כבר כמה ימים שאני מסתובבת בתחושה מוזרה, ממש כמו הנהג ששמע את שדרן הרדיו מדווח על מטורף אחד, שנוסע נגד כיוון התנועה ותהה - מטורף אחד? כולם מטורפים... נדמה שאני ורבים מיושבי האתר הזה חיים ביקומים מקבילים, בהם מתקיימת מציאות שונה לחלוטין ואולי נחמתי היחידה היא שאני לא לבד ביקום שלי ואם אני זו שירדה מהפסים - אז אני בחברה טובה.
אני לא יודעת אם אפשר גם אחרת, אם האכילו אותנו שקרים ואם אלו הם פניה של דמוקרטיה חדשה. לשם שינוי אני לא רוצה לדון בבעד והנגד (בעיקר כי אין לי 'בעד', יש לי 'לא נגד'), אלא באנשים. לא ישראלים, לא פלסתינאים, לא חמאס ולא כ"ך, אלא אנשים.
אנשים שצועקים "לקרב!" אבל לא זוכרים על מה יצאנו למלחמה הזו.
אנשים שסופרים הרוגים, X לנו, Y להם, כאילו המוות מחפש מאזן.
אנשים שרוצים לנקום, שמוכנים להרוג בשביל נקמה.
אנשים שלא רואים אנשים.
זה כבר לא טוקבקיסטים אנונימיים, עלגים ומתלהמים, ששולטטטטים תחת כל דיווח רענן ומותירים אחריהם שובל מסריח של מוות-לערבים ברחבי הרשת. זה כותבים, שמזדהים תחת שמם המלא ובפנים חשופות מגלים שמחה וצהלה על כך שילדים נהרגים. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לחלוטין. גם נשמע שמסתמן סוג של סוף, אולי התחלה. יאללה, שיחזרו הביתה.
אני בעד.
כתבת נכון.
מלחמה זו מלחמה.
ובמלחמה, כמו במלחמה, יש שני צדדים.
וצריך להיות מציאותיים.
ההתלהמות- מיותרת.
תמיד מעדיף את השלום.
את השקט והשלוה.
נשאיר את המלחמות לאנשי הצבא והפוליטיקאים ועדיף שכך.
כמה נכונה כתיבתך..
אני לא חושבת שיש מישהו שפוי במדינה הזו שמת שלא "ננצח", רק שהמושג "ניצחון" לא יכל להיות אמורפי יותר. להזכירך, בתחילת המבצע הזה תמך גם השמאל (המתון).
אף אחד לא מתלהב.
אר המלחמה הזו הראתה סופסופ את פניו של השמאל.
בואי נאמר בלשון המעטה שהם ממש מתים שלא ננצח....
והנה התמונה האמיתית של המלחמה.
מעולם לא הצבעתי מרץ וגם בבחירות הקרובות אני לא מתכוונת לעשות זאת. אני לא מתנגדת למלחמה הזו, אני מתנגדת למי שתומך בה בהתלהבות יתרה ומהסיבות הכי לא נכונות.
כתבת יפה.
ובדיוק מהסיבה הזו התכנסנו.
מייחלים לך שלא תחטפי מטר של נאצות כפי שחלק מאתנו חטפו.