בימים האחרונים חל בי שינוי. בדקויות פנימיות.אני מודעת מאוד למה שאני אומרת ועושה. אבי היה אומר לי תמיד: "שתיקה שווה זהב!" אני מודעת בבהירות לדברים שאני אומרת. מצאתי עצמי מרכלת. לא שאמרתי על מישהו דברים רעים. אבל עצם העובדה שסיפרתי עליו משהו ובן שיחי נגרר להגיב- נתן לי הרגשה לא נוחה. הייתי מופתעת מעוצם התחושה הפנימית הלא נוחה. אבל- מה שאמרתי נאמר. בכלל, שמתי לב כי משעמם לי כשאנשים סביבי מחטטים בחיי אחרים ומרכלים אודותם. אני מאמינה שככל שהתחושה חדה יותר בתוכי והצער על השטות שאמרתי מכאיב לי יותר- אזהר יותר ויותר בפעמים הבאות ואהיה אמיתית יותר. אני יודעת מי מחבב אותי באמת ומי מעמיד פנים ומזייף. אני מודעת בבהירות כשאני מפעילה מניפולציה קטנה. מטבעי אני ישרה מאוד. כמו סרגל. לא בטוחה שזה מועיל במיוחד באינטראקציות עם אנשים. ישנם בוודאי אלו שחושבים לעצמם, היא תמימה, היא טיפשה.. אבל, בזמן האחרון אני מרגישה אי נוחות וצער כשאני תופסת את עצמי מפעילה מניפולציה. דברים כאלה ודומים להם יומיומיים הם בין אדם לאדם. משהו קורה באנרגיות שמשתנות סביבנו. בכל אופן אני מרגישה שאני משתנה. אני מרגישה בבהירות כשמפעילים עלי מניפולציה. אני יודעת היטב מה מסתתר מאחורי המילים הנאמרות. לפעמים אני נעתרת לאדם מולי למרות שברור לי שמנצלים אותי, לפעמים אני מסרבת.עדיין לומדת להגיד לא, כדי להיות יותר טובה אל עצמי. נראה לי שמתחולל איזשהו שינוי ברמת ה- ד.נ.א שלנו. כנראה שבימים האלה קל הרבה יותר לראות אמת. השקר והתמרון כל כך שקופים. בקרוב נקרא את מחשבות הזולת ולא ניתן יהיה עוד לשקר. זה כבר קורה... תבורכו |