יצא לי לראות הערב חלק ממהדורת החדשות.

ישבתי, לבד, ויצאו לי דמעות.

על הילדים ששוכבים בבית חולים בעזה, שנפלו קורבן לאכזריות של בני אדם.

על חיילים שמחכים להכנס לעזה, ועל דיירי הבית שנפגע היום באשקלון.

על ילדים שלומדים במקלטים ועל בעלי החיים שיושבים בגן חיות ממולכד, מפוחדים ומורעבים.

על שבכל פעם שאני שומעת על אזעקה באשקלון, קופץ לי הלב, כי להורים שלי אין ממ"ד והמקלט הקרוב רחוק מדי.

על שבני האדם הם החיה האכזרית ביותר שיש. וזה לא משנה מה סוג הדם, צבע העור או השפה שלהם.

אכזריות.