אופטימי ופסימית מציגים פרזנטציה למכרז ענק ללקוחות פוטנציאליים.  

נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל זה חלק מהחיים.

 לכל סיפור שני סופים אפשריים (לפחות):

אפשרות א'- היתה פרזנטציה למכרז וזכינו בתקציב ענק. עוד לקוח הצטרף לשורותינו.

האופטימי- "אנחנו מעולים במכרזים. תביאו כל יום מכרז, ואנחנו מגדילים את המשרד עם לקוחות מרוצים". הפסימית- "היה לנו מזל בפרזנטציה של אתמול".

 אפשרות ב'-היתה פרזנטציה למכרז וקיבלנו תשובה שלילית. לא לקחנו את המכרז.

האופטימי :"הפרזנטציה שהצגנו לא שירתה את המטרה במכרז הזה". הפסימית תיקח את זה אישית ותמלמל לעצמה: "אני כשלון חרוץ כמנהלת. הרסתי, כמו תמיד, לכל המשרד"  

אז מה ההבדל בין אופטימי ופסימית?

 1. הבדלים בשני ממדים: היקף וטווח זמן.

אנשים אופטימיים מתייחסים לאירועים חיוביים כאוניברסאליים וקבועים ומצבים השליליים כזמניים ומוגבלים בהיקף. לעומתם, הפסימיים יעדיפו לראות את ההצלחה מוגבלת ומצבים שליליים כקבועים ויטו להכליל אותם.

 2. להיות צודק או מתמיד?

אופטימיים מתמידים יותר. זה לא אומר שהם לא טועים בהערכות שלהם אבל הם מחויבים לצמיחה ולמידה ונהנים מאתגרים. האופטימיים יעדיפו להתמקד במה שהם יכולים לעשות אחרת ולא במה שקרה להם.

לעומתם, הפסימיים, לרוב צודקים יותר מהאופטימיים. והדבר שהכי חשוב להם זה להיות מחוסנים מאכזבה ולכן לרוב יוותרו אזורים חדשים שאין להם ניסיון בהם כי אולי יתאכזבו.   

במקרה של כישלון המכרז, הפסימית תגיד: "ידעתי שזה יקרה". והאופטימי יגיד: " עכשיו אני יודע מה צריך לעשות טוב יותר פעם הבאה על מה לשים דגש". 

3. אופטימיות יכולה להיות מסוכנת ופסימיות משתלמת

לא הכול טוב בגישה אופטימית ורע בגישה פסימית.

במקרה של אופטימיות קיצונית יש נטייה לקחת אחריות אישית כשהאירועים חיוביים וכשהם שליליים האחריות מוטלת על גורמים חיצוניים.

הפסימיים כמובן את ההיפך, יתמקדו וייקחו אחריות על אירועים חיצוניים שלא בשליטתם ולא ידעו להפיק סיפוק מהתרומה שלהם.

במקרה של זכייה במכרז שלנו, האופטימי: "היינו גדולים" והפסימית: "המנכ"ל חבר של המנכ"ל שלנו זה היה תפור מראש". ובמקרה של כשלון, האופטימי: "המנכ"ל שונא את המנכ"ל שלנו זה לא היה צריך לקרות". הפסימית: "אני אשמה שלא לקחנו את המכרז". אך

לעיתים פסימיות יכולה להיות גם משתלמת. אם זה בעת החלטות גדולות או כשמדובר בהשלכות אפשריות של החלטה שגויה. נקיטה בגישה פסימית ובחינת כל האפשרויות מראש מעלה מודעות לבחירה ומאפשרת בחירה אמיתית ממקום אחראי ומודע .   

אופטימיות ופסימיות זה עניין של הרגל ולא אופי.

מה ההבדל? הרגל ניתן לשנות נכון, גדלנו וחונכנו לגישה מסוימת ואנחנו נוקטים בה לכל אורך חיינו מתוך הרגל.

לפעמים היא לא משרתת אותנו אבל מה לעשות לשנות יותר  קשה מללכת על אוטומט. 

יש לנו בחירה!!! 

איך זה יראה שנהיה מודעים. נבחר בכל פעם כיצד להסתכל על כל מצב באשר הוא. ה

סתכלו דרך שתי הגישות ובחרו מי אתם רוצים להיות באותה סיטואציה ואל תתנו להרגל שלכם לבחור לכם איך לנהוג. 

הקשיבו לקולגות שלכם, להורים, לילדים, לעצמכם זה מתבטא בשפה, בכל מילה.

היו מודעים לגישה שלכם. בחרו באחרת או באותה אחת מחדש.

זה בידכם.