עיניהם מכוסים בבד. כך שלא ראינו כלום. אפילו את הכניסה לאולם ביצעו אנשי הצוות של דניה אלרז, כאשר הם מכוונים כל אחד ואחת מאיתנו לתוך האולם וקצת משוחחים. למשל לי המלווה אמרה שאני נכנסת לעולם של חלומות ויש גמדים. כמובן ששאלתי אם שילגיה גם נמצאת.

    היה לי קשה. אחרי כמה זמן נמאס לי, ראיתי רק שחור. חלק מהאנשים מהצוות וגם מכוסי העיניים יצרו עימי שיחה. הייתה מוזיקה חיה, ומישהי שציירה אותנו תוך כדי. אח"כ ראינו את הציורים -היו טובים.

    לי אחרי חצי שעה היה חסר תוכן מסוים, אבל לאחרים שהיו עימי היו תחושות ומחשבות אחרות, כך שזה אינדיבידואלי. חלקם ממש נהנו. היו בקהל כאלה כבר היו במופע 3 פעמים.

    בכל מקרה הניסיון של להיות במקום חשוך הרבה זמן -היה חשוב כהתנסות, אבל לא הייתי חוזרת עליו שוב.

    עכשיו אני עוד יותר סקרנית לראות את התערוכה במוזאון חולון שקשורה לראייה ובעצם לחוסר ראייה

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/07 00:20:

      אני חושב שהייתי מגיב כמוך

      כי מעבר לחוויה הרגשית הייתי רוצה שגם יהיה תוכן שחורג מהנסיון עצמו.

      למרות ההסתייגות זה נשמע מאוד מעניין

      תודה שספרת על קיומה של ההצגה

       

      ארכיון

      פרופיל

      marion23
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין