כותרות TheMarker >
    ';

    בעמדת מוצא

    באה בימים, וגם בלילות לפעמים.... אובדת בנבכי המטריקס

    ארכיון

    0

    ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

    78 תגובות   יום שלישי, 13/1/09, 17:12

     

    הראשונה הופיעה אחר הצהריים. השמש מפיזה את חלל הבית, והנה רימה. המממ חשבתי לעצמי, מאיפה באה זו? נראית תמימה. אולי הרוח העיפה אותה פנימה, והיא נאחזה במה שמצאה. פה, על הקיר שלי, מטר ועשרים מעל לרצפה.
    פיסת נייר טואלט, מחיצה דוחה ולפח. הדחקה ושכחה.
    בבוקר למחרת, הקפה בידי, ראשי אפוף שינה, ועיני צדה רימה. מאוד דומה לקודמת. ממש תאומה. מתחבאת מאחורי המחרוזת הטורקיזית על הקיר. מטר ושלושים מהרצפה. מעיכה ואנחה שקטה.
    כן. צירוף מקרים או סיבה לדאגה? זה בטח העץ שמציץ לי למרפסת. שולח תשורות קטנות. רכות ומתפתלות.
    את הבאה מצאתי בכוס עם מברשת השיניים שלי. בחדר אחר. שתויה וטבועה. נזרקה.

    אי שקט התחיל להתגנב אלי.

    את זאת שראיתי מציצה בצמוד לחוט החשמל על הקיר ההוא, מטר וחצי במרומו, מעכתי בגועל וזרקתי יחד עם שתיים מאחיותיה הצהבהבות-ורודות-שקופות.
    הקיר מוליד רימות? משריץ זחלים מתולעים אל חיי?
    מאיפה אתן באות ולאן אתן הולכות בנות בלי-יעל שכמותכן? אצוד ארדוף ואשמד.
    וכך מצאתי עצמי חוזרת מדי זמן לאורך היום לבדוק אם התרבו האורחות הלא קרואות האלו. צצות יש מאין ושואפות למעלה. אחת, שתיים, שלוש רימות מטפסות לאט תוך התכווצויות והארכויות אל התקרה. הבטתי מרותקת ומבועתת בשיירות המתעבות שטיילו על קירותי.
    עוד פיסת נייר טואלט ועוד אחת. וגליל נגמר ונפתח חדש. מעיכה מיומנת הכוללת עווית גועל בצידה ולפח (בלי רגש אשמה. תשאפו, אבל לא אצלי). שקית מתמלאת, נאטמת היטב ונזרקת מהבית. שקט זמני. רווחה.
    והנה עוד אחת ועוד אחת, בנעליי, בצלחת ארוחת הבוקר, בשערי, על גב ידי, תחת צעדי. מתפצפצות בשקט (רחש קל. כמעט לא נשמע).
    וכך הפך יומי למעקב דרוך מלווה בבחילה קלה תהיה ותמיהה. כל כולי צייד אורב לקטנות הנסרחות מסריחות האלו שהחלו לכסות שטחים נרחבים מקירותי.
    צחנת מוות החלה להתפשט. אופפת את ביתי.

    מבטי עקב אחרי נתיבן הנחוש ועלה עד התקרה.
    לזוועתי גיליתי את התקרה מנצנצת בתנועה שקטה ומתנדנדת של עשרות אולי מאות רימות שהתחמקו ממגע ידי הצובט מועך זורק ומקלל.
    בפינות התקרה טוו העכבישים את קוריהם וחיכו.
    האוכל בא אל מוחמד.
    לקחתי סולם ועליתי. מתחתי ידי והתחלתי לרוצץ גולגלות. שתיים שתיים. ארבע. והנה עוד. מאיפה? לא מגיעה אל כולן.
    הבאתי סולם גבוה יותר. הכי גבוה. כבד ומסוכן. ועליתי בחשש. לא ליפול. נייר הטואלט קשור לצוארי ואני כל כולי, כל זמני, כל ישותי מועכת. אוספת וזורקת. קולעת מלמעלה לפח. והפח מתמלא והרימות מתחילות לגלוש. אני מאבדת שליטה. עליהן, עלי.
    אין חיים, אין מחשבות, מלבד אחת - לנקות. לנקות. לנקות את השרצים.
    והם התרבו מדי. נבעו כמוגלה מפצע לא מחלים. כיסו הכל. הכל

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (75)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/1/09 00:31:

      שלום לך :)

      שנכיר קודם?

        18/1/09 00:02:

      צטט: זהות גנובה 2009-01-17 09:53:33

      ...ולהיזכר שגם לעיניי נגלה לפני לא הרבה שנים מראה רוטט ומבחיל שכזה, על כל רצפת השיש היוקרתית שבמטבח - מן הפח ועד הטפחות, כך שרציתי למות. לא היה לי אומץ כמו שלך, אבל, היה לי ידיד גיבור-חיל, ועל ההמשך הוא יוכל לספר..אולי, אם הוא ירצה..

      בינינו עדנה, הגבורה הייתה בעיקר להתגבר על הבחילה,

      גם לקרניבור כמוני יש קווים אדומים, אפילו החתול שלך נגעל

      מזה אם אני זוכר נכון.

      ומיכל, איזה תחקיר עומק את מתכננת? אני כאן.

       

        17/1/09 10:33:

      תביאי גם את אותו,

      ו"נתעמק" בו.

      גיבור חיל זה להיט בימים אלו, לא ?

        17/1/09 09:53:

      למה? למה דווקא כשאני מנסה לשתות כוס קפה בשקט ולהירגע מעמל יומי וליילי, למה דווקא אז אני צריכה לקרוא תיאור פלסטי מפורט על רימות? אה? ולהיזכר שגם לעיניי נגלה לפני לא הרבה שנים מראה רוטט ומבחיל שכזה, על כל רצפת השיש היוקרתית שבמטבח - מן הפח ועד הטפחות, כך שרציתי למות. לא היה לי אומץ כמו שלך, אבל, היה לי ידיד גיבור-חיל, ועל ההמשך הוא יוכל לספר..אולי, אם הוא ירצה..

        16/1/09 21:10:

      מה שבטוח, מעכשיו אני מקפידה להרכיב משקפיים בבית.

      ולבחון את האוכל לפני כל ביס...

        16/1/09 21:01:


      בנות ירדתם נמוך...

      אוי, גועל גדול.

      פעם היתה לי התקפת תולעים במטבח - נקיתי את כל הבית עם אקנומיקה, עד שאני הלבנתי.

      איכס כבר אמרתי?

       

       

        16/1/09 17:55:

      :)))

      הביאיהו לכאן ונבחן את הנושא לעומק.

        16/1/09 17:35:
      יש תחת של גבר שאני מוכנה לנשנש אותו גם בלי רוטב.
        16/1/09 15:56:

      צטט: מיא 2009-01-16 15:51:47

      זה מזכיר לי שאחי, שהגיע מסטול לגמרי לסעודת ראש השנה שלנו, שהתקיימה בבית חברים, העלה על השולחן את הסוגייה המעניינת - מה יותר טעים, בשר אדם או בשר עכברוש.

       

      אני טוענת - אין להכריע עד שטועמים.

      וגם הרוטב משפיע.

       

        16/1/09 15:54:
      וכמובן שאת אחי מאוד הטרידה הסוגייה, אם בבואו לאכול בשר אדם, הוא צריך להרוג אותו קודם, או שהנ"ל יוגש לו כבר מת, על קרבו וכרעיו, כי קניבל הוא מוכן להיות, אבל רוצח - בשום אופן!
        16/1/09 15:53:
      אה, וכל זה כמובן תוך שאנחנו ממשיכים לאכול ממטעמי החג!
        16/1/09 15:51:
      זה מזכיר לי שאחי, שהגיע מסטול לגמרי לסעודת ראש השנה שלנו, שהתקיימה בבית חברים, העלה על השולחן את הסוגייה המעניינת - מה יותר טעים, בשר אדם או בשר עכברוש. וכיוון שאל השולחן הסבו שתי ד"ר לאנתרופולוגיה, הן לא פטרו את השאלה בלא כלום, כפי שכל אדם נורמלי היה עושה, אלא ענו לו בכובד ראש תוך הרצאה די ממצה על קניבליזם, שואת יהודי אירופה (בחיי), מחנות העינויים של היפנים במלחמת העולם השנייה, שבהם הוחזקו כוחות בנות הברית (ושאכלו שם עכברושים אך לא אנשים), הרגלי האכילה במזרח הרחוק (כולל ג'וקים מטוגנים) ועוד ועוד, ותקצר היריעה. ככה זה כשנכנסים לפה (תרתי משמע) של אמא שלי ושל חברתה הטובה. 
        16/1/09 15:46:

      ואני כפיי ארימה

       

       

        16/1/09 10:29:

      טוויסט בהטיות:

      הוא רימה. היא מרומה

        16/1/09 09:05:

      מדהים מה החיים ותשורותיהם מזמנים לך

      תגידי לא יותר פשוט לקרוא למדביר

      או שבינתיים כל ישותך המועכת פצחה

      בתחביב מעיכה בריקוד טוויסט רימתי?

        16/1/09 08:42:
      כרגע מכוסה כולי. מתחילה להתרגל
        16/1/09 08:40:

      אני במתח קיומי.

      היה או לא היה

      מה הסוף?

       

      עוד לא אכלתי ארוחת בוקר וכבר המרקים שלכם מתפשטים בתודעתי.

       

      בנות....פול יורסלף טוגדר.

       

      יאק.

        16/1/09 08:31:

      מכרסם בשלב שאחרי (צולם בחיפה)

       

        16/1/09 08:24:

      לא מתפלאת על לינץ',

      זכורה האוזן הכרותה עם הנמלים עליה.

      גם לגרינאווי יש סצינה דוחה של בשרים, רימות וערום.

      (גם אחי אוהב לעשות ניסויים במזון שלו... הוא מתלהב מהצבעים של העובש)

        16/1/09 02:49:

      צטט: מיכל* 2009-01-15 10:38:54

      צטט: בדלי 2009-01-15 10:15:04


      מורבידי

      חזותי הפוסט הזה, אפל

      מזכיר לי סרטים מוקדמים של רומן פולנסקי, של דיוויד לינץ', ואפילו קצת את צומת מילר של האחים כהן

       

      הזכרת פה שלושה שמות חזקים ביותר. קטונתי

      מאוד אוהבת את פולנסקי והאחים כהן. את לינץ' מעריכה מאוד.

      בגיל 15 בערך ראיתי את "מקבת" של פולנסקי ואז הבנתי שקולנוע יהיה אהבה גדולה שלי.

       

      ללינץ' המוקדם סרטי רימות תולעים ונמלים נפלאים בניסוייו במזונות המושארים במטבח ומאחוריו

      גם אני התנסיתי באנימציה על רקבון במסגרת בחינת מושג ההחמצה (קשור לחמוץ, חמץ.. ולבנזוגי שעזב), משך חודש וחצי או יותר חייתי עם מזון שנרקב על השיש ובחצר, הריח בלתי נסבל.. אזהרה למי שמתכנן, המראות וההתפתחות (שצולמה מדי יום) מרהיבים

      ו..סקופ - למיונז האורגני תוצרת הולנד לא קרה כלום, קיץ תל אביבי והמיונז בחוץ חודש וחצי ולא קורה לו כלום.. הפסקתי לקנות מיונז

       

       

       

        16/1/09 02:42:


      התמונה שלך התכוונתי, רגוע משהו

      ובלי קשר לרימות

      .

      בשנה שעברה חתול מת ונרקב בערימות הג'אנק שלי בחצר, התעלמתי בנחישות ושיקעתי עצמי בעבודות פנים-ביתיות, הרוב במחשב כמובן, חלונות סגורים, משכנעת את עצמי שזה יגמר מתישהו, ואז השכנים התלוננו, ואז ב-3 בלילה פיניתי קרשים ואיתרתי, ואז היה עלי לנקות, שאריות פרווה ומעים התפוררו בידי ומיליוני רימות אכלו כל פיסה בהתלהבות בולימית ובלי להקיא, בעצם אולי גם הקיאו.. שיעור קשה במחיר ההזנחה, התקרצפתי ימים

       

      בהצלחה, מותק

        16/1/09 02:36:


      ראשית, איזו תמונה יפה

      שנית, בררררר

        16/1/09 02:29:

      תודה דליה :)

      וכל כך הרבה קרה ב-24 שעות הללו

      חלפו 24 שעות.
        15/1/09 17:33:
      בטוח עשו. עושים. יעשו.
        15/1/09 16:27:


      כמו שאמרו... סרט אימה...

      דיוויד לינץ' באמת מצויין, רומן פולנסקי גדול (גם אני ראיתי את מקבת בערך בגיל זה...מן הסתם בטח באותו מקום), היצ'קוק...

      אוף כמה שאני אוהבת קולנוע...

      עוד לא עשו סרט על נושא ביזארי כמו רימות...צעקה

       

        15/1/09 10:44:

      צטט: m i n d the gap 2009-01-15 10:17:52


      מגעיל לתפארת.

      לדעתי זה בכלל פוסט דיאטתי.

      או יותר טוב פוסט פוסט דיאטתי.

       

       :))

      אני בדיאטת השמנה כרגע, והשרצים מוציאים לי את התאבון

       

        15/1/09 10:38:

      צטט: בדלי 2009-01-15 10:15:04


      מורבידי

      חזותי הפוסט הזה, אפל

      מזכיר לי סרטים מוקדמים של רומן פולנסקי, של דיוויד לינץ', ואפילו קצת את צומת מילר של האחים כהן

       

      הזכרת פה שלושה שמות חזקים ביותר. קטונתי

      מאוד אוהבת את פולנסקי והאחים כהן. את לינץ' מעריכה מאוד.

      בגיל 15 בערך ראיתי את "מקבת" של פולנסקי ואז הבנתי שקולנוע יהיה אהבה גדולה שלי.

       

        15/1/09 10:36:

      צטט: clear1 2009-01-15 10:12:02


      והפעם בלי מוסיקה, מבטיח.

      הייתי אומר שאת כבר בשלב מתקדם.

      יש כאלו (ואולי אני בתוכם, לא יודע) שעדיין מדחיקים את קיומם של השרצים,

      וכשמתגלה אחד מהם דוחקים אותו , מבלי להביט עליו, בחזרה למקום מחבואו.

      יש לי בכל זאת איזה רעיון ליצירה מוסיקלית שאני מכיר בנושא, אבל הבטחתי שלא.

       

      תביא מוזיקה גל. בבקשה

       

      לשרץ גלגול משלו.

       

        15/1/09 10:17:


      מגעיל לתפארת.

      לדעתי זה בכלל פוסט דיאטתי.

      או יותר טוב פוסט פוסט דיאטתי.

       

        15/1/09 10:15:


      מורבידי

      חזותי הפוסט הזה, אפל

      מזכיר לי סרטים מוקדמים של רומן פולנסקי, של דיוויד לינץ', ואפילו קצת את צומת מילר של האחים כהן

        15/1/09 10:12:

      והפעם בלי מוסיקה, מבטיח.

      הייתי אומר שאת כבר בשלב מתקדם.

      יש כאלו (ואולי אני בתוכם, לא יודע) שעדיין מדחיקים את קיומם של השרצים,

      וכשמתגלה אחד מהם דוחקים אותו , מבלי להביט עליו, בחזרה למקום מחבואו.

      יש לי בכל זאת איזה רעיון ליצירה מוסיקלית שאני מכיר בנושא, אבל הבטחתי שלא.

        14/1/09 22:18:

      תודה!

      כן. גועל. מהפך בטן. טורד. טורד מאוד

      איזה פוסט מגעיל!

      כתוב מופתי (הזכיר לי את "נמלים" של אוורבוך).

      כנראה לא חלפו עדיין 24 שעות מהפעם הקודמת.

        14/1/09 17:50:
      תודה!
        14/1/09 16:53:

       

      טוב!

        14/1/09 16:14:
      מוזמנת להצטרף
        14/1/09 16:08:

      צטט: מיא 2009-01-13 23:59:04

      מצוין. אני אוהבת מרק סמיך ומשביע. אפשר גם לתבל בשפיך של שממיות. שמעתי שזה מוסיף ארומה ייחודית.

      שאתן מגעילות כלבבי אמרתי כבר?

       

        14/1/09 15:40:

      צטט: תנא 2009-01-14 15:25:30


      סרט אימה.... מצוין.

       

       תודה תנא

      אימה עכשיו

        14/1/09 15:40:

      צטט: *עדינה* 2009-01-14 13:44:33

      צטט: מיא 2009-01-13 23:59:04

      מצוין. אני אוהבת מרק סמיך ומשביע. אפשר גם לתבל בשפיך של שממיות. שמעתי שזה מוסיף ארומה ייחודית.

      אפשר מתכון מדוייק בבקשה?

       

       

       

       תבדקי בספר המתכונים של אהרוני.

      זה די דומה

        14/1/09 15:25:

      סרט אימה.... מצוין.
        14/1/09 13:44:

      צטט: מיא 2009-01-13 23:59:04

      מצוין. אני אוהבת מרק סמיך ומשביע. אפשר גם לתבל בשפיך של שממיות. שמעתי שזה מוסיף ארומה ייחודית.

      אפשר מתכון מדוייק בבקשה?

       

       

        14/1/09 00:55:

      עוד יותר טוב!

      כי אז מקבלים תפזורת הדומה לפלפל שחור...

       

        14/1/09 00:47:

      צטט: מיכל* 2009-01-14 00:14:23

      צטט: מיא 2009-01-13 23:59:04

      מצוין. אני אוהבת מרק סמיך ומשביע. אפשר גם לתבל בשפיך של שממיות. שמעתי שזה מוסיף ארומה ייחודית.

       

       או!

      מכירה את שתי הלהקות המאממות "ליטרשפיך" ו"השמוקס"?

      מופיעות ב"צימר", לעיתים.

      אחת אפילו ייצגה את ישראל בפסטיבל באירלנד


      אפרופו ארומה - את בוזקת פרעושים על לחם בגבינה שלך? כמו קצח

      לא יודעת איך מיא נוהגת, אבל אני מנערת מעל את החתול.

       

        14/1/09 00:14:

      צטט: אירה ג 2009-01-14 00:04:45


      הרימות מזכירות לי במשהו לוקשים.

      האם חשבת לשנות גם את הניק שלך?

       

       נהפוכו

      מתאים יותר מתמיד :)

        14/1/09 00:14:

      צטט: מיא 2009-01-13 23:59:04

      מצוין. אני אוהבת מרק סמיך ומשביע. אפשר גם לתבל בשפיך של שממיות. שמעתי שזה מוסיף ארומה ייחודית.

       

       או!

      מכירה את שתי הלהקות המאממות "ליטרשפיך" ו"השמוקס"?

      מופיעות ב"צימר", לעיתים.

      אחת אפילו ייצגה את ישראל בפסטיבל באירלנד


      אפרופו ארומה - את בוזקת פרעושים על לחם בגבינה שלך? כמו קצח
        14/1/09 00:04:


      הרימות מזכירות לי במשהו לוקשים.

      האם חשבת לשנות גם את הניק שלך?

        13/1/09 23:59:
      מצוין. אני אוהבת מרק סמיך ומשביע. אפשר גם לתבל בשפיך של שממיות. שמעתי שזה מוסיף ארומה ייחודית.
        13/1/09 23:49:

      הכתום זה הפרשדונה שלהם.

      כשלוחצים, זה מה שיוצא.

      זה מסמיך את המרק

        13/1/09 23:42:
      הכתום זה השתינה שלהן?
        13/1/09 23:41:

      עשיתי מהן מרק.

      זוכרת את הפוסט עם המרק הכתום?

        13/1/09 23:36:
      חבל שאת לא סינית. היית עושה מהן מרק.
        13/1/09 23:14:


      שארם בזוּק,

      צוחק

      }{

        13/1/09 22:54:

      הרבה שארם מפעם בזקת עלינו (אצלך, אצלי)

      איזה כיף!

        13/1/09 22:45:


      אולי תמחקי את התגובה ההיא,

      הבטחתי שדי ובכל זאת אני ממשיכה. פויה!

       

       ובמקום קחי את זו?

       

      http://www.youtube.com/watch?v=c4FZbyi0C9M&feature=related

       

       

        13/1/09 21:31:
      עדינה, כרגע מרגישה ששאבו אותי בשואב ענק...
        13/1/09 19:31:

       

      YYY יש לי רעיון -

      לפני כחודש הופיע עכביש ענקקקקקקקקק בחדר של הבן שלי בקומה התחתונה. במקום להתעלף ולהכניס את כל הבית להיסטריה, לקחתי את שואב האבק ו ... היה עכביש?

      השארתי את השואב דולק במשך עוד כמה דקות, כדי לוודא הריגה, ומאז כשמופיע איזה חיידק הילדים שואבים אותו.

      אולי תנסי גם את?

      נשיקה

       

        13/1/09 19:04:

      צטט: שאינה יודעת לשאול 2009-01-13 18:39:11


      ומה המסקנה המתבקשת?

      לשרוף את המועדון?

      לעקור נטוע?

      להוקיע מן השורש?

      או לתלות שלט כאן גרים בכיף רימות עם כבש בקיר גבס?

      סליחה, מה היתה השאלה.

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

       

       

       

      המסקנה? עוד בכוונון

      מה שבטוח הוא שכולנו, אבל כולנו, נתכסה רימות בבוא יומנו.

       

      צטט: מיכל* 2009-01-13 18:36:26

      מה, תהילה, מה ?

      אני כולי במתח למוצא פיך

      אנא שובי הביתה

      גרר.. גרר... הב הב!

       


      בלי להתעמק ולהכביר בעניין המשל והנמשל הארורים

      (וחבל שכך), סיפורך המחריד כשלעצמו ועוד בטרם נגמר

      כבר יצא לי מכל החורים והחרירים.

      מגעיל ת'תחת ברמות, אחות.

      בטוחה שגם משם לא יצאה בטעות, 

      במחול ורינה איזו רימה רעננה?

      ומה המסקנה המתבקשת?

      לשרוף את המועדון?

      לעקור נטוע?

      להוקיע מן השורש?

      או לתלות שלט כאן גרים בכיף רימות עם כבש בקיר גבס?

      סליחה, מה היתה השאלה.

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

       

       

        13/1/09 18:36:

      מה, תהילה, מה ?

      אני כולי במתח למוצא פיך

      אנא שובי הביתה


      בלי להתעמק ולהכביר בעניין המשל והנמשל הארורים,

      בלי להתעמק ולהכביר בעניין המשל והנמשל הארורים,
        13/1/09 17:54:

      צטט: קדוריתה? 2009-01-13 17:39:49

      צטט: ליאור רועי 2009-01-13 17:36:42

      צטט: מיכל* 2009-01-13 17:31:12

      צטט: קדוריתה? 2009-01-13 17:29:16


      תעשי מהן ריבה.

      מרימה לרימה כוחנו עולה.

       

      רימו אותך.

      ריבה עושים מתותים.

       

       

      אם מסתכלים על תות עץ לבן בעפעפיים מצומצמים, הוא יכול להראות קצת כמו ערימת רימות, לא?

       

      טעות בייבי.

      לדעתי- כל דבר שמקדיחים מספיק זמן +תוספת של סוכר דביק = ריבה.

       

       

       

      ולך ליאור - אם בכלל מסתכלים בעפעפיים מצומצמים - מגלים דברים חדשים.ניסיתי.נשבעת.

      לא תמיד צריך לראות הכל.זה מכאיב מדי.

       

      :)))

       אהבתי מאוד את תגובותייך, השתיים.

        13/1/09 17:54:

      צטט: ליאור רועי 2009-01-13 17:36:42

      צטט: מיכל* 2009-01-13 17:31:12

      צטט: קדוריתה? 2009-01-13 17:29:16


      תעשי מהן ריבה.

      מרימה לרימה כוחנו עולה.

       

      רימו אותך.

      ריבה עושים מתותים.

       

       

      אם מסתכלים על תות עץ לבן בעפעפיים מצומצמים, הוא יכול להראות קצת כמו ערימת רימות, לא?

       

      נכון! נכון!

      זה מה שקרה לתוכידס, לא?
        13/1/09 17:39:

      צטט: ליאור רועי 2009-01-13 17:36:42

      צטט: מיכל* 2009-01-13 17:31:12

      צטט: קדוריתה? 2009-01-13 17:29:16


      תעשי מהן ריבה.

      מרימה לרימה כוחנו עולה.

       

      רימו אותך.

      ריבה עושים מתותים.

       

       

      אם מסתכלים על תות עץ לבן בעפעפיים מצומצמים, הוא יכול להראות קצת כמו ערימת רימות, לא?

       

      טעות בייבי.

      לדעתי- כל דבר שמקדיחים מספיק זמן +תוספת של סוכר דביק = ריבה.

       

       

       

      ולך ליאור - אם בכלל מסתכלים בעפעפיים מצומצמים - מגלים דברים חדשים.ניסיתי.נשבעת.

      לא תמיד צריך לראות הכל.זה מכאיב מדי.

        13/1/09 17:36:

      צטט: מיכל* 2009-01-13 17:31:12

      צטט: קדוריתה? 2009-01-13 17:29:16


      תעשי מהן ריבה.

      מרימה לרימה כוחנו עולה.

       

      רימו אותך.

      ריבה עושים מתותים.

       

       

      אם מסתכלים על תות עץ לבן בעפעפיים מצומצמים, הוא יכול להראות קצת כמו ערימת רימות, לא?
        13/1/09 17:31:

      צטט: קדוריתה? 2009-01-13 17:29:16


      תעשי מהן ריבה.

      מרימה לרימה כוחנו עולה.

       

      רימו אותך.

      ריבה עושים מתותים.

        13/1/09 17:30:

      צטט: במבוק 2009-01-13 17:26:57

      תאספי אות ן רימה רימה

      תעשי מהן ריבה

       

      לפני שנים, כששמרתי בגן ילדים, הכינו לי כוס קוקה קולה מנמלים מעוכות ומים.

      עכשיו, איך אומרים לא לילד?

        13/1/09 17:29:


      תעשי מהן ריבה.

      מרימה לרימה כוחנו עולה.

        13/1/09 17:29:

      צטט: נוב"ר 2009-01-13 17:23:11


      נגמרו לי הרימות, אז לא יכולתי לככבך. ולא תגידי לא ניסיתי. אבל המסר שלך בהחלט מובן, חודר, מטריד, מעורר הזדהות מזדמנת, והוא יועבר לרשויות. הבריאות, הסעד והתעסוקה, וגם פיקוד העורף. שם הכי מגרד לי.

       

      רימה על העורף - אולי הכי דוחה (חוץ מחצי רימה אחרי ביס מסנדוויץ')

      תודה

        13/1/09 17:27:

      צטט: ארול 2009-01-13 17:20:09


      הצטבר לך הרבה אה?

      אז יש עוד המון זמן עד לפוסט על הספק...

       

      אח שלי, אתה עוד תקבל חשיפה... (באהבה)
        13/1/09 17:26:

      תאספי אות ן רימה רימה

      תעשי מהן ריבה

        13/1/09 17:23:

      נגמרו לי הרימות, אז לא יכולתי לככבך. ולא תגידי לא ניסיתי. אבל המסר שלך בהחלט מובן, חודר, מטריד, מעורר הזדהות מזדמנת, והוא יועבר לרשויות. הבריאות, הסעד והתעסוקה, וגם פיקוד העורף. שם הכי מגרד לי.
        13/1/09 17:20:


      הצטבר לך הרבה אה?

      אז יש עוד המון זמן עד לפוסט על הספק...

      פרופיל

      מ*כל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין