כותרות TheMarker >
    ';

    תראו לאן הגענו

    להוציא קיטור, להתחבר לעולם, לאמץ גישה פרדוקסאלית לחיים, ולנסות לראות את נקודות העיוורון הרבות ביקום הזה, כדי שנוכל לשפר אותו ביחד ולהתאשר בדרך לשם.

    מדי פעם גם אפרסם פה מאמרים מקצועיים יותר ודעה אישית בנושאי יעוץ, שיווק, פמיניזם, יזמות בתחילת דרכה, צרכנות, אחריות חברתית, איכות סביבה ומה שביניהם.

    תבורכנה תגובותיכם/ן ...

    תגיות

    אז למה לי לכתוב בלוג?

    7 תגובות   יום שלישי, 13/1/09, 01:51

       

    למה לחשוף את המחשבות שלי בפרהסיה?

    למה לשים שם כל כך הרבה ממני?    

     

    שואלים אותי כל הזמן ואני עונה, כל פעם מכיוון קצת אחר, אז החלטתי לעשות לעצמי קצת סדר ולכתוב את הכל מסודר וככה אפילו אוכל ללנקק למי ששואל בפעם הבאה.

     

    יש לבלוג מגוון גדול של יתרונות בשבילי, ובכל פוסט שאני כותב, אני משרת חלק מהם לפי גחמת ליבי.      

      

    הבלוג הוא הפרטי שלי בציבור. קשה לי לחשוב על משהו דומה שמכיל כ"כ הרבה צורות תקשורת וחוויות בו זמנית, כולל מדיות שונות. אני יכול לעשות בו כרצוני אבל הוא שם בחוץ, פתוח למי שרוצה להכיר אותי קצת יותר.

    די נחמד לדעת שאנשים שרוצים קשר איתי הם כאלה שחושבים שאני מעניין או תורם להם. ויותר מכל, הם יכולים לקרוא מה שבא להם בזמן שבא להם [שיווק ממוקד צרכן :) במלוא מובן המילה].    

      

    הבלוג מאפשר לי להוציא החוצה את המחשבות בלי לחשוב על צנזורה. הוא עוזר לי לכתוב כתיבה אסוציאטיבית שבין כתיבה לדיבור, כזו שיוצאת מהבטן, לפעמים בגחמת רגע באמצע הלילה ולפעמים אחרי שבועות של בישול והרהור עד שהרגע הנכון מגיע להוריד מהאש.

      

    הוא מעודד אותי לכתוב גם דברים שאני לא תמיד מפרסם.

    הוא מאפשר לי לחשוב, לעבד, לנסח, למסגר מחדש, לערער על הנחות היסוד של עצמי ובסוף, אם לא מוצא חן בעיני, אני תמיד יכול למחוק או לשנות. דינמי כמו החיים, ולפעמים יותר.   

     

    כבר ביהדות ובמחקרים על למידה, ידוע שלימוד בחברותא מאפשר למידה גדולה יותר. לכן התגובות שלכם/ן מפרות אותי ונותנות לי הזדמנות להתפתח. הן לא תמיד בהכרח נעימות באותו רגע ואז אני יכול להמתין עם התשובה. הן נותנות לי פרספקטיבה נוספת על החיים ומייצרות לי אלטרנטיבות של חשיבה שמעודדות את היצירתיות הקיומית שלי.

      

    הבלוג נותן לי מקום להשתפשף בדרכים חדשות וישנות של תקשורת בין אישית, לפעמים לטעות ולפעמים להצליח, לפני שאני (או במקביל לכך שאני) מיישם את אותה תקשורת בדיוק בחיים האמיתיים.   

      

    הבלוג הוא קצת קבוצת תמיכה, וקצת דרך לקבל תשומת לב כשאין מספיק באותו רגע בחיים. ובאותה נשימה הוא מוגן כי אני יכול לשים שם דברים שפחות נוח להגיד פנים אל פנים.  

     

    בבלוג אני יכול להגיד דברים לחברים ומכרים שיש לי ב"עולם האמיתי" גם כשאין לנו תמיד זמן להיפגש או לדבר, לספר על עולם התוכן שלי למי שמכיר אותי באמת ולהוסיף להיכרות הזו עומק וקרבה בעוד מימדים.   

     

    הבלוג בשבילי הוא גם כמו ספר, ששורה עלי המוזה אז אני כותב, ונהנה מהאופן שבו הדברים יוצאים מחזקתי איך שהם מתפרסמים. איך כל אחד רואה את מה שכתבתי דרך העיניים שלה/ו.

    והוא גם כמו יומן שמאפשר לי לחזור אחורה ולראות מה היה הלך הרוח, המחשבות, הדיאלוג שלי עם העולם ועם עצמי ברגע נתון.   

     

    מעבר לזה, בבלוג אני כמובן יכול לקשור ולשמר קשרים עסקיים, חבריים, אישיים, למצוא עבודה, להצחיק, לרגש, לעזור ולהיעזר.        

     

     

    אבל אם לחשוב באמת למה לי לכתוב בלוג? למה לי לחשוף כל כך "הרבה" מחשבות ורגשות? ולמה אני ממשיך עם זה ונהנה מזה?   

      

     יש סיבה אחת ממש ממש ממש טובה: מה יש לי להפסיד ???   
       

      

     

    כשאין חשק אני לא כותב ואם ימאס לי אני תמיד יכול להפסיק...

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/1/09 10:41:

      צטט: som40 2009-01-15 01:54:34

      יחי הקפסיטו!!!

      תרתי משמע :-))

      (קפסיטו = קפה קטן בספרדית)

       

      הי שירה תודה על *

      האמת שאפשר גם גרנדה גרנדה גרניטה גרוס על חלב :)

       

       

        15/1/09 01:54:

      יחי הקפסיטו!!!

      תרתי משמע :-))

      (קפסיטו = קפה קטן בספרדית)

       

        15/1/09 01:47:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-01-15 00:53:41

      זה כמו יומן אישי, השימושים שלו זהים, אפשר לחזור אליו גם אחרי זמן רב - ואולי (יודע מה? לא אולי. בטוח) אתה מצנזר כי אתה יודע שזה לא יומן פרטי.

      ככה זה לפחות במקרה שלי. התחלתי לכתוב סאטירה כי ככה אני יכול להימנע מלכתוב על עצמי דברים שיכאיבו להרבה אנשים.

       

      אם אני מרגיש שאני מצנזר אני לא כותב או לא מפרסם פשוט (כן אפשר לקרוא לזה צנזורה :)

      אני משתדל לא לצנזר כי זה משחרר מאוד.

      אני בכל מקרה נמנע ממה שיכול לחשוף או לפגוע באחרים.

        

       

        15/1/09 00:53:

      זה כמו יומן אישי, השימושים שלו זהים, אפשר לחזור אליו גם אחרי זמן רב - ואולי (יודע מה? לא אולי. בטוח) אתה מצנזר כי אתה יודע שזה לא יומן פרטי.

      ככה זה לפחות במקרה שלי. התחלתי לכתוב סאטירה כי ככה אני יכול להימנע מלכתוב על עצמי דברים שיכאיבו להרבה אנשים.

        13/1/09 10:28:

      צטט: אוסטרליה 2009-01-13 09:20:29

      בועז תראה

      אנשים ברובם כותבים בלוג כי הם רוצים תשומת לב

      ומי שאומר שזה לא כך אז הוא לא אומר את האמת.

      התגובות מאוד חשובות כאן לאנשים.

      השאלה לאן אתה לוקח את זה. האם אתם מדפדף

      או אתה ריגשי (כמוני כידוע לך) או מקבל את זה כמו שזה

      אני למשל הבלוג שלי אני לא מרגישה אותו כמשהו אישי

      שלי מצידי שכולם ידחפו בו. אבל יש כאלה שהם כן

      והם מגיעים למצב גם שהם לא נותנים לכל אחד להכנס לבלוג.

      בקיצור אל תקח את הקפה ביתר רצינות כי נעשים חולים מזה

      תכתוב בסבבה ובכייף שלך. יום נעים **

      מעניין - יש על זה מחקר, שהרוב כותבים כי הם רוצים תשומי?

       

      אני בד"כ רציני מדי - ידוע :)

       

        13/1/09 09:57:

      אתה לא מפסיד, אנחנו מרוויחים... חיוך

      ואל תפסיק...

        13/1/09 09:20:

      בועז תראה

      אנשים ברובם כותבים בלוג כי הם רוצים תשומת לב

      ומי שאומר שזה לא כך אז הוא לא אומר את האמת.

      התגובות מאוד חשובות כאן לאנשים.

      השאלה לאן אתה לוקח את זה. האם אתם מדפדף

      או אתה ריגשי (כמוני כידוע לך) או מקבל את זה כמו שזה

      אני למשל הבלוג שלי אני לא מרגישה אותו כמשהו אישי

      שלי מצידי שכולם ידחפו בו. אבל יש כאלה שהם כן

      והם מגיעים למצב גם שהם לא נותנים לכל אחד להכנס לבלוג.

      בקיצור אל תקח את הקפה ביתר רצינות כי נעשים חולים מזה

      תכתוב בסבבה ובכייף שלך. יום נעים **

      ארכיון