כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    משל העיוורים

    15 תגובות   יום שלישי, 13/1/09, 01:03

    ציור של פיטר ברויגל (האב) מ- 1568 לפי פסוק בשם "משל העיוורים" בבשורה על פי לוקאס : "היוכל עיוור להדריך עיוור? הלא שניהם אל תוך הבור יִפָּלוּ"...

    ברויגל, ברגישות לטבע האדם, צייר דמויות פשוטות והביט בהן באירוניה.

    בציור שש דמויות של עיוורים - צועדים עם מקלות נחייה, אוחזים ותומכים זה בזה.

    לכל דמות מחלה או סיבה אחרת לעיוורון. 

    הראשונה כבר נפלה לתעלה,

    השנייה תוך כדי נפילה מפנה פניה לצופים שיחליקו במדרון בבוא היום אף הם.

    הדמות השלישית עוד לא יודעת מה מתרחש ומגששת תוך כדי סידור בגדיה, בלי לדעת שזה יופר בעוד רגע.

     

    בדיחה או ביקורת על הטמטום האנושי?

    עלינו ההולכים בתלם ולא יודעים מה צפוי בעוד רגע?

    עלינו ההולכים ולא מתריעים על סכנה?

    עלינו ההולכים ולא יודעים לשאול?

    או לעצור?

     

    עלינו?

     

     

    קטע מהציור נבחר לכריכת "על העיוורון" של ז'וזה סאראמאגו.

    וכמובן שלא אוכל לסיים בלי להזכיר את "הדוח על העיוורים" - חלקו המרכזי האלמותי של "על קברים וגיבורים" לארנסטו סבטו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/2/09 00:35:


      יש לך נושאים את.

       

       

        16/1/09 14:05:
      העיוורון הוא גם בחירה, כי ברגע שאתה פוקח את העיניים, אתה חווה את הסבל האנושי במלואו - ירבה דעת, ירבה מכאוב. לכן האנושות במקרים רבים, כמו עכשיו, בוחרת בעיוורון.
        16/1/09 07:01:


      תודה על פוסט

      מעורר חשיבה.*

        16/1/09 03:33:


      ופתאום מצאתי בדיון על ספרים

      את המשפט הזה

      עלינו לזכור שקיבלנו רק לב אחד ואם בו נשנא, באיזה לב נאהב?!

      בתגובה של פשוט נטע

        16/1/09 02:52:

      מייד חשבתי על - על העיוורון - ספר מדהים בתובנותיו
        16/1/09 02:33:

      "כמו שהסומא מפני שהוא חסר הראות נכשל תמיד, מחבל בעצמו ועושה חבורות לזולתו גם כן, מפני שאין אצלו מי שיורהו הדרך, כן כיתות בני אדם כל איש לפי סכלותו יעשה בעצמו ובזולתו רעות גדולות"  (הרמב"ם, "מורה נבוכים", 1191)

       

      פתאום מצאתי את זה בתגובה של נמרוד פיק אצל מצדה

       

        15/1/09 14:46:

      כתיבתי והתנהגותי בימים אלה מנסה להיות מאופקת, די לי מהשנאה המתלבה פה, זה מרחיק אותי יותר ויותר מהעולם
        15/1/09 01:06:

      צטט: geeee 2009-01-13 16:48:07

       

      והנמשל.. השארתי לכל אחד להחליט לעצמו, הבאתי רק משהו שגורם לרגע לעצור, לטעמי, משהו מאירופה במאה ה- 16, ודבר הרי לא השתנה וכנראה גם לא ישתנה

       מה איתך, המון השתנה. יש פצצות זרחן, יש דינמיט, יש פצצות אטום, יש מדינות לאום וצבאות של מיליוני חיילים...

      את צודקת יותר מכפי שאת מביעה בכתיבתך.

       

        13/1/09 16:48:

      אני חושבת שהאנושות כולה, על כל צדדיה, סובלת מעיוורון ומצרות אופקים, מפאנטיות מכאיבה ומרכושנות טריטוריאלית כתחליף ביזארי לחיפוש מזור לחוליים ומכאובים ומכשולים פיזיים נפשיים אישיים חברתיים סביבתיים אקולוגיים ואחרים

       

      ואני נגד לחימה ואלימות באשר היא, כולל טרור

      אלימות מביאה רק עוד כאב ופחד ושנאה ואלימות שמסלימים עוד ועוד, כאשר הטכנולוגיה והקידמה האנושית שיכולה להיות מבורכת מנוצלת למטרות אלו, הטריטוריאליות האגרסיביות הגוברת והטכנולוגיה בשירות דחפים אלה, מאד גברי, מאד לא לטעמי, והלוואי ויכלתי לבחור בעולם אחר

      לא להביא ילדים לעולם הזה כבר בחרתי, זה אומר הכל על דעתי לאן אנחנו הולכים יד ביד עם מי שאנחנו מכנים אויבינו ולצערי גם עם מי שאחנו מכנים ידידינו

       

      והנמשל.. השארתי לכל אחד להחליט לעצמו, הבאתי רק משהו שגורם לרגע לעצור, לטעמי, משהו מאירופה במאה ה- 16, ודבר הרי לא השתנה וכנראה גם לא ישתנה

        13/1/09 14:20:


      geeee יקירתי,

       

      המשל ברור.... מהו הנמשל?

      האם את מתייחסת לתושבי עזה שבחרו בשלטון חמאס וצוהלים כאשר קסאם פוגע בבני אדם?

      או שמא אלו לוחמי החמאס שהולכו שולל אחרי מנהיגיהם , תושבי מרתף היולדות בשיפא?

       

      ואולי את בכלל מרמזת שאנו- אזרחי ישראל, הולכים שולל?

      ולמה נדמה לי שאת סולדת מעופרת יצוקה?

      מה האלטרנטיבה?

      מוגש לך בחיבה רבה...

        13/1/09 01:51:


      אגב, חוץ מפיטר ברויגל הבן היה לפיטר ברויגל האב עוד בן צייר - יאן ברויגל (שגם לו היה בן צייר בשם יאן ברויגל הבן)

      בכל אופן בעוד פיטר ברויגל הבן צייר את החיים כגיהנום וזכה לכינוי ברויגל גיהנום, יאן צייר פרחים ונופים, כך שהוא הרבה פחות מענין

        13/1/09 01:23:

      אכן מדהימים, כל השלושה

      את הירונימוס בוש הערצתי מילדותי המוקדמת וכשעמדתי מול הטריפטיך לראשונה רעדתי מהתרגשות, למרות שציפיתי שיהיה נורא גדול הגיהנום שלו ובסה"כ היה הציור די קטן, 

      אח"כ הבנתי שההולנדים והפלמים חיו בחללים קטנים סגורים ואפלים ולכן גם התמחו במיניאטורות (אולי גם מחסכון, הם נחשבים נורא קמצנים), ריחות הטרפנטין בטוח לא תרמו שם להארכת חיים

      (בכל אופן זו לא האכזבה של לשוט לראות את בת הים הקטנה ולגלות כמה קטנה)

       

        13/1/09 01:17:
      מעולה ברויגל (האב והבן וכמובן המורה שלהם הרונימוס בוש ) נסעתי לבריסל אחרי הצבא לבריסל למוזיאון לאמנות קלאסית בכדי לראות את האוריגינלים.לקח לי זמן להתאושש..