כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    reality check point

    לא על כנפי נשרים

    לא על כנפי נשרים
    הוא בא, אם הוא בא,
    ולא שאגת אריות
    היא בשורת כניסתו.

    בסתר זוחל הוא כרמש,
    מגיח לפתע בשעת תרדמה
    מחשכת הפינות הזנוחות,
    הנגד אדם – הפאשיזם.

    אריה (לוין) דקר (1975). שירים. תל אביב: שחר.


    הבלוג הזה הוא בלוג עדויות מהמחסומים בעומק הגדה (ולא מעברי הגבול המצויים כמעט על הקו הירוק). אלו עדויות של אישה אחת, אני, שעומדת במחסומים כבר ארבע שנים וחצי, פעם בשבוע. אני מסתפקת בפרסום עדויות, לרוב מצולמות. את דעתי אני שומרת בדרך כלל לדיון המתנהל בתחתית כל פוסט.

    חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת איננו בלתי מוגבל. כשמצאתי עצמי נותנת במה לדוברים אלימים סגרתי את הבלוג לתגובה לחברים רשומים בלבד. תגובות אלימות מבריחות קוראים רציניים ומדרדרות את הדיון. הודעות אלימות, הודעות פח-זבל או כאלו שלא תורמות לדיון לא ימחקו, אבל חברותו של הכותב בבלוג תפסל כך שלא יוכל לשוב ולהשתתף בדיונים. חופש הביטוי אינו כולל את החירות לפגוע באחרים והוא אמור לממש את זכותי ואת זכותם של קוראי לעשות בבלוג שימוש מועיל.

    אם אתם רוצים להצטרף לבלוג כקוראים פעילים, הצעו לי חברות. המנעו ממכתבי נאצה, גם לפעילי זכויות אדם מותר לדבר. את אלו שישלחו, אפרסם בבלוג בציון שם הכותב. מכתבי הנאצה לא ימחקו, גם אם תגידו ש\"הלבנתי פניכם ברבים\" (כפי שטענו קודמיכם). חישבו לפני שאתם שולחים.

    החומרים בבלוג, כתובים ומצולמים, שמורים תחת זכויות יוצרים. כל שימוש בהם, חלקי או מלא, בהתאם לרוח הבלוג או שלא, ללא אישור ממני, איננו חוקי. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע או לעשות כל שימוש אחר אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב.

    עזה: עדות שמיעה

    74 תגובות   יום שלישי, 13/1/09, 21:40

    (סיפרה לי חברתי, תמר)

    מעט מתוך שיחה ארוכה עם חברי אוסמה במוצאי שבת: 

     

    השכונות ברצועת עזה קורסות לתוך עצמן.

     

    ערמות אשפה נערמות בצידי הדרכים ואין מפנה. האשפה מתערבבת בשרידי בתים שקרסו שתחתם נקברו יושביהם. כלבי חוצות משוטטים בין ערמות האשפה נוגסים וסוחבים חלקי גופות אדם מתוך הערמות.

    אתמול לאחר חצות הודיעו לאחד השכנים בקריאה טלפונית "הומניטארית" לפנות את ביתו.

    האיש ומשפחתו ושכניו על משפחותיהם, כמה עשרות אנשים נמלטו בחשיכה במהומה גדולה אל מחוץ לביתם והמתינו למטוסים והמתינו לטילים.

    והמתינו והמתינו.

     

    בקור ובחושך עמדו כדבוקת אדם כשהם נושאים על ידיהם את הפעוטות, כשכל אחד נושא על גבו תיק ובו חפצים שהכין מבעוד מועד למקרה שימוטטו את ביתו.

     

    גם הילדים התרגלו לשגרת החשש פן ימוטט הבית והם נושאים על גבם תיק קטן ובו חפצים יקרים ללב, זכר מחיים שאוזלים.

    והמתינו והמתינו עוד.

    כך שעתיים בקור המקפיא, ברוח הנושבת מהים.

    ועוד המתינו.

    ואז לאט לאט, אחד ועוד אחד, נטשו את חבורת הממתינים והתחילו לשוב לבתיהם.


    רק לפני חודש ישבנו אוסמה, תמר ואני, על המדרכה ליד מחסום קלנדיה. אוסמה יצא לירדן ולא יכול היה לחזור הביתה כי המעברים נסגרו. הוא נשאר אצל אחיו בראמללה. קנינו מיץ תפוזים במכלת וישבנו בתוך המהומה הגדולה שהיא מחסום קלנדיה. אני זוכרת את אוסמה אומר שהוא פוחד שברק יחליט להכנס לרצועה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (74)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/1/09 15:48:

      צטט: ransom stark 2009-01-16 19:45:53

      האם אביגדור ליברמן נאמן למדינה?

       

      האם מי שמכה קטין נאמן יותר או פחות למדינה ממי שמעלים מסים או כואב את כאבם של אויביו?"

       

      ובנימה אישית:

       

      פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.

       

      המשפט שלך המודגש ממצה את הנקודה. חמלה בזמן של מלחמה, רצון להבנת הצד של האויב - ועוד כהנא קולות של הגיון שמבקשים ליצור מציאות אחרת טובה יותר - מתפרשים כבגידה.

       

        17/1/09 15:26:

      צטט: pov 2009-01-17 14:59:58

      צטט: שמוליק_ 2009-01-17 11:16:03

       

      חסידי עולם רבים נחשבו בעיני עמם בוגדים אבל הם לא עונים על הגדרת בוגד משום שהיהודים לא היו יישות שנלחמה נגד העם של החסיד אומות עולם כמו שהחמאס נגד ישראל.

      אם אתה תסתיר פעיל חאמאס או תומך בחאמאס בביתך אשר בישראל ותסיע לו להתחמק לא תחשב לחסיד אומות עולם. אבל בוגד בהחלט תחשב.

      ואם אסתיר את אחמד טיבי, או סרבן מצפון שמסרב לשרת בצבא כל עוד הכיבוש נמשך- זו בגידה לדעתך?

       

       

      סיוע לעבריין - עברה על החוק

      ולהסתיר את אחמד טיבי מפני מה? הבן אדם עדיין לא עבר על החוק אולי התכוונת לעזמי בשארה שגם אז זו פעולה עברינית כי הוא עדיין חשוד בבגידה. אם היה מורשע בבגידה והיית מסתיר אותו אז היית בהחלט שותף לבגידה.

       

        17/1/09 14:59:

      צטט: שמוליק_ 2009-01-17 11:16:03

       

      חסידי עולם רבים נחשבו בעיני עמם בוגדים אבל הם לא עונים על הגדרת בוגד משום שהיהודים לא היו יישות שנלחמה נגד העם של החסיד אומות עולם כמו שהחמאס נגד ישראל.

      אם אתה תסתיר פעיל חאמאס או תומך בחאמאס בביתך אשר בישראל ותסיע לו להתחמק לא תחשב לחסיד אומות עולם. אבל בוגד בהחלט תחשב.

      ואם אסתיר את אחמד טיבי, או סרבן מצפון שמסרב לשרת בצבא כל עוד הכיבוש נמשך- זו בגידה לדעתך?

       

        17/1/09 11:48:

      צטט: שישיפוש 2009-01-17 01:21:43

       

       זה מוצלח במיוחד שישיפוש

        17/1/09 11:16:

      צטט: pov 2009-01-16 21:48:34

       

       

      הכי פשוט שאצטט את ויקפדיה ומשם תסיק מהו הגבול

      "

      בגידה במובנה הרחב וההיסטורי היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיועו לאויב במאבקו כנגד מדינת האם של הבוגד, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום (כדוגמת המלחמה הקרה), או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה.

      הסיוע המהווה בגידה עשוי להיות בגילוי סודות צבאיים, סודות מדינה וסודות מדעיים, בהשתתפות בתעמולת האויב נגד מדינת האם, בעריקה לשורות האויב ולחימה במסגרת כוחותיו ובשיתוף פעולה עם צבא כובש.

      המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב, דרך בצע כסף וכלה ברגשות נקם על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש."

      אני חושש שרבים מאלו שכונו "חסידי אומות העולם" יוגדרו לפי הטיעון הנ"ל כבוגדים.

       

       

       

      חסידי עולם רבים נחשבו בעיני עמם בוגדים אבל הם לא עונים על הגדרת בוגד משום שהיהודים לא היו יישות שנלחמה נגד העם של החסיד אומות עולם כמו שהחמאס נגד ישראל.

      אם אתה תסתיר פעיל חאמאס או תומך בחאמאס בביתך אשר בישראל ותסיע לו להתחמק לא תחשב לחסיד אומות עולם. אבל בוגד בהחלט תחשב.

        17/1/09 01:21:
        16/1/09 21:48:

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 18:41:48

      צטט: pov 2009-01-16 18:04:05

       

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 16:09:02

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

      שמוליק, תוכל להסביר איפה לדעתך עובר הקו בין מתיחת ביקורת על פעולות ישראל לבין בגידה ?

       

       

       

       

      הכי פשוט שאצטט את ויקפדיה ומשם תסיק מהו הגבול

      "

      בגידה במובנה הרחב וההיסטורי היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיועו לאויב במאבקו כנגד מדינת האם של הבוגד, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום (כדוגמת המלחמה הקרה), או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה.

      הסיוע המהווה בגידה עשוי להיות בגילוי סודות צבאיים, סודות מדינה וסודות מדעיים, בהשתתפות בתעמולת האויב נגד מדינת האם, בעריקה לשורות האויב ולחימה במסגרת כוחותיו ובשיתוף פעולה עם צבא כובש.

      המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב, דרך בצע כסף וכלה ברגשות נקם על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש."

      אני חושש שרבים מאלו שכונו "חסידי אומות העולם" יוגדרו לפי הטיעון הנ"ל כבוגדים.

       

        16/1/09 19:45:

      האם אביגדור ליברמן נאמן למדינה?

       

      "בלי נאמנות אין אזרחות" קורא הקמפיין של אביגדור ליברמן תוך שהוא מסית נגד ערביי ישראל ומנהיגיהם וקורא לשלילת אזרחותם. אולם, כאשר אנו מדברים על נאמנות למדינה, ראוי שנשאל מהי נאמנות?

      נאמנות למדינה היא קודם כל שמירה על חוקיה. וובכן, אם בכך נמדדת נאמנות, אזי ליברמן אינו נאמן למדינה. ליברמן הורשע בתקיפת קטין, לא עבירה פעוטה אלא הרמת יד על חסר ישע, תוך שהוא בז לחוקי המדינה ומפעיל כח. רק בכך היה בכדי להגדיר את ליברמן כ"לא נאמן למדינה" כיוון שהוא מזלזל בחוקיה, לא?

      נאמנות למדינה נמדדת לא רק בשירת התקווה ועמידה בהמנון, אלא גם במילוי משימתך ללא רבב. די היה בתקיפת הקטין מטעם ליברמן כדי להטיל רבב בשמירת אמוניו למדינה. ועכשיו לשאלת מיליון האזרחים שיעברו טרנספר: האם מי שמכה קטין נאמן יותר או פחות למדינה ממי שמעלים מסים או כואב את כאבם של אויביו?"

       

      ובנימה אישית:

       

      פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.

        16/1/09 19:33:

      צטט: יערת דבש 2009-01-16 19:11:27

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 16:09:02

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

       

       

      אני מבינה שהתעמולה של ליברמן עושה את פעולתה. ליברמן מפחיד אותי יותר מאחמיניג'אד.הוא סודק את את התרבות הדמוקרטית הישראלית מפני שטענות כמו זו, על נאמנות ואזרחות, מהן צומח משטר אפל. דוגמאות היסטוריות לא חסר.

      אשאל אותך שמוליק כך - פלסטינים אזרחי ישראל אינם נאמנים. ומה איתי? הרי גם אני חשודה. בהמשך, אתה תצטרך להוכיח את נאמנותך. זה הרי טבעו של משטר של חשד. אתה, שמוליק, נאמן מספיק למפלגה?

       

      כל אחד והפחדים שלו. תצטרכי להתמודד איתן כי ליברמן ומפלגתו כאן וישארו כאן והם חוקיים לעומת בל"ד ורע"ם תע"ל שנפסלו. נאמנות ואזרחות זה הבסיס לקיומה של כל אומה ויש רבים וטובים ששום משטר אפל לא צמח בתוכן.

      לא יודע אם את חשודה ואם את מרגישה כך אז הבעיה אצלך לא אצלי.

      אין לי בעיה להוכיח נאמנות ואין שום משטר של חשד. יש כללים שצריכים לקיים ראי את הגדרת הבגידה שהבאתי בתגובתי הקודמת.

        16/1/09 19:11:

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 16:09:02

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

       

       

      אני מבינה שהתעמולה של ליברמן עושה את פעולתה. ליברמן מפחיד אותי יותר מאחמיניג'אד.הוא סודק את את התרבות הדמוקרטית הישראלית מפני שטענות כמו זו, על נאמנות ואזרחות, מהן צומח משטר אפל. דוגמאות היסטוריות לא חסר.

      אשאל אותך שמוליק כך - פלסטינים אזרחי ישראל אינם נאמנים. ומה איתי? הרי גם אני חשודה. בהמשך, אתה תצטרך להוכיח את נאמנותך. זה הרי טבעו של משטר של חשד. אתה, שמוליק, נאמן מספיק למפלגה?
        16/1/09 19:03:

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 17:33:15

      צטט: ransom stark 2009-01-16 17:03:28

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 16:09:02

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

      זהו משפט פאשיסטי ממדרגה ראשונה. רק תפיסה פאשיסטית של דמוקרטיה יכולה לגבר על "נאמנות".

       

      הרי לא היית מעז להגיד את זה, בזמן הזה, על יהודים ש- "לא נאמנים". זאת אומרת, יש טוקבקיסטים שיגידו את זה בשבילך, אבל אתה עצמך לא היית מעז להגיד דבר כזה, כעת (בעתיד אולי כן).

       

      זה נובע מכך שאתה גזען, ה-DNA שלך מבוסס על אי הכרה באחר ושנאת האחר. 

       

      אני מתבייש שאי פעם כתבת אצלי בבלוג.

       

      בהא, אתה היית כאן לפניו. אל תפחד מהפאשיזם הזה. הוא לא נתן לך כלום והוא לא ייקח ממך כלום.

       

      אני אומר זאת לכל אחד, לא רק לפלסטיני החי בישראל גם ליהודים צ'רקסים ודרוזים ונוצרים שחיים בישראל ולא נאמנים לה. אי נאמנות מבחינתי כתמיכה באויבים הרוצים לפגוע בבטחון קיומה של ישראל.

      על שאר האשמות שלך לא אענה. הן לא ראויות לתגובה.

      מי אתה בכלל? הדרוזים דיממו כאן יחד איתך וקשרו (משום מה) את גורלם יחד איתך, ללא תנאים וללא כלום. אבל אתה באדנותך כי רבה, מעז, בצורה חצופה ובלתי נתפסת ממש, פשוט באופן ברברי, לדרוש מהם נאמנות!!!

       

      והפלסטינים הישראלים, שחיים כאן בעוד ישראל כובשת ומדכאת את בני עמם, יכלו לעשות לך כאן גיהנום עלי אדמות, אבל במשך 60 שנה הם נתנו ונותנים צ'אנס לציבור גזעני שרואה אותם כנחותים, למרות שהם הרבה יותר ישראלים ממנו.

       

      אתה זה שעוד לא הוכיח את הנאמנות שלו למקום הזה. תסתכל על עצמך קודם כל. אבל זה עוד חזון למועד שכנראה לא קיים וגם כנראה לא יהיה קיים.

        16/1/09 18:41:

      צטט: pov 2009-01-16 18:04:05

       

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 16:09:02

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

      שמוליק, תוכל להסביר איפה לדעתך עובר הקו בין מתיחת ביקורת על פעולות ישראל לבין בגידה ?

       

       

       

       

      הכי פשוט שאצטט את ויקפדיה ומשם תסיק מהו הגבול

      "

      בגידה במובנה הרחב וההיסטורי היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיועו לאויב במאבקו כנגד מדינת האם של הבוגד, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום (כדוגמת המלחמה הקרה), או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה.

      הסיוע המהווה בגידה עשוי להיות בגילוי סודות צבאיים, סודות מדינה וסודות מדעיים, בהשתתפות בתעמולת האויב נגד מדינת האם, בעריקה לשורות האויב ולחימה במסגרת כוחותיו ובשיתוף פעולה עם צבא כובש.

      המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב, דרך בצע כסף וכלה ברגשות נקם על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש."

       

       

        16/1/09 18:04:

       

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 16:09:02

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

      שמוליק, תוכל להסביר איפה לדעתך עובר הקו בין מתיחת ביקורת על פעולות ישראל לבין בגידה ?

       

       

       

        16/1/09 17:33:

      צטט: ransom stark 2009-01-16 17:03:28

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 16:09:02

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

      זהו משפט פאשיסטי ממדרגה ראשונה. רק תפיסה פאשיסטית של דמוקרטיה יכולה לגבר על "נאמנות".

       

      הרי לא היית מעז להגיד את זה, בזמן הזה, על יהודים ש- "לא נאמנים". זאת אומרת, יש טוקבקיסטים שיגידו את זה בשבילך, אבל אתה עצמך לא היית מעז להגיד דבר כזה, כעת (בעתיד אולי כן).

       

      זה נובע מכך שאתה גזען, ה-DNA שלך מבוסס על אי הכרה באחר ושנאת האחר. 

       

      אני מתבייש שאי פעם כתבת אצלי בבלוג.

       

      בהא, אתה היית כאן לפניו. אל תפחד מהפאשיזם הזה. הוא לא נתן לך כלום והוא לא ייקח ממך כלום.

       

      אני אומר זאת לכל אחד, לא רק לפלסטיני החי בישראל גם ליהודים צ'רקסים ודרוזים ונוצרים שחיים בישראל ולא נאמנים לה. אי נאמנות מבחינתי כתמיכה באויבים הרוצים לפגוע בבטחון קיומה של ישראל.

      על שאר האשמות שלך לא אענה. הן לא ראויות לתגובה.

        16/1/09 17:03:

      צטט: שמוליק_ 2009-01-16 16:09:02

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

      זהו משפט פאשיסטי ממדרגה ראשונה. רק תפיסה פאשיסטית של דמוקרטיה יכולה לגבר על "נאמנות".

       

      הרי לא היית מעז להגיד את זה, בזמן הזה, על יהודים ש- "לא נאמנים". זאת אומרת, יש טוקבקיסטים שיגידו את זה בשבילך, אבל אתה עצמך לא היית מעז להגיד דבר כזה, כעת (בעתיד אולי כן).

       

      זה נובע מכך שאתה גזען, ה-DNA שלך מבוסס על אי הכרה באחר ושנאת האחר. 

       

      אני מתבייש שאי פעם כתבת אצלי בבלוג.

       

      בהא, אתה היית כאן לפניו. אל תפחד מהפאשיזם הזה. הוא לא נתן לך כלום והוא לא ייקח ממך כלום.

        16/1/09 16:45:

      צטט: בהא 2009-01-16 16:20:36

       

       

      אנחנו לא מעודדים טרור. אנחנו לא רוצים שתהרגו ילדים ונשים . קשה ??

      ואני שואל עוד שאלה. האם היהודים במדינות ערב  , עמדו בסיטואציה שהממשל  במדינתם נלחם עם מדינה  יהודית מאותו לאום !!!

      ישנו מיעוט דרוזי כמו  שקורים להם "אחים לנשק" אני לא רואה הבדל ביחס אליהם מכל הבחינות תכנס לכפרים שלהם. ותתרשם.

      לאן ברחו היהודים מאירופה מהמרדף אחריהם.לא למדינה העות"מאנית , אז חשבו הערבים נקלוט אותם  יועילו  לנו כלכלית  או תרבותית . ?

       

       

       

       

      גם אנחנו לא רוצים להרוג נשים וילדים מי שרוצה זה אחיכם הטרוריסטים שמשתמשים בהם כהגנה וכמחסני נשק.

      תמיכה שלכם בחמאס זו תמיכה בטרור. התנגדות שלכם למלחמה זו תמיכה בחמאס הטרוריסטית והתנגדות לחיים דמוקרטים של פלסטינים תומכי הרשות.

      יש פערים בינינו היהודים הישראלים לדרוזים הישראלים שיש לתקנם. אתם הפלסטינים בעלי התעודות זהות כחולות  יש לכם מרחק רב עדיין לעבור כדי להגיע למעמד הדרוזים.

      שאר הטיעונים שלך לא ברורים או לא רלוונטים.

        16/1/09 16:20:

      אני אענה ברשותך במקום אותו חבר לעבודה. היהודים במדינות ערב בהם חיו היו נאמנים ואזרחים טובים ומועילים לחברה .

      בעוד שהערבים שגרים פה לא נאמנים ומעודדים את הטרור של האויבים שלנו לכם הם לא ראויים להקרא סידי.

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

       

       

      אנחנו לא מעודדים טרור. אנחנו לא רוצים שתהרגו ילדים ונשים . קשה ??

      ואני שואל עוד שאלה. האם היהודים במדינות ערב  , עמדו בסיטואציה שהממשל  במדינתם נלחם עם מדינה  יהודית מאותו לאום !!!

      ישנו מיעוט דרוזי כמו  שקורים להם "אחים לנשק" אני לא רואה הבדל ביחס אליהם מכל הבחינות תכנס לכפרים שלהם. ותתרשם.

      לאן ברחו היהודים מאירופה מהמרדף אחריהם.לא למדינה העות"מאנית , אז חשבו הערבים נקלוט אותם  יועילו  לנו כלכלית  או תרבותית . ?

       

       

       

        16/1/09 16:09:

      צטט: בהא 2009-01-16 15:59:47

      צטט: manta ray 2009-01-15 21:48:10

      צטט: manta ray 2009-01-15 21:46:55


      אבא שלי היה ניצול שואה, והתיאור שלך מחזיר אותי לירושה הנפשית שהוריש לי, וליערות הקרים של פולניה.

      לעולם לא אצליח, כנראה, להזדהות עם מישהו יותר ממה שאני מזדהה עם ילדי עזה.

       זה מה שמשגע אותי דווקא עדות המזרח שחיו עם הערבים. הם הכי ימניים.

      וששאלתי פעם חבר לעבודה מעדות המזרח איך התייחסו אליכם הערבים שם.

      ענה לי יודע מה זה "סידי "  אמרת כן  אדוני  . אז אמר ככה קראו לנו .

      אז ענית לו למה אתם לא מתייחסים אלינו ככה .  שתק 

      ונצולי שואה מהקיבוץ לידינו הם שמנעו מזקני הכפר שלי ב48 לברוח  לירדן .

      כי הם קבלו חינוך אחר הן באירופה והן  בישראל 

       אני אישית אוהב האשכנזים .

       

       

       

       

      אני אענה ברשותך במקום אותו חבר לעבודה. היהודים במדינות ערב בהם חיו היו נאמנים ואזרחים טובים ומועילים לחברה .

      בעוד שהערבים שגרים פה לא נאמנים ומעודדים את הטרור של האויבים שלנו לכם הם לא ראויים להקרא סידי.

      תנו נאמנות תקבלו כבוד ואזרחות כשווים. לא תתנו - חפשו את החברים שלכם ורצוי לא פה.

       

        16/1/09 16:07:

      צטט: בהא 2009-01-16 15:59:47

      צטט: manta ray 2009-01-15 21:48:10

      צטט: manta ray 2009-01-15 21:46:55


      אבא שלי היה ניצול שואה, והתיאור שלך מחזיר אותי לירושה הנפשית שהוריש לי, וליערות הקרים של פולניה.

      לעולם לא אצליח, כנראה, להזדהות עם מישהו יותר ממה שאני מזדהה עם ילדי עזה.

       זה מה שמשגע אותי דווקא עדות המזרח שחיו עם הערבים. הם הכי ימניים.

      וששאלתי פעם חבר לעבודה מעדות המזרח איך התייחסו אליכם הערבים שם.

      ענה לי יודע מה זה "סידי "  אמרת כן  אדוני  . אז אמר ככה קראו לנו .

      אז ענית לו למה אתם לא מתייחסים אלינו ככה .  שתק 

      ונצולי שואה מהקיבוץ לידינו הם שמנעו מזקני הכפר שלי ב48 לברוח  לירדן .

      כי הם קבלו חינוך אחר הן באירופה והן  בישראל 

       אני אישית אוהב האשכנזים .

      בהא, זו בדיוק השיטה, ותוצאה של מה שהתרחש כאן לפני 67'. 

       

      האשכנזים מאוד מאוד תיעבו את הערבים. הם חשבו אותם לנחותים. כעת, כשעלו ארצה היהודים-הערבים, הםא ראו בהם את אותו מרכיב ערבי שהם כה תיעבו. היהודים-הערבים מצידם, שמו לב שיש בהם משהו דפוק לפי האשכנזים, ולכן הם פנו בראש ובראשונה כנגד אותו מרכיב ערבי בזהות שלהם. הם עשו את זה הן מבחינה כלכלית (כי הם התחרו עם הערבים על אותו נפח עבודה)  והן מבחינה תרבותית, כשפתחו שנאה עזה כלפי מה שנתפס אצלם כדבר שמונע מהם להיות יהודים באותו ה- level של האשכנזים. 

       

      וככה אותה חוליה בשרשרת שהייתה אמורה להיות החוליה שתקשר אותנו - האשכנזים האירופאים למקום ולמרחב הים-תיכוני, בגלל הגזענות המובנית שלנו, בעצם הפכנו אותה לגמרי - היא הפכה לחוליית הפרדה בינינו לבין המרחב. זו חוליה של שנאה שיצרנו במו ידינו.

        16/1/09 16:04:


      מסכים עם התגובה של דניאל והייתי מוסיף שהמלחמה בעזה לא נועדה להשיג שלום אלא מציאות בטחונית חדשה בה ילדים ישראלים לא חיים תחת חוסר הבטחון מפני נפילת טילים עליהם.

      שלום משיגים עם כאלה שמכירים בזכות קיומך , זה התנאי הראשוני לדיאלוג. לא כך הוא עם השליט בעזה.

      האויב שלנו הוא אכזר ומשחק בחוקים שונים מאלה שאנחנו כנציגי העולם המערבי במלחמתו כנגד הטרור האיסלאמי משחקים. לכן זו מלחמה כפויה בו חפים מפשע נהרגים על ידינו אבל באחריות לא שלנו אלא שלהם בלבד.

      תוצאת המלחמה הזו תהיה שקט לילדי הדרום. לכמה זמן? תלוי רק באויב ובהבנה של המציאות בה הוא חי. אם יהיה צורך תהיה מלחמת עזה שניה ושלישית...עד שיבינו את המציאות בצורה ברורה, ומהי אותה צורה? ואני משיב: ישראל כאן להשאר למרות חלקים ממנה בה המראים חולשה, פקפוק בצדקת הדרך ועידוד ותמיכה בצדקת מעשי הטרור של האויב.

        16/1/09 15:59:

      צטט: manta ray 2009-01-15 21:48:10

      צטט: manta ray 2009-01-15 21:46:55


      אבא שלי היה ניצול שואה, והתיאור שלך מחזיר אותי לירושה הנפשית שהוריש לי, וליערות הקרים של פולניה.

      לעולם לא אצליח, כנראה, להזדהות עם מישהו יותר ממה שאני מזדהה עם ילדי עזה.

       זה מה שמשגע אותי דווקא עדות המזרח שחיו עם הערבים. הם הכי ימניים.

      וששאלתי פעם חבר לעבודה מעדות המזרח איך התייחסו אליכם הערבים שם.

      ענה לי יודע מה זה "סידי "  אמרת כן  אדוני  . אז אמר ככה קראו לנו .

      אז ענית לו למה אתם לא מתייחסים אלינו ככה .  שתק 

      ונצולי שואה מהקיבוץ לידינו הם שמנעו מזקני הכפר שלי ב48 לברוח  לירדן .

      כי הם קבלו חינוך אחר הן באירופה והן  בישראל 

       אני אישית אוהב האשכנזים .

       

       

       

       

        16/1/09 15:38:

      צטט: א י ל ה 2009-01-15 09:45:00

      צטט: דניאל זיסקינד 2009-01-15 09:05:50

       

      איילה, אני מסכים עם כל מילה שלך. אני בטוח שאת מבינה שאין ישראלי הרוצה להרוג ילדים וזקנים.

      אגב. רצח מוגדר כהרג בכוונת תחילה. איני חושב שזה המצב. את חושבת שכן?

       


      כמוך וכמו רבים אחרים אני מתחבט בשאלות המוסריות הקשות האקטואליות. דעתך חשובה. תאמרי לי. האם זקנה המחזיקה רימון בידיה ועומדת מול חייל נחשבת ל "אוכלוסיה אזרחית?". האם את חושבת שאימת נפילת הטילים על ילדים משפיעה על נפשם? או את סבורה, כי רק הרג הוא הדבר הנורא בגינו צריך להזדעק?

       

       

      תראה, בשורה התחתונה, אם מישהו יעמוד ויכוון רובה לילדים שלי, אני אשמח מאוד אם אני אצליח לשלוף ולצלוף לפניו. אין לי ספק.

      אבל לא בזה מדובר.

      המצב עדין יותר ומורכב יותר מזה.

      אתה חושב שכל אחד מ-700 ומשהו המבוגרים ו-300 ומשהו הילדים שהרגנו שם עד היום, עמדו מול חייל עם רימון?

      אתה חושב שילד שמחזיק נשק מול חייל, נולד עם רובה ביד ושנאה בלב? אותו ילד, שעל פי כל חוק במדינה מתוקנת נחשב קטין וככזה, לא בעל אחריות חוקית למעשיו?

      אז לשאלותיך, אני חושבת שכן, אימת הטילים שנופלים על ילדים כן משפיעה על נפשם. לרגע לא אמרתי שלא. אני מזדעזעת בפנים גם מהמצב של הילדים בדרום. והזקנה עם הרימון, לצערי, אם היא הגיעה לסיטואציה הזאת, אז בסיטואציה הזאת היא כנראה כבר לא נחשבת לאוכלוסיה אזרחית. היא בחרה צד פעיל במלחמה והתגייסה להילחם.

       

      ובכל זאת, כל זה לא מצדיק את ההשתלחות חסרת הרסן שם.

      בעיקר, כי אני לא רואה את הקשר בין ההשתלחות הזאת לבין פתרון המצב שאותו אומרים שמבקשים לפתור.

           

      זה מה שיפסיק את ירי הקסאמים על ישובי הדרום??? זה???

      אולי. לשנה. שנתיים. אתה יודע מה - שלוש. ובשנה הרביעית מה? שוב ניכנס לעזה ו"נפתור" את המפלצת החדשה שתצוץ שם?

            

      זה מה שיביא את השלום? זה???

      הרס, הרג, מחיקה, רמיסה? אלה כוחות שמחזקים שנאה ופירוד וחוסר אמון ונקמנות. לא יודעת מה זה יביא באמת, אבל שלום אני יודעת שזה לא יביא.

         

      ועד עכשיו אנחנו מדברים רק עליהם. על המחיר האיום והכבד מנשוא של משפחות שאין אחת מביניהם שלא נפל בה חלל...

      בוא נדבר עכשיו על המחירים שאנחנו משלמים.

      על ילדים בני 18, 19, 20 שהולכים להרוג אנשים. מה זה עושה לנפש שלהם? איזה אנשים הם יהיו אחרי זה? זה טראומתי. איזה חברה הם יצרו כאן אחרי זה?

      בוא נדבר על מנהיגים שנחשדים ברמאות "אזרחית" רגילה לפני המלחמה, וברמאות איומה ונוראה תוך כדי לחימה - האמירה שהמלחמה הזאת נעשתה מתי ואיך שנעשתה בגלל הבחירות מהדהדת באוויר כל הזמן, אתה בטח שומע אותה. מה זה אומר על הקרע בחברה שלנו? על חוסר האמון הפנימי שמתוחזק ומתחזק? על חוסר היכולת שלנו כחברה לנקוט עמדה ברורה ולהתעקש עליה? על השאלה המנקרת הזאת, האם באמת "עשו הכול" בשביל להימנע ממלחמה? ועוד לא הזכרנו כאן את נושא גלעד שליט, שגם למענו אנחנו "עושים הכול" כבר כמה? שלוש שנים?

        

      בקיצור (זה קיצור זה???), אני אומרת, בוא נשים גבול. אחד. משהו אחד קבוע בתוך ים הכאוס הזה. אחד. שנצליח להסכים עליו. כולנו. כל העם. רק משהו אחד. ואז לפיו נוכל אולי ליישר את השאר.

      פעם, הגבול האחד הזה היה "לא" להרג נשים וילדים.

      היום אני לא מצליחה לראות גבול כזה. איפה ה"לא" הברור שלנו, כעם? איפה הגבול שלנו, שתוחם אותנו, שמגדיר לנו מי אנחנו כן ומי אנחנו לא?

        

      הלכנו לאיבוד, דניאל המקשיב.

      זו האימה הגדולה ביותר שלי.

      שמתחזקת כשאני רואה את הבן שלי, בן ה-16...

      והמשמעויות ברורות. נכון?

           

       

       

       

      איילה, כתבת דברים רבים ושונים. קראתי בעניין רב. אני לא חושב שנושא התנהגותם, הנתון לוויכוח ציבורי, של הפוליטיקאים שלנו קשור לעניין. זה סיפור לגמרי אחר. הבאת לידי ביטוי את הדרך הנכונה לפתרון של קונפליקט איום. למתוח קו שיבדיל בין מוסרי לבין שלא מוסרי. אני חושב אגב שגם גברים  לא צריך להרוג. מדוע להתמקד בנשים וילדים? לא צריך להרוג כלל. השאלות בהם אנו מתחבטים מוגדרות בתורת האתיקה, כ"תורת המלחמה הצודקת". אנשים משכמם ומעלה רשמו את הקוד האתי הזה, וקשה לפקפק במוסריותם. מהותו, בהפרדה בין האוכלוסייה האזרחית לבין החיילים הלוחמים. כך נעשה תמיד במלחמות ונכון שייעשה כך גם בעתיד. כאשר  אחד הצדדים מונע הפרדה מהותית זו הוא לוקח במודע את האחריות על עצמו להרג האזרחים. האזרח שנהרג אינו צריך להחזיק רימון בידיו. אם שכנו אוגר טילים במרתפו, טילים אלה הינם מטרה לגיטימית לפגיעה. אני בטוח שאם היית יודעת, כי השכן שלך אוגר חומר נפץ במרתפו היית את או ילדייך עושים משהו בנדון. היית מבינה כי את עצמך עלולה להיפגע מאוד. מה שאת מכנה בהתנהגותם של ילדינו המשרתים בצבע "כהשתלחות חסרת הרסן" מובנת על רקע התמונות הנוראיות שרואים יום יום על גבי מרקע הטלביזיה. אולם, זו התבטאות כפוית טובה כלפי אלה המסכנים את חייהם עבורך. אם היית יודעת מעשית מהי מלחמה היית מבינה שכאשר היא מתרחשת היא נוראית וקשה לשליטה. לכן חשוב להימנע ממנה עד כמה שניתן מראש. צה"ל מזהיר את האוכלוסייה מראש, מפציר בה להוציא את התחמושת או לסירוגין להתרחק ממקום הימצאותה, לכן קשה להגיע למסקנה לגבי חוסר מוסריות הכרוך בהרג המיותר הזה. אם מצד שני נראה, כי החמאס לוקח במודע את האחריות  להרג אזרחים מתוך מטרה להשפיע על דעת הציבור. הרי אפשר להגיע לידי מסקנה ברורה שמעשי החמאס אינם מוסריים.אין ויכוח על כך, והעניין חד משמעי ובעדיפות עליונה.  התקפות הטילים חייבות להיפסק לחלוטין. לאחר ניסיונות שכנוע רבים של המצרים וגורמים אחרים ומתוך הגנה עצמית, ובשל חוסר מוסריותו של החמאס, אני נאלצים לעמוד בכאב רב אל מול ההרג. מתוך אחריות ורצון להגן על ילדי הדרום, אנו נאלצים לחשוף את ילדינו הבוגרים יותר לזוועות המלחמה, ולקוות שהחמאס לא יערב יותר בין פעילותו הצבאית לבין אזרחיו.  
        15/1/09 21:48:

      צטט: manta ray 2009-01-15 21:46:55


      אבא שלי היה ניצול שואה, והתיאור שלך מחזיר אותי לירושה הנפשית שהוריש לי, וליערות הקרים של פולניה.

      לעולם לא אצליח, כנראה, להזדהות עם מישהו יותר ממה שאני מזדהה עם ילדי עזה.

       

       

        15/1/09 21:46:


      אבא שלי היה ניצול שואה, והתיאור שלך מחזיר אותי לירושה הנפשית שהוריש לי, וליערות הקרים של פולניה.

      לעולם לא אצליח, כנראה, להזדהות עם מישהו יותר ממה שאני מזדהה עם ידי עזה.

        15/1/09 14:07:

       

       

      "פאטה מורגנה"  בתלאובות המדבר

       

       

       

      הפילוסוף לשק קולאקובסקי, מתאר שיירה אחת

      סחוטה מכוחותיה המתנהלת בתלאובות המדבר

      בסופת-חול ללא תקווה, כשפתאום צף לפניה

      מחזה שרב: מעיינות מים, תמרים, צל  - הכל

      מתנערים אז, מדרבנים עצמם, נושאים מבט,

      אוספים כוח, ומתחילים פוסעים בעוז מחודש.

       

      האידיאולוגיות, מפרש קולאקובסקי את הנמשל

      כאותן מראות ה"פאטה מורגנה" - באות כדי

      להגדיל את מיצוי כוחות השיירה המיואשת

      עד שתוכל להגיע, על אף הכל, אל המעיין הסמוך.

       

      לולא נתגלו לשיירה בבואות האויר המדומות

      האלה, המפתות להאמין - היתה זו נידונה

      במר-יאושה לכיליון חרוץ בסופת החול.

       

      וכך, אלמלא האשלייה לא היו האנשים

      עוברים את רגע היאוש, ונכנעים, והסופה

      היתה קוברת אותם בחול.

       

      וקולאקובסקי יכל לסכם:

      התקוות והתביעות

      חייבות להיות

      גדולות מן האפשרויות

      אם רוצים לאלץ את המציאות

      כי תמצה עד תום

      את כל האפשרויות הגנוזות בה

      ולהביא לידי התפרצות

      כל המעיינות

      הנסתרים עדיין.

       

      שאומר:

      כי גם לאשלייה יש תפקיד חשוב,

      וכי תמיד מוטב לירות

      הגבה מעל לטווח

      כדי לפגוע הקרב למטרה,

      מפני שהמכוון בדיוק אליה

      מחטיא ופוגע לפניה.

       

      ובלשונו:

      "ההגשמה החלקית מצליחה

      בעת שהתביעות עולות

      על הכושר של המציאות".

       

       

      קולאקובסקי

      ס.יזהר

       

      וגם יואב

       

       

       

       

        15/1/09 10:05:
      (שימו לב למדור בו mako הכניסה את הידיעה: "בידור ותרבות")
        15/1/09 10:04:

      צטט: יגאל שתיים 2009-01-14 13:15:33

      למה להשבית שמחות ? עמישראל נהנה מהריאליטי הזה, יש רייטינג של כמעט 1,000 הרוגים, עוד מעט הגמר - הצבעות במסרונים לממשלה יתקבלו בברכה, בעלות של 1 ש"ח כולל מע"מ.

       וכיוון שהוא נהנה, ערוץ 20 בכבלים, שבעבר שידר את "האח הגדול", משדר עכשיו את מיטב הפצצות חיל האויר על עזה:

      http://www.mako.co.il/entertainment/tv-media/tv/Articles/itemId=cdc861e1e61be110VgnVCM2000002a0c10acRCRD 

       

        15/1/09 09:45:

      צטט: דניאל זיסקינד 2009-01-15 09:05:50

       

      איילה, אני מסכים עם כל מילה שלך. אני בטוח שאת מבינה שאין ישראלי הרוצה להרוג ילדים וזקנים.

      אגב. רצח מוגדר כהרג בכוונת תחילה. איני חושב שזה המצב. את חושבת שכן?

       


      כמוך וכמו רבים אחרים אני מתחבט בשאלות המוסריות הקשות האקטואליות. דעתך חשובה. תאמרי לי. האם זקנה המחזיקה רימון בידיה ועומדת מול חייל נחשבת ל "אוכלוסיה אזרחית?". האם את חושבת שאימת נפילת הטילים על ילדים משפיעה על נפשם? או את סבורה, כי רק הרג הוא הדבר הנורא בגינו צריך להזדעק?

       

       

      תראה, בשורה התחתונה, אם מישהו יעמוד ויכוון רובה לילדים שלי, אני אשמח מאוד אם אני אצליח לשלוף ולצלוף לפניו. אין לי ספק.

      אבל לא בזה מדובר.

      המצב עדין יותר ומורכב יותר מזה.

      אתה חושב שכל אחד מ-700 ומשהו המבוגרים ו-300 ומשהו הילדים שהרגנו שם עד היום, עמדו מול חייל עם רימון?

      אתה חושב שילד שמחזיק נשק מול חייל, נולד עם רובה ביד ושנאה בלב? אותו ילד, שעל פי כל חוק במדינה מתוקנת נחשב קטין וככזה, לא בעל אחריות חוקית למעשיו?

      אז לשאלותיך, אני חושבת שכן, אימת הטילים שנופלים על ילדים כן משפיעה על נפשם. לרגע לא אמרתי שלא. אני מזדעזעת בפנים גם מהמצב של הילדים בדרום. והזקנה עם הרימון, לצערי, אם היא הגיעה לסיטואציה הזאת, אז בסיטואציה הזאת היא כנראה כבר לא נחשבת לאוכלוסיה אזרחית. היא בחרה צד פעיל במלחמה והתגייסה להילחם.

       

      ובכל זאת, כל זה לא מצדיק את ההשתלחות חסרת הרסן שם.

      בעיקר, כי אני לא רואה את הקשר בין ההשתלחות הזאת לבין פתרון המצב שאותו אומרים שמבקשים לפתור.

           

      זה מה שיפסיק את ירי הקסאמים על ישובי הדרום??? זה???

      אולי. לשנה. שנתיים. אתה יודע מה - שלוש. ובשנה הרביעית מה? שוב ניכנס לעזה ו"נפתור" את המפלצת החדשה שתצוץ שם?

            

      זה מה שיביא את השלום? זה???

      הרס, הרג, מחיקה, רמיסה? אלה כוחות שמחזקים שנאה ופירוד וחוסר אמון ונקמנות. לא יודעת מה זה יביא באמת, אבל שלום אני יודעת שזה לא יביא.

         

      ועד עכשיו אנחנו מדברים רק עליהם. על המחיר האיום והכבד מנשוא של משפחות שאין אחת מביניהם שלא נפל בה חלל...

      בוא נדבר עכשיו על המחירים שאנחנו משלמים.

      על ילדים בני 18, 19, 20 שהולכים להרוג אנשים. מה זה עושה לנפש שלהם? איזה אנשים הם יהיו אחרי זה? זה טראומתי. איזה חברה הם יצרו כאן אחרי זה?

      בוא נדבר על מנהיגים שנחשדים ברמאות "אזרחית" רגילה לפני המלחמה, וברמאות איומה ונוראה תוך כדי לחימה - האמירה שהמלחמה הזאת נעשתה מתי ואיך שנעשתה בגלל הבחירות מהדהדת באוויר כל הזמן, אתה בטח שומע אותה. מה זה אומר על הקרע בחברה שלנו? על חוסר האמון הפנימי שמתוחזק ומתחזק? על חוסר היכולת שלנו כחברה לנקוט עמדה ברורה ולהתעקש עליה? על השאלה המנקרת הזאת, האם באמת "עשו הכול" בשביל להימנע ממלחמה? ועוד לא הזכרנו כאן את נושא גלעד שליט, שגם למענו אנחנו "עושים הכול" כבר כמה? שלוש שנים?

        

      בקיצור (זה קיצור זה???), אני אומרת, בוא נשים גבול. אחד. משהו אחד קבוע בתוך ים הכאוס הזה. אחד. שנצליח להסכים עליו. כולנו. כל העם. רק משהו אחד. ואז לפיו נוכל אולי ליישר את השאר.

      פעם, הגבול האחד הזה היה "לא" להרג נשים וילדים.

      היום אני לא מצליחה לראות גבול כזה. איפה ה"לא" הברור שלנו, כעם? איפה הגבול שלנו, שתוחם אותנו, שמגדיר לנו מי אנחנו כן ומי אנחנו לא?

        

      הלכנו לאיבוד, דניאל המקשיב.

      זו האימה הגדולה ביותר שלי.

      שמתחזקת כשאני רואה את הבן שלי, בן ה-16...

      והמשמעויות ברורות. נכון?

           

       

       

        15/1/09 09:05:

      צטט: א י ל ה 2009-01-15 08:01:29

      צטט: sard 2009-01-14 19:46:36

      צטט: א י ל ה 2009-01-14 19:26:14

       

      שום דבר לא מצדיק את ההשתלחות שמתרחשת שם.

       

       

      מה כן מוצדק כדי להגן על יישובי הדרום?

       

      שיחות.

      הפעלת לחץ מדיני.

      השקעת כל ההון-כסף הזה שמשקיעים ביצירת המוות, ביצירת חיים.

      פתיחת מעברים בשביל לחלץ משם את מי שמעוניין להיחלץ.

      אפילו הייתי הולכת עד כדי להגיד שמתקפה אווירית מדויקת על מטרות מוגדרות של אויב.

      ובטח יש עוד מיליון דרכים שאני לא חושבת עליהן. בחייך, אנחנו יהודים, ישראלים, הייצוא הגדול ביותר שלנו זה היצירתיות - אז איך זה שכאן אנחנו רק חוזרים על אותם צעדי ריקוד מזוויעים פעם אחר פעם?

        

      והייתי שואלת גם מה עשינו במשך 30 שנה לאורך יצירת התהליך הזה, ואיפה היינו לפני 8 שנים כשזה התחיל, והכי הכי הייתי רוצה לשאול מה הפירוש של המונח השגור כל כך ונטול המשמעות לחלוטין "עשינו הכול"... אבל כל זה זה כבר ממילא מים מתחת לגשר, או חלב שנשפך, אז אני לא שואלת.

        

      ושום דבר, שום דבר לא מצדיק את זה שאנחנו, דווקא אנחנו מכולם, מוחקים בתים, משפחות, חיים של אחרים, על מקנם, נשיהם וטפם. תחשוב על זה. והטיעון "אבל הם התחילו" ממש לא רלוונטי. אני. לא. רוצה. להיות. רוצחת. ילדים!

               

       

       

       

      איילה, אני מסכים עם כל מילה שלך. אני בטוח שאת מבינה שאין ישראלי הרוצה להרוג ילדים וזקנים.

      אגב. רצח מוגדר כהרג בכוונת תחילה. איני חושב שזה המצב. את חושבת שכן?

       


      כמוך וכמו רבים אחרים אני מתחבט בשאלות המוסריות הקשות האקטואליות. דעתך חשובה. תאמרי לי. האם זקנה המחזיקה רימון בידיה ועומדת מול חייל נחשבת ל "אוכלוסיה אזרחית?". האם את חושבת שאימת נפילת הטילים על ילדים משפיעה על נפשם? או את סבורה, כי רק הרג הוא הדבר הנורא בגינו צריך להזדעק?
        15/1/09 08:01:

      צטט: sard 2009-01-14 19:46:36

      צטט: א י ל ה 2009-01-14 19:26:14

       

      שום דבר לא מצדיק את ההשתלחות שמתרחשת שם.

       

       

      מה כן מוצדק כדי להגן על יישובי הדרום?

       

      שיחות.

      הפעלת לחץ מדיני.

      השקעת כל ההון-כסף הזה שמשקיעים ביצירת המוות, ביצירת חיים.

      פתיחת מעברים בשביל לחלץ משם את מי שמעוניין להיחלץ.

      אפילו הייתי הולכת עד כדי להגיד שמתקפה אווירית מדויקת על מטרות מוגדרות של אויב.

      ובטח יש עוד מיליון דרכים שאני לא חושבת עליהן. בחייך, אנחנו יהודים, ישראלים, הייצוא הגדול ביותר שלנו זה היצירתיות - אז איך זה שכאן אנחנו רק חוזרים על אותם צעדי ריקוד מזוויעים פעם אחר פעם?

        

      והייתי שואלת גם מה עשינו במשך 30 שנה לאורך יצירת התהליך הזה, ואיפה היינו לפני 8 שנים כשזה התחיל, והכי הכי הייתי רוצה לשאול מה הפירוש של המונח השגור כל כך ונטול המשמעות לחלוטין "עשינו הכול"... אבל כל זה זה כבר ממילא מים מתחת לגשר, או חלב שנשפך, אז אני לא שואלת.

        

      ושום דבר, שום דבר לא מצדיק את זה שאנחנו, דווקא אנחנו מכולם, מוחקים בתים, משפחות, חיים של אחרים, על מקנם, נשיהם וטפם. תחשוב על זה. והטיעון "אבל הם התחילו" ממש לא רלוונטי. אני. לא. רוצה. להיות. רוצחת. ילדים!

               

       

       

        15/1/09 01:42:
      <object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/7_OGhj43GAE&hl=en&fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/7_OGhj43GAE&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object>
        14/1/09 23:47:
      המצב הוא אכן נורא. אני באמת כואב בראותי שהגיע להיכן שהגיע. בתחושתי, ובניתוח רציונלי של המצב אני מאמין, כי לא הייתה לנו ברירה. נראה כי בקרוב עומד לחול שינוי והתותחים ישקטו. אני מאחל לכולנו שהחמאס ישתמש בכוח השלטון והכסף שיזרום לשיקום העיר, למטרות אזרחיות ולא צבאיות כפי שגם מתחייב מהסכם אוסלו.
        14/1/09 23:47:

      צטט: sard 2009-01-13 22:03:49

      צטט: רונתי 2009-01-13 21:51:11

      דבש הכל דבש. כל יום אני מצטערת מחדש

      שנולדתי בכלל. מסכנים אלה שנולדו בעזה ואלה שנתקעו שם מתישהו אחרי שנולדו. אני רק יכולה לדמיין לעצמי כמה קר שם. בחוץ, בפנים, כבר אין הבדל, אי אפשר לחמם. שישרפו את הבתים שלהם למדורות.

      איחס, באיזה עולם אנחנו חיים.

      בשביל מה כל זה? מאיפה מגיעה השנאה הזאת? מאיפה מגיעה תאוות ההרג? למה לא לדבר? אם בכלל נשאר מי שרוצה לדבר איתנו.

       

       

      השינאה מגיעה מאלף הרוגי האינתיפאדה ושמונה שנות קסאמים. אם את מקבלת שאלף הרוגים בעזה "הורגים את התקווה", אז גם אלף הרוגים בישראל עושים את אותו הדבר.

      והסיבה לא לדבר נורא פשוטה - החמאס לא רוצה לדבר איתנו. הוא בכלל לא מכיר בקיומנו.  תראי לי מנהיג חמאס שמוכן לדבר עם "הישות הציונית" ואראה לך חדקרן.

       לחמאס היתה רגיעה ביד, והוא החליט לפוצץ אותה. גם אם נניח שהוא היה חייב להגיב על ההתגרות הנוראית שלנו כשהחלטנו לסכל פיגוע במקום לקבל עוד חטוף או שניים, זה בטח לא מצדיק שלושה חודשים של ירי. למרות ההזהרות, למרות הנסיונות החוזים ונשנים לחזור למסלול רגיעה.

      אז עכשיו מלחמה, ומלחמה היא קשה. במיוחד כשאתה בצד החלש והלא צודק. שלוש שנים מנסים לשכנע אותם בדיבורים לא לירות, והם מסרבים. אז אולי אלף הרוגים יסבירו יותר טוב. זה עבד בלבנון.

      התגובה שלך - שאותה אתה משנן כמנטרה הודית עתיקה - מוכיחה את הפוסט האחרון שהעליתי: עיוורון מוחלט לטרור 35 השנה שהפעלנו עליהם, עיוורון מוחלט לשמונה שנות הטרור וההרעבה באמצעות סגר שהפעלנו עליהם - והכי חשוב - עיוורון מוחלט למה שקראת כאן, בפוסט הזה.

      איך הפוסט הזה, שאותו אני מניח (אולי בטעות) שקראת, קשור למניפסט הפוליטי הזה שלך, שבו אתה סופר גוויות?

        14/1/09 23:09:

      יערת דבש

      אני מבין לליבך, אבל כדאי שתתעשתי

      אנחנו במלחמה

      אל תתבלבלי

      אם המצב היה הפוך. כלומר החמאס מנצחים.

      בנות ישראל היו נאנסות באלפים

      ילדים ואמותיהן היו נטבחים ללא רחם

      אנחנו בסרט הזה היינו

      לא יהיה פרק ב.

      אין ספק שיש קורבנות חפים מפשע במלחמה

      אבל באמת שלא היתה ברירה. 8 שנים ילדי שדרות

      סופגים "טפטוף" קסאמים כל שבוע, כל שבוע.

      אני פונה אלייך בשם הרבה אנשים טובים

      תמתיני בבקשה עד יעבור זעם

      "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות"

      למה?

      ככה.

      אולי עלמנת לקרב את הפסקת האש.

      את כמו המשפחה שיצאה ללילה קר בעזה

      קרבן של המלחמה-

      מפוחדת ומבולבלת,

      הלוואי ולא נראה ולא נגרום יותר לסבל שכזה

      הלוואי וגם שכנינו יהיו חברים בקפה שלנו,

      והדמעות של כולנו יהיו דמעות של אושר.

      הלוואי.

      רן

       

      חולקת עליך. אני מאמינה שבידינו היו כל האמצעים לכפות הידברות כזאת (ולא רק באמצעים "שליליים") גם קודם לכן. אבל מלחמה זה דבר שמצטלם יפה ומספק את היצרים, ויש מוכנות לשלם את המחיר. לולא האש הידידותית של כוחותינו היינו יוצאים כמעט ללא פגע. לפני בחירות זה כנראה חשוב מאוד: פרת הביטחון הקדושה  מהווה עלה-תאנה ענק המסווה בהצלחה רבה ים של עוולות. וגם יש צבא חזק ויקר שצריך להתגלח על הזקן של מישהו. מצטערת, לא קונה.
        14/1/09 22:35:

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-14 21:56:49


      זה שהמצב הוא כפי שתיארת זה באחריותנו, ואין להלין על איש מלבדנו. כצד החזק במשוואה היינו אמורים לכפות הידברות עם האויב המר באמצעות תיווך. זה שלא עושים זאת זה מחדל חמור, ולהטיח את זה בי זה דמגוגיה זולה מאוד.

       


       

       זה בדיוק מה שעשינו. ההצעה המצרית להפסקת האש לא הגיעה במקרה אחרי 19 ימי לחימה, וכמוה גם הסכמת החמאס אליה. החמאס כרגע מוכן לקבל תכתיבים שלא היה מוכן לקבל קודם - קיום הסכם המעברים מ-2005, פעילות מצרית מוגברת נגד הברחות והפסקת הירי.

      האם אפשר היה להשיג את זה בלי הלחימה? העובדה היא שניסו. חמאס ירה על הדרום במשך שלושה חודשים לפני תחילת התקיפות, בעוד אנחנו מנסים לשכנע אותו לחזור למסלול של רגיעה. לצערי יש דברים שרק מלחמה יכולה לשכנע בהם.
        14/1/09 22:06:

      צטט: בהא 2009-01-14 21:58:07

      אני הולך לישון .

      אולי בהזדמנות אחרת .

      ממליץ לך לקרוא ספרי היסטוריה  לתקופה הקרובה .

      תכנס לגוגל ותעשי חיפוש  לנושא 

      לילה טוב לכולם 

       

       לילה טוב בהא, אני רק רציתי לספר סיפור על ילד קטן לפני יותר מחמישים שנה, פשוט נזכרתי.

        14/1/09 21:58:

      אני הולך לישון .

      אולי בהזדמנות אחרת .

      ממליץ לך לקרוא ספרי היסטוריה  לתקופה הקרובה .

      תכנס לגוגל ותעשי חיפוש  לנושא 

      לילה טוב לכולם 

      צטט: צפוןגולי 2009-01-14 21:18:01

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-14 20:38:50

      צטט: יגאל שתיים 2009-01-14 13:15:33

      למה להשבית שמחות ? עמישראל נהנה מהריאליטי הזה, יש רייטינג של כמעט 1,000 הרוגים, עוד מעט הגמר - הצבעות במסרונים לממשלה יתקבלו בברכה, בעלות של 1 ש"ח כולל מע"מ.

      וואלה. אתמול הייתי באיזו אסיפה, ואשכרה אנשים בסביבתי מפצחים גרעינים מול הטלוויזיה, חיים על אדרנלין של היי מהמלחמה, ומבלים יפה.

       

      גם העובדה שאין לי טלוויזיה מאפשרת לי לא לספוג את שטיפת המוח הקולקטיבית הזאת.

      בימים האלה אני מתביישת להיות ישראלית. ממליצה על הפוסט של שי  (וגם על האחרון שלי נבוך).

       

       

       

       

      ושחצי מליון ישראלים יושבים במקלטים, ושמאות ילדים בדרום עושים פיפי במכנסים בגיל12 ומטה ולא יכולים לישון במיטות שלהם כבר 8 שנים... ואת מבלה כל הזמן הזה בתלביב, את גם מתבישת שאת ישראלית?

       

       

      זה שהמצב הוא כפי שתיארת זה באחריותנו, ואין להלין על איש מלבדנו. כצד החזק במשוואה היינו אמורים לכפות הידברות עם האויב המר באמצעות תיווך. זה שלא עושים זאת זה מחדל חמור, ולהטיח את זה בי זה דמגוגיה זולה מאוד.

       

      אגב, איני מבלה בתלאביב כלל, אני מגיעה אליה רק כדי ללמוד באוני', אבל זה ממש לא עניינך.

       

      כתבת אצל ולווט שאתה מכבד את דבריה של נעמיקה ציון! אני לא אומרת דברים שונים מאלה שלה. אז מה, רק בגלל שאני לא נכדה של יעקב חזן לדברים שלי אין ערך בעיניך?

       

      בכלל לאור התגובה שלך לבהא ולרוח הכללית הנושבת מכלל הודעותיך, איני יודעת מדוע אני בכלל טורחת להתייחס. לזכותי ייאמר שאני לא צריכה לבטל את החברות איתך, כי היא מעולם לא התקיימה. 

        14/1/09 21:54:

      צטט: בהא 2009-01-14 21:38:21

      צטט: michael-ballak 2009-01-14 21:13:53

      כשהייתי ילד, וזה היה בשנות החמישים, הרבה לפני מלחמת ששת הימים והשטחים הכבושים,

      גם אז היו מארבים ויריות לעבר אזרחים. אבל אז קראו להם: מסתננים. המילה מחבלים

      עוד לא היתה קיימת. גדלתי ברמתיים (היום הוד-השרון) שהיתה כ-12 קילומטרים מהגבול.

      הכל היה אז שדות ופרדסים. בלילה הייתי מתעורר מיללות התנים. הפחד היה גדול כי

      מדי פעם עברו המסתננים את הגבול ופגעו באזרחים ישראלים. רק רציתי לספר כאן,

      על ילד שהרטיב בלילות מפחד, הרבה לפני מלחמה זו, ושלא הכל התחיל ב-1967.

       

       

       

      אבל ההסתננות נגמרה נדמה לי מגבול ירדן ומצריים. 

      אולי אתה יודע למה ??

       

       אתה בוודאי רוצה לספר לי.

       

       

        14/1/09 21:38:

      צטט: michael-ballak 2009-01-14 21:13:53

      כשהייתי ילד, וזה היה בשנות החמישים, הרבה לפני מלחמת ששת הימים והשטחים הכבושים,

      גם אז היו מארבים ויריות לעבר אזרחים. אבל אז קראו להם: מסתננים. המילה מחבלים

      עוד לא היתה קיימת. גדלתי ברמתיים (היום הוד-השרון) שהיתה כ-12 קילומטרים מהגבול.

      הכל היה אז שדות ופרדסים. בלילה הייתי מתעורר מיללות התנים. הפחד היה גדול כי

      מדי פעם עברו המסתננים את הגבול ופגעו באזרחים ישראלים. רק רציתי לספר כאן,

      על ילד שהרטיב בלילות מפחד, הרבה לפני מלחמה זו, ושלא הכל התחיל ב-1967.

       

       

       

      אבל ההסתננות נגמרה נדמה לי מגבול ירדן ומצריים. 

      אולי אתה יודע למה ??

       

       

        14/1/09 21:35:


      המשטר פה רקוב. מאות ילדים הרוגים לא מזיזים לאף אחד כלום.

      הנה עוד אחד שרגיל בהאשמת הקורבנות.

        14/1/09 21:32:

      אתם שואלים מה אפשר לעשות.

      הנה התשובה הקטנה מאוד שלי:

      קודם כל, בואו איתי למחסומים. דווקא עכשיו, הנוכחות שלנו חשובה במיוחד. הייתי אתמול במחסומי טול כרם, קלקיליה ושכם וראיתי במבטיהם ושמעתי במילותיהם כמה חשוב דווקא עכשיו להנכיח את ישראל אחרת. האפשרות שמי מהם יספר לבן משפחה או לחבר ברצועה על הישראלית שבאה למחסום, מחממת את ליבי. בואו איתי.

      ועוד דבר. מיום ראשון עד חמישי בין 16:00 ל 17:00 אנחנו עומדות מול בית הנשיא. עד שיגמר. זה לא אפקטיבי, זה אפילו פאתטי. לא אכפת לי. היינו היום 15 נשים. בדיוק יצא השגריר הספרדי מפגישה. אחת מאיתנו, דוברת ספרדית, האריכה איתו בשיחה. היו איתו צלמים. היו גם צלמים של רשת יפנית ואיטלקית ושל סוכנות ידיעות גדולה. האפשרות שמישהו ברצועה יראה את ההפגנה הקטנה הזו תריץ אותי לירושלים גם מחר.

      התמונות מהיום:

       

       

       

       

       


        14/1/09 21:18:

      צטט: צפוןגולי 2009-01-14 21:12:34

      צטט: בהא 2009-01-14 00:05:30

      אין לך ממה לדאוג  הממשלה הפעם לבשה עור עבה עבה ...

       והורידה כפפות  כמו שאומרים הפרשנים הצבאים בטלוויזיה .

      השאלה איזה כפפות ?? היא בורידה  כל יחס אנוש  והמצפון ..והמסור

       אני שמח שאני לא חלק מהממשל הזה . לפחות המצפון שלי נקי מול העולם 

      אני יכול לנסוע לחו"ל ולהגיד אני מישראל אך ערבי בלי שקר 

      סע וקח איתך את כל המשפחה, וכל תומחי החמאס שבאזור שלך, ואל תחזור אחלה רעיון!!!

       

      אני מבטלת את החברות איתך.

       

        14/1/09 21:18:

      צטט: דליה וירצברג-רופא 2009-01-14 20:38:50

      צטט: יגאל שתיים 2009-01-14 13:15:33

      למה להשבית שמחות ? עמישראל נהנה מהריאליטי הזה, יש רייטינג של כמעט 1,000 הרוגים, עוד מעט הגמר - הצבעות במסרונים לממשלה יתקבלו בברכה, בעלות של 1 ש"ח כולל מע"מ.

      וואלה. אתמול הייתי באיזו אסיפה, ואשכרה אנשים בסביבתי מפצחים גרעינים מול הטלוויזיה, חיים על אדרנלין של היי מהמלחמה, ומבלים יפה.

       

      גם העובדה שאין לי טלוויזיה מאפשרת לי לא לספוג את שטיפת המוח הקולקטיבית הזאת.

      בימים האלה אני מתביישת להיות ישראלית. ממליצה על הפוסט של שי  (וגם על האחרון שלי נבוך).

       

       

       

       

      ושחצי מליון ישראלים יושבים במקלטים, ושמאות ילדים בדרום עושים פיפי במכנסים בגיל12 ומטה ולא יכולים לישון במיטות שלהם כבר 8 שנים... ואת מבלה כל הזמן הזה בתלביב, את גם מתבישת שאת ישראלית?

       

        14/1/09 21:13:

      כשהייתי ילד, וזה היה בשנות החמישים, הרבה לפני מלחמת ששת הימים והשטחים הכבושים,

      גם אז היו מארבים ויריות לעבר אזרחים. אבל אז קראו להם: מסתננים. המילה מחבלים

      עוד לא היתה קיימת. גדלתי ברמתיים (היום הוד-השרון) שהיתה כ-12 קילומטרים מהגבול.

      הכל היה אז שדות ופרדסים. בלילה הייתי מתעורר מיללות התנים. הפחד היה גדול כי

      מדי פעם עברו המסתננים את הגבול ופגעו באזרחים ישראלים. רק רציתי לספר כאן,

      על ילד שהרטיב בלילות מפחד, הרבה לפני מלחמה זו, ושלא הכל התחיל ב-1967.

        14/1/09 21:12:

      צטט: בהא 2009-01-14 00:05:30

      אין לך ממה לדאוג  הממשלה הפעם לבשה עור עבה עבה ...

       והורידה כפפות  כמו שאומרים הפרשנים הצבאים בטלוויזיה .

      השאלה איזה כפפות ?? היא בורידה  כל יחס אנוש  והמצפון ..והמסור

       אני שמח שאני לא חלק מהממשל הזה . לפחות המצפון שלי נקי מול העולם 

      אני יכול לנסוע לחו"ל ולהגיד אני מישראל אך ערבי בלי שקר 

      סע וקח איתך את כל המשפחה, וכל תומחי החמאס שבאזור שלך, ואל תחזור אחלה רעיון!!!

       

        14/1/09 21:08:


      אחד הפוסטים היותר חשובים שנכתבו לדעתי.

      כי לפחות אצלי המהות והבסיס של ההתנגדות למלחמה הוא רגשי והומאני (הומאני במובן הרגיל ,לא זה שדניאל אמר).

      אני קצת חוששת לומר את זה פה, אבל בכל מה שקשור ל"פתרונות" ו"צדק" ו"רציונאל" - אני לאו דווקא בטוחה שתומכי המלחמה מחזיקים פחות בדברים האלה בדיון מאשר המתנגדים.

      אבל מה כן, נראה לי שהכל אפשרי אם רוצים - ואני רוצה וחושבת שצריך לרצות שלא נעשה את זה יותר, את הסבל הזה והפואנטה שלי היא שכרגע, לי, בתור אחת שלא מצליחה להתווכח עם התומכים במלחמה, זה לא משנה איך- לפהפסיק ואחר כך נראה.

      אבל הם משווים את זה לקסאמים של שנים... אז אני פשוט אגיד את זה- הם סובלים הרבה הרבה יותר וזהו. לא להשוואה בכלל גודל ההבדל הזה.

       

      אבל בתכלס- להמוני האדם בטוקבקים שצוהלים על כל ידיעה טראגית על הנעשה בעזה ושאר התומכים הנלהבים- גם עדות אישית ביותר ממקור ראשון של כלבים שאוכלים גוויות בקרבת ילדים ומשפחות החסרים בחייהם זכויות אדם מהבסיסיות ביותר שיש (וזה מכבר), זה לא יזיז להם. זה ברור. שום דבר לא נוגע או משנה את המוח המקובע שלהם, חבל שהוא מקובע על אטימות כזאת. חלקם מצדיקים את זה מאחורי איזה רציונאל. אבל הרגש עדיף והוא מוחלט, בעוד שפתרונות וטיעונים אפשר להמציא מכל דבר.

      אין לי מושג אם יש אנשים שעדות כזאת תגרום להם לשנות את דעתם. 

      זה מועיל לי בכל אופן. אז תודה.(מועיל זאת לא בדיוק המילה אבל לא משנה)

        14/1/09 21:03:

      מקווה שהם יזכרו בדיוק את הרגע שתיארת, ואולי ילמדו משהו, אוסף הרוצחים הנלוזים, שירו והרגו את חבריהם מהפתח ושרפו אותם חיים, שלא לדבר על מה שהרוצחים הנתעבים אחיך וחבריך, עושים לאחי היהודים בשדרות ועוטף עזה, במשך 8 שנים רצוף , אף פעם לא שמעתי אותך מייללת על ילדים יהודים, מעניין ....
        14/1/09 20:56:

      האם נותנים לרופאים לזכויות אדם להגיע אליהם?

      צטט: יגאל שתיים 2009-01-14 13:15:33

      למה להשבית שמחות ? עמישראל נהנה מהריאליטי הזה, יש רייטינג של כמעט 1,000 הרוגים, עוד מעט הגמר - הצבעות במסרונים לממשלה יתקבלו בברכה, בעלות של 1 ש"ח כולל מע"מ.

      וואלה. אתמול הייתי באיזו אסיפה, ואשכרה אנשים בסביבתי מפצחים גרעינים מול הטלוויזיה, חיים על אדרנלין של היי מהמלחמה, ומבלים יפה.

       

      גם העובדה שאין לי טלוויזיה מאפשרת לי לא לספוג את שטיפת המוח הקולקטיבית הזאת.

      בימים האלה אני מתביישת להיות ישראלית. ממליצה על הפוסט של שי  (וגם על האחרון שלי נבוך).

       

       

       

       

        14/1/09 19:46:

      צטט: א י ל ה 2009-01-14 19:26:14

       

      שום דבר לא מצדיק את ההשתלחות שמתרחשת שם.

       

       

      מה כן מוצדק כדי להגן על יישובי הדרום?

       

        14/1/09 19:42:


      ואנו עם הספר. בעל התרבות העתיקה. עם הומניסטי בצל שואה

      והצלחנו להגיע לשיאים חדשים של הרס והרג בעזה.

      אני בוש ונכלם

        14/1/09 19:26:

       

      יערתי, נגמרו המילים.

      נשאר רק הלב שכואב והדמעות שבעיניים. 

      שום דבר לא מצדיק את ההשתלחות שמתרחשת שם.

      מה נעשה?

        

        14/1/09 18:23:

      לא יודעת מה לומר יערה היקרה.

      הלב רוצה להיות שם, להושיט סיוע בכל הנדרש.

      אני לא רואה זהות בין חמאס לפלסטינים, גם אם אלה תמכו בחמאס.

      לא חושבת שהעם הפלסטיני צריך לקבל ענישה קולקטיבית על מעשי החמאס.

      לדעתי,  תקיפת ישראל בעזה מחזקת את החמאס- היא משרישה את השינאה והזעם.

      והלב? הלב רוצה להיות שם.

        14/1/09 18:17:

      עדכון:

       

      1,001 פלסטינים הרוגים.

       

      4,630 פצועים.

       

      ישראל הפציצה בית קברות. כנראה זו עוד מטרה איכותית.

        14/1/09 18:12:


      מהי הומניטאריות? היא הביטוי המעשי של הומאניות.

      מהי הומאניות? אנושיות.

      מה אנושי? מה שמיוחד לבני אדם לעשות.

      מה מיוחד לבני אדם לעשות? מלחמה למשל.

      הרג המלחמה.

      הרג המלחמה הוא אנושי, כלומר הומאני, כלומר הומניטארי.

      מעניין מדוע קוראים "הומניטארי" דווקא להפסקות הקטנות בטירוף האנושי.

      עוד משחק מילים.

       

        14/1/09 15:00:


      ולא רואים את הסוף.

       

      אבל הם כבר רואים אותו טוב טוב - כולה מרחק מילימטרים ספורים,

      והכל נגמר

        14/1/09 13:24:

      יגאל: מסכימה איתך, זה באמת הריאליטי האולטימטיבי. איזה כיף, הולכים מכות במזרח התיכון. עוד מעט היהודונים האלה והמוסלמים האלה ישמידו זה את זה ולכל העולם יהיו אורה ושמחה.

       

        14/1/09 13:15:
      למה להשבית שמחות ? עמישראל נהנה מהריאליטי הזה, יש רייטינג של כמעט 1,000 הרוגים, עוד מעט הגמר - הצבעות במסרונים לממשלה יתקבלו בברכה, בעלות של 1 ש"ח כולל מע"מ.
        14/1/09 08:19:
      פשוט עצוב עד אין קץ
        14/1/09 00:05:

      אין לך ממה לדאוג  הממשלה הפעם לבשה עור עבה עבה ...

       והורידה כפפות  כמו שאומרים הפרשנים הצבאים בטלוויזיה .

      השאלה איזה כפפות ?? היא בורידה  כל יחס אנוש  והמצפון ..והמסור

       אני שמח שאני לא חלק מהממשל הזה . לפחות המצפון שלי נקי מול העולם 

      אני יכול לנסוע לחו"ל ולהגיד אני מישראל אך ערבי בלי שקר 

        13/1/09 23:40:

      מבצע "עופרת יצוקה" | דו"ח ועדת האו"ם לזכויות הילד: 40% מההרוגים בעזה הם ילדים

       

      פורסם ב - 19:59 13/01/09

       

      ועדת האו"ם לזכויות הילד קבעה כי השפעת המלחמה על הילדים בעזה היא הרסנית; ישראל חתומה על אמנה להגנה על ילדים בסכסוכים אלימים

       

      "השפעת המלחמה על הילדים בעזה היא הרסנית", כך קובע דו"ח של ועדת האו"ם לזכויות הילד שהתפרסם היום (שלישי) בז'נווה. "מאות ילדים נהרגו ונפצעו, ורבים מהם באופן קשה", נטען בדו"ח, "ילדים אחרים איבדו את יקירהם".

      הדו"ח כולל נתונים שלפיהם "40% מכ-900 הפלשתינאים שנהרגו הם ילדים, וחצי מ-3860 הפצועים הם נשים וילדים".

      הוועדה מדגישה כי "זכויות הילד המעוגנות באמנה, כגון הזכות לחיות, להתפתח ולהיות מוגן מכל צורה של אלימות, הופרו באופן בוטה במשבר הנוכחי". כמו כן, מזכיר הדו"ח שישראל היא אחת הארצות החתומות על אמנה להגנה על ילדים בסכסוכים אלימים, שבין השאר מגנה הצבת ילדים כמטרות. 

        13/1/09 22:43:

      עכשיו כולם מנסים לכבות האש!!

       אף אחד לא עושה למנוע אש!!

      הגולן כולם יודעים שהוא שטח סורי אף אחד לא קורא להחזיר אותו לפני שתקרה מלחמה !!

       אחרי שיהיה כל אירוע כלשהו . יצצו ויגידו הם זורקים עלינו טילים ושוכחים שורש הבעיה .

      וממלחמה למלחמה .. מתי יגמר אללה יודע 

        13/1/09 22:34:

      צטט: רנרט 2009-01-13 22:19:47

       בחייאת.

      האינתיפאדה התחילה מהכיבוש. גם הקסאמים.

      שוב השטות הזאת של מי התחיל ומי אשם.מדברים פה על בני אדם שמתים כרגע .אנשים כמוך וכמוני.במקום להוכיח שאתה צודק אולי תחשוב על איך להפסיק.לא בשביל להתנצח- בשביל לעצור את ההרג.ואל תענה לי שאני יפה נפש מעופף. החמאס  (הדוחה-אוקי-הדוחה והמנוול) דיבר איתנו.הרי היה משא ומתן על שליט.המלחמה אינה תגובה לקסאמים.היא משהו אחר -שאני לא בדיוק מבין את כולו,אבל כן חלקים ממנו.נסיון לשינוי גיאופוליטי בכל המרחב או משהו,כמו שגעון הגדלות בלבנון לפני שתי מלחמות,ואולמרט  וצהל שמנסים למחוק את כתם לבנון השניה והכישלון, וברק וליבני שמנסים להשתקם אלקטוראלית מול ביבי,והרבה דברים.אבל לא מלחמת הגנה על הדרום.

       

       

      המקום הראשון שבו אני חלוק עליך הוא מה המטרה של כל זה. בעיני המטרה היא לגרום לחמאס להפסיק את הטרור הבלתי הפוסק ביישובי הדרום, ולצמצם את הפוטנציאל שלו לחזור לדרך הזה - הן ברמת הכוונות והן ברמת היכולות. הרג הפלסטינים הוא תוצאתי לחלוטין לטרור שלהם, ולכן ייפסק כשהטרור ייפסק. אם אנחנו מפסיקים את הלחימה, אבל הם לא מפסיקים את הטרור, אז לא רק שההרג מיותר - יהיה עוד הרג, והרבה ממנו. בשני הצדדים, ובעיקר בצד שלהם.

       

      יש שתי אפשרויות לגרום לחמאס להפסיק את הטרור - כניעה או הורדה בכח מהשלטון. האפשרות הראשונה עדיפה בעיני, ונראה שהיא בדרך. אם חמאס יתעקש עד הסוף להמשיך בטרור ולסרב לפיקוח על המעברים, אז להערכתי נלך לאופציה השניה. אם לא עכשיו אז עוד כמה חודשים, או עוד כמה שנים.

       

      אני שוב חוזר - היוזמה ההתקפית היתה ונשארה של הפלסטינים. הם יכלו להפסיק את ההרג בכל שלב, אם היו מקבלים התחייבות להפסקת הטרור והפסקת העברת אמל"ח. הם יכלו לקבל מעברים פתוחים לכל סוג של סחורה שאינו אמל"ח. המנהיגות הנבחרת שלהם בחרה אחרת, והעם משלם.

       

        13/1/09 22:28:


      כתבתי כבר פעם אחת היום שיש ימים שאני לא יכולה להסתכל על עצמי במראה.

      זו הצורה שלנו?

      לזה התגלגלנו?

      היום שחרר ח"כ ליברמן את הצעתו שלו לפתרון המצב - לדעתו עלינו לעשות בעזה מה שהאמריקאים עשו ליפנים במלחמת העולם השנייה.

       

      אין מקום להכיל את התחושות, ובכל זאת צריך - מפני שהזוועה ממשיכה. אם אנחנו לא נסתכל, מי יסתכל? אלה שמוצאים פקודות לצבא? אלה שרוצים למחוק את עזה?

       

      אני רוצה לעשות משהו - לעשות, ולהפסיק לכתוב מלים ממוחזרות.

        13/1/09 22:26:

      גיהנום מה שקורה שם. ועצוב, מאוד עצוב.
        13/1/09 22:19:

      צטט: sard 2009-01-13 22:03:49

      צטט: רונתי 2009-01-13 21:51:11

      דבש הכל דבש. כל יום אני מצטערת מחדש

      שנולדתי בכלל. מסכנים אלה שנולדו בעזה ואלה שנתקעו שם מתישהו אחרי שנולדו. אני רק יכולה לדמיין לעצמי כמה קר שם. בחוץ, בפנים, כבר אין הבדל, אי אפשר לחמם. שישרפו את הבתים שלהם למדורות.

      איחס, באיזה עולם אנחנו חיים.

      בשביל מה כל זה? מאיפה מגיעה השנאה הזאת? מאיפה מגיעה תאוות ההרג? למה לא לדבר? אם בכלל נשאר מי שרוצה לדבר איתנו.

       

       

      השינאה מגיעה מאלף הרוגי האינתיפאדה ושמונה שנות קסאמים. אם את מקבלת שאלף הרוגים בעזה "הורגים את התקווה", אז גם אלף הרוגים בישראל עושים את אותו הדבר.

      והסיבה לא לדבר נורא פשוטה - החמאס לא רוצה לדבר איתנו. הוא בכלל לא מכיר בקיומנו.  תראי לי מנהיג חמאס שמוכן לדבר עם "הישות הציונית" ואראה לך חדקרן.

       לחמאס היתה רגיעה ביד, והוא החליט לפוצץ אותה. גם אם נניח שהוא היה חייב להגיב על ההתגרות הנוראית שלנו כשהחלטנו לסכל פיגוע במקום לקבל עוד חטוף או שניים, זה בטח לא מצדיק שלושה חודשים של ירי. למרות ההזהרות, למרות הנסיונות החוזים ונשנים לחזור למסלול רגיעה.

      אז עכשיו מלחמה, ומלחמה היא קשה. במיוחד כשאתה בצד החלש והלא צודק. שלוש שנים מנסים לשכנע אותם בדיבורים לא לירות, והם מסרבים. אז אולי אלף הרוגים יסבירו יותר טוב. זה עבד בלבנון.

       בחייאת.

      האינתיפאדה התחילה מהכיבוש. גם הקסאמים.

      שוב השטות הזאת של מי התחיל ומי אשם.מדברים פה על בני אדם שמתים כרגע .אנשים כמוך וכמוני.במקום להוכיח שאתה צודק אולי תחשוב על איך להפסיק.לא בשביל להתנצח- בשביל לעצור את ההרג.ואל תענה לי שאני יפה נפש מעופף. החמאס  (הדוחה-אוקי-הדוחה והמנוול) דיבר איתנו.הרי היה משא ומתן על שליט.המלחמה אינה תגובה לקסאמים.היא משהו אחר -שאני לא בדיוק מבין את כולו,אבל כן חלקים ממנו.נסיון לשינוי גיאופוליטי בכל המרחב או משהו,כמו שגעון הגדלות בלבנון לפני שתי מלחמות,ואולמרט  וצהל שמנסים למחוק את כתם לבנון השניה והכישלון, וברק וליבני שמנסים להשתקם אלקטוראלית מול ביבי,והרבה דברים.אבל לא מלחמת הגנה על הדרום.

       

        13/1/09 22:03:

      צטט: רונתי 2009-01-13 21:51:11

      דבש הכל דבש. כל יום אני מצטערת מחדש

      שנולדתי בכלל. מסכנים אלה שנולדו בעזה ואלה שנתקעו שם מתישהו אחרי שנולדו. אני רק יכולה לדמיין לעצמי כמה קר שם. בחוץ, בפנים, כבר אין הבדל, אי אפשר לחמם. שישרפו את הבתים שלהם למדורות.

      איחס, באיזה עולם אנחנו חיים.

      בשביל מה כל זה? מאיפה מגיעה השנאה הזאת? מאיפה מגיעה תאוות ההרג? למה לא לדבר? אם בכלל נשאר מי שרוצה לדבר איתנו.

       

       

      השינאה מגיעה מאלף הרוגי האינתיפאדה ושמונה שנות קסאמים. אם את מקבלת שאלף הרוגים בעזה "הורגים את התקווה", אז גם אלף הרוגים בישראל עושים את אותו הדבר.

      והסיבה לא לדבר נורא פשוטה - החמאס לא רוצה לדבר איתנו. הוא בכלל לא מכיר בקיומנו.  תראי לי מנהיג חמאס שמוכן לדבר עם "הישות הציונית" ואראה לך חדקרן.

       לחמאס היתה רגיעה ביד, והוא החליט לפוצץ אותה. גם אם נניח שהוא היה חייב להגיב על ההתגרות הנוראית שלנו כשהחלטנו לסכל פיגוע במקום לקבל עוד חטוף או שניים, זה בטח לא מצדיק שלושה חודשים של ירי. למרות ההזהרות, למרות הנסיונות החוזים ונשנים לחזור למסלול רגיעה.

      אז עכשיו מלחמה, ומלחמה היא קשה. במיוחד כשאתה בצד החלש והלא צודק. שלוש שנים מנסים לשכנע אותם בדיבורים לא לירות, והם מסרבים. אז אולי אלף הרוגים יסבירו יותר טוב. זה עבד בלבנון.

        13/1/09 22:03:


      בשביל רוב הישראלים אין לעזה פנים. משבר הומניטארי הוא לכן עניין תיאורטי. אבל התיאור הזה שקראתם כאן הוא לא תיאורטי בשבילי. המספר הוא אדם שפגשתי. ישבתי איתו, שוחחנו. אני זוכרת את פניו. איך תווי פניו משתנים כשהוא מחייך. הקול שלו. תנוחת הגוף.

       

        13/1/09 21:55:

      הלוואי היו לי תשובות.

      בינתיים, מקווה שהכל יגמר במהרה וימצא מי שישקם את מה שעוד ניתן.

       

        13/1/09 21:53:
      אין  לי מה להגיד.
        13/1/09 21:51:

      דבש הכל דבש. כל יום אני מצטערת מחדש

      שנולדתי בכלל. מסכנים אלה שנולדו בעזה ואלה שנתקעו שם מתישהו אחרי שנולדו. אני רק יכולה לדמיין לעצמי כמה קר שם. בחוץ, בפנים, כבר אין הבדל, אי אפשר לחמם. שישרפו את הבתים שלהם למדורות.

      איחס, באיזה עולם אנחנו חיים.

      בשביל מה כל זה? מאיפה מגיעה השנאה הזאת? מאיפה מגיעה תאוות ההרג? למה לא לדבר? אם בכלל נשאר מי שרוצה לדבר איתנו.

       

        13/1/09 21:43:
      אפשר לעשות משהו כדי לעזור להם?

      ארכיון

      פרופיל

      יערת דבש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין