אם לחיים יש מנגינה, אז כולנו נגנים. חלק מאתנו מנגנים תמיד בסולו, חלק מנגנים בדואט, חלק מנצחים וחלק תמיד כינור שני, חלק מאתנו טובים בקונצ`רטו, חלק טובים בקאמרית, אבל כולם צריכים להיות גם בפילהרמונית על מנת שמנגינת החיים תהיה הרמונית. שאנחנו נולדים יש לנו רק תו אחד, כשאנחנו גדלים, התווים מתרבים, ומנגינתנו משתפרת, בבגרותנו יש לנו מגוון מנגינות, חלקן עצובות וחלקן שמחות. כשיש אירוע משמח בחיינו הנגנים שמחים המנגינה נשמעת צוהלת. כשעצוב לנו גם הנגנים עצובים אז המנגינה איטית וחרישית, ולפעמים היא אפילו דוממת.
1 |