כותרות TheMarker >
    ';

    הגיגַי

    אני אולי לא הבלוגיסטית הטבעית (יש דבר כזה?)
    אני מעל גיל 40 (אבל מרגישה הרבה פחות) יש לי ארבעה ילדים, אני דוסית וגרה מעבר לקו הירוק. אני מוגדרת \"מתנחלת\" על פי הגיאוגרפיה, אבל מעניין אותי יותר \"התנחלות בלבבות\" מאשר התיישבות בפיסת קרקע זו או אחרת...
    טוב, אז זה בהחלט מספיק להקדמה. הכרות נוספת בפנים..

    להתפלל - אבל לא רק!

    22 תגובות   יום שלישי, 13/1/09, 07:58


    לכאורה, זהו אחד מה"סיפורים היפים" של המלחמה.

    מתברר שבמאה שערים שבירושלים הוקם מוקד חרדי המנהל חמ"ל תפילות.

    הן אוספות שמות של חיילים שלוחמים ומעבירות אותם לנשים חרדיות שמתפללות בעבורם.

    זה יפה.

    אבל אני אומרת - זה לא מספיק!

     

     

    גם אני אדם דתי.

    אני מתפללת.אני מקיימת מצוות.

    ובימים קשים אלה, אני מזכירה בתפילותיי את חיילי צה"ל ומתפללת שיחזרו בריאים ושלמים חזרה הבית.

    אבל בכך איני מסתפקת.

     

    אני חלק מצה"ל.

    לא רק באיחולים, בברכות, בתפילות ובכוונות טובות.

    אני חלק.

     

    אני שרתתי שנתיים בצבא. בעלי שירת שירות קרבי ביחידת עילית ושירת שנים רבות במילואים.

    פעמיים, במשך חיי הנשואים שלי, נותרתי לבדי עם ילדיי כאשר גייסו את בעלי בצו 8.

    בתי, משרתת היום בצבא, בתפקיד פיקודי קשה וחשוב.

    בניי, לצערי הרב, יתגייסו גם הם בבוא זמנם. (כמה חבל שאינני יכולה עוד להאמין לאמירה... "עד שהם יגדלו כבר לא יהיה צבא..".)

     

    כן - אני גם מתפללת אבל גם חלק מהחברה שנלחמת על חיינו כאן בארץ.

    אני גם דתייה אבל גם נוטלת חלק פעיל בעשייה במדינה.

     

    ולכן, התרגזתי כשראיתי את הכתבה בחדשות.

    ראיתי שם בנות, מלאות כוונה טובה, מנהלות קבצי מחשב עם שמות של חיילים.

    שמעתי את הנשים שלקחו על עצמן להתפלל לשלום חיילי צה"ל.

    נהדר. באמת. בלי ציניות.

     

    אבל מדוע שמות אחיהן אינו בין השמות?

    מדוע את בניהן אינן שולחות להילחם ?

     

    בפנותה לנשות "חמל התפילות" התייחסה כתבת הטלוויזיה לעניין זה.

    הן השיבו שבמדינה יש עשייה מעשית ויש עשייה רוחנית. החיילים עושים את העשייה המעשית והן את הרוחנית.

     

    מי חילק את התפיקידים האלה?

    מי אמר שזה "או זה או זה"?

     

    שנים רבות, בני הציונות הדתית מערבים תורה ועבודה.

    הם מערבים עשייה מעשית ורוחנית. הם אינם מחליטים לקחת על עצמם רק את התפילות.

    הם עושים!

     

    ולסיום אני נזכרת במה שאבי החכם נוהג לומר.

    להיות דתי זו לא זכות, זו חובה.

    אין לנו הנחות בגלל היותנו דתיים. אין זכויות יתר, רק חובות יתר.

    אנחנו צריכים, להיות "קדושים יותר מהאפיפיור"!

     

    לא הגיע הזמן שגם הציבור החרדי יבין את זה???

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/1/09 18:21:

      עידן,

      אתה צודק מאוד והנקודה שאתה מעלה מפחידה מאוד ומרגיזה מאוד.

      הגיע הזמן שהמדינה תאכוף את החוק בכל מקום -

      כלפי חילונים פושעים, חרדים פושעים, וכלפי מתנחלים פושעים.

      אין תירוץ ואין הצדקה לפחד כלפי ציבורים שלמים שעושים כראות עיניהם.

       

      ברוך הבא!

       

      קרן

       

        24/1/09 02:16:


      היי קרן,

      כתבת יפה, והמסר הוא חשוב.

       

      אני רוצה להוסיף משהו מנקודת ראייתי.

      אכן יש קשר לשיקולים פוליטיים, אך זה לא שיקול יחידי.
      קיים גם פחד של גורמי האכיפה וההחלטה מהתנגדות מאורגנת של החרדים, כפי שהיה פחד גדול להתמודד עם המתנחלים...
      במקרה של החרדים הפחד הוא כנראה גדול יותר, כיוון שלחלקים נרחבים מהכובעים שחורים "אין אלוהים", למעט האלוהים [שלהם].

      קבוצה שמסוגלת להפעיל אלימות קשה כלפי מי שלתפיסתה אינו שייך לה ומאיים על יכולתה להתקיים לפי ראותה..

        20/1/09 08:50:


      הציבור החרדי

      הוא כת סגורה

      שלא פתוחה לשינויים

      הם לעולם לא יקבלו

      ולא יבינו

      הם פנאטים והם הולכים

      בעיניים עצומות אחרי

      האמונה העיוורת שלהם

        20/1/09 07:35:

      * למילים החשובות האלו, לא נותר לי אלא להסכים!
        15/1/09 07:45:

      צטט: miracle8 2009-01-14 21:35:25

      אהבתי את מה שכתבת, וגם את ההמשך. שווה *

       

      רפואה שלמה לכל הפצועים

       

       

       

      תודה,

      ברוכה הבאה לבלוג שלי - אשמח אם תחזרי לביקור.

       

      קרן

       

        14/1/09 21:35:

      אהבתי את מה שכתבת, וגם את ההמשך. שווה *

       

      רפואה שלמה לכל הפצועים

       

       

        14/1/09 19:38:


      הי לך,

      כפי שאת יודעת (!) אינני מפקפקת בכוחה של התפילה.

      ומאידך, כתוב "אני אלחם לכם ואתם תחרישון" - הפרשנים מוסיפים סימן שאלה בסוף המשפט.

      כלומר - אי אפשר לשבת מהצד ולהסתמך על עזרת ה'.

      נכון, גם תפילה עוזרת, אבל היא צריכה לבוא יחד עם מעשה.

       

      אם אנחנו כחברה הישראלית נחליט על הקמת קומנדו תפילה ונשלח לשם בחורים חרדים - מצויין!

      אבל, החברה החרדית לא יכולה להחליט לקבל על עצמה את התפילה הזה במקום להיות שותפה לעשייה במדינה.

      מה יהיה אם אני, כאמא דתייה אחליט שהבנים שלי לא ילכו לצבא? אולי אשלח אותם רק להתפלל? אולי כך אגן אליהם מכל רע?

       

      זוהי לא דרכי ולא דרכה של הציונות הדתית. והדגש כאן על המילה "דתית"

      בחורי ישיבה, בני הציונות הדתית, מסכנים את נפשם בעזה.

      תלמידי ישיבות, ביניהם בנים של רבנים חשובים נפצעו קשה ונפלו במבצע המסוכן.

      בימים אלה ממש נלחם על חייו אהרון קרוב, בחור דתי, שעזב את אשתו למחרת חתונתו, מכיון שחש שזוהי חובתו המוסרית, הלאומית והדתית.

      אני מתפללת לשלומו. לא כאל משהו זר, אלא עבור משהו שאני חשה איתו שותפות גורל. משהו שאני יכולה להזדהות איתו.

       

      אולי עכשיו הוא הזמן לעסוק רק באחדות, אבל דווקא בתקופה הזאת אפשר לדרוש שותפות מכל עם ישראל.

      המאבק איננו רק של החילונים ו"הכיפות הסרוגות". חיילי צה"ל מגנים על כולם - גם על חרדים.

      גם החרדים צריכים להיות חלק מהצבא ומהחברה הישראלית.

       

      ולסיכום - אינני מנסה ללבות את שנאה.

      אבל אני כן רוצה להעלות כאן סוגיה מטרידה מאוד. חוסר גיוסם של בחורי הישיבה החרדים ממשיך רק בגלל שהחברה הכללית שותקת ומקבלת את העיוות הזה כמובן מאליו.

      ההסכמה שבשתיקה הזאת נובעת (בין השאר)מן  רצון לזכות ברווחים פוליטיים קואליציוניים עם מפלגות חרדיות.

       

      הגיע הזמן להשמיע את קולנו, דווקא כאנשים דתיים שמתפללים ונלחמים.

       

      נ.ב. ברוכה הבאה לבלוג שלי, מחכה לתגובות שלך בעתיד!

       

        14/1/09 16:41:


      קרן יקרה,

      מצד אחד, הדברים שכתבת נכוניםואמיתיים בעיניי ומצד שני מאוד קשה לי איתם מכיוון שאני חושבת ומאמינה שבכוחה של התפילה לעזור לנו לא פחות מאשר המלחמה וגם בגלל שאני מוצאת בדברים שלך ליבוי שנאה נגד החרדים וצר לי על כך. בסך הכל היוזמה מדהימה וכל הכבוד לעוסקות במלאכה בהתנדבות מלאה.

      לעניות דעתי, ואין זה המקום או השעה לבוא חשבון כשחיילנו ותושבי הדרום מצויים תחת אש.

      בשעה זו כל אחד מאיתנו צריך לעשות כל אשר ביכולתו לתרום ולעזור ולאחד את עם ישראל..

        14/1/09 11:53:


      קרן! פוסט חשוב מאין כמוהו! יישר כוח!

      ובהמשך לו, אשמח לשמוע אותך ושכמותך מעודדים גם את בני ובנות המגזר שאת נמנית עליו לשרת שירות *מלא* בצה"ל.

       

        13/1/09 21:59:


      הציבור החרדי

      בקושי מבין את עצמו

      אז את רוצה שהוא יבין

      דברים חשובים אחרים?
      יש לי עוד כמה דברים לומר על נושא מיוחד זה

      אבל מעדיפה לשתוק.

      שיהיו בשורות טובות

      בילי

       

        13/1/09 21:24:


      אהבתי: "אמונה זו לא זכות. זו חובה".

      האמונה נמדדת באמיתותה אך ורק ברגעים של מילוי חובה.

      כי אם האמונה היא זכות אז היא כמו מתן תרומה בעד בצע כסף או טובת הנאה

        13/1/09 17:52:

      צטט: shlompi 2009-01-13 11:55:47

      אני אגלה לך סוד קטן , ככה ביננו  .

      הצבא לא ממש רוצה את כל החרדים האלה בצבא.

      זה סתם נטל.

       

      הפיתרון הוא לא שרות צבאי - אלה שרות לאומי , ממשי .

      לזה צריך לשאוף . כל השאר - זאת באמת מלחמה מיותרת.

       

       

      מה ששלומפי אמר.

       

       

        13/1/09 16:53:

      אהבתי את מה שכתבת. מסכים עם (כמעט) כל מילה.

       

      ליאור.

        13/1/09 16:51:

      *
        13/1/09 14:35:

         מחבק

         מחזק

       

      ואני  בכלל  אתאיסט

       

       

         נשיקהרגוע

        13/1/09 14:19:

      קרן,

      תודה על פוסט חשוב!

      הלוואי ויישמע ברבים.

       

        13/1/09 11:55:

      קרן יקרה,

      זוהי רשומה חשובה וראוי לה שתגיע לכל בית ישראל

      זו רשומה שמראה כי ניתן להחזיק באמונה 

      אך גם להיות מחובר למציאות, שכופה עלינו לעיתים

      לעשות מעשה... !
        13/1/09 11:55:

      אני אגלה לך סוד קטן , ככה ביננו  .

      הצבא לא ממש רוצה את כל החרדים האלה בצבא.

      זה סתם נטל.

       

      הפיתרון הוא לא שרות צבאי - אלה שרות לאומי , ממשי .

      לזה צריך לשאוף . כל השאר - זאת באמת מלחמה מיותרת.

       

        13/1/09 08:58:
      כל מילה בסלע!
        13/1/09 08:53:


      קרן

      גם אני מסכימה איתך בהחלט

      ומאוד מעריכה את דרך הכתיבה שלך

      תודה

       

      עוד אשוב

       

        13/1/09 08:51:


      למען ההגינות אני חייבת להוסיף - יש אנשים חרדים שמשרתים בצבא.

      אבל עדיין זה לא חלק מהקונצזוס.

       

      ולגבי "להילחם בטחנות רוח" -

      את צודקת, אבל אולי גם טועה.

       

      החרדים יכולים להמשיך לנהל כך את החיים, כי שאר החברה מתירה את זה.

      בשם הרווחים הפוליטיים, נותנים הטבות מפליגות למגזר הזה ומעלימים עין מחוסר השוויניות של אי-שילובם בחובות של החיים במדינת ישראל. (את הזכויות הם מקבלים...)

       

      כמו בכל דבר אחר - המדינה והחברה צריכים לעמוד איתנים ולדרוש את הצודק וההכרחי.

      שלא ימכרו לי, כאדם דתי, שאי אפשר להיות דתיים בצבא.

      זה קשה אבל אפשר.

      ובכלל - למי לא קשה בצבא??

        13/1/09 08:38:


      הציבור החרדי לא יבין זאת

       

      את נלחמת בטחנת רוח

       

      נוח להם לעצום עיניים בשם השם והלמידה

       

      כולם תלמידי ישיבה ולכן פטורים מצבא

       

      למגזר החרדי , מדינה משלהם בתוך מדינתנו

      חוקים אחרים לגמרי

       

      אף אחד לא הצליח עד היום לעשות חפיפה בין חוקי המדינה לחוקי מדינה החרדים

       

      נושא כאוב!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרן אטינגר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין