בראותי אותך, אני כבר לא אני, אני שונה, אחרת... לא מוכרת. אני ילדה המרחפת מעולם שכולו טוב, עולם של זוהר, שמחה ויגון. אני מתכנסת בתוך עצמי, נמלאת שאלות, וחרדות. פוחדת ללכת עימך, אך רוצה ומשתוקקת לכך. בסופו של דבר אני שוב שבה לעצמי, יוצאת מהחרדות, השאלות והמבוכות... ורק את ידי מושיטה לעברך, ופוסעת איתך אט אט, מלאת אהבה... © כל הזכויות שמורות לדנה עופר |