ככה זה, מה לעשות :/

אני למשל מפרסם דברים שכתבתי (יש הרבה דברים שאני כותב ולא מפרסם, ולא בגלל שאני מתבייש בהם - אלא בגלל שאני לא חושב שהם יכולים לתרום למי שיקרא אותם. כזה אני, מפעיל סינונים שכאלה...) לא כדי לקבל כוכבים או תגובות (ותגובה, למשל, מרגשת אותי הרבה יותר מאשר כיכוב, כך שמצידי להשאר עם 0 כוכבים ולקבל תגובות של אנשים שמה שכתבתי עשה להם משהו). אני מפרסם כדי להגיע לאנשים, לרגש, לשנות (בתקווה, לטובה).

ושום כוכב או כוכבים לא ישנו את מה שאני מרגיש, גם אם אקבל או לא אקבל. ממש לא מפריע לי.

ולהיפך, מה איכפת לי לפרגן לאחרים. מצידי שיקבלו מיליון כוכבים, אני אף פעם לא משווה או בודק "של מי טוב יותר". כל אחד הוא עולם בפני עצמו.

ולפרגן זה כיף! :)

כן, כולם עוברים את זה

ואז את מבינה את הפרנציפ 

תחשבי על זה ככה

לא תכנסי לעדר, לא תהיי חייבת לעדר 

ואיזה כיף זה ללא חובות :)

בעצם, מ'כפת?

העיקר שכשקראת , זה עשה לך כיף ומצאת אי שם בחלל הענקי הזה משהו/מישהו שקלע לטעמך....

שיהיה רק טוב

צטט: כן לחיוך 2009-01-14 09:08:04

ראשית כל הסיבות שציינת נכונות.

כשלמישהו יש הרבה חברים

הוא הוא יכול לשלוח להם את הפוסט החדש שלו

והם מן הסתם יככבו אותו על בסיס חברותם.

בנוסף, טעם "ההמונים" איננו גורמה (ואני איתם)

כוכב נולך עושה רייטינג הרבה יותר גבוה

מתוכניות לספרות יפה ושירה גבוהה, 

(לכן יש מיליון ריאליטי'ס ותוכניות ספורות

שמכוונות לאינטלקט)

בקיצור, את יכולה להתחיל לאסוף חברים,

אבל רק אם בא לך, רק אם חשוב לך.

באופן אישי, אני אוספת חברים בפינצטה

לא הכוכבים עושים לי את זה

אלא האנשים המשובחים שפגשתי כאן.

יום טוב לך, וחיוכים לרוב.

מה שנרשם למעלה נכון מאד

אבל הכמה שורות אחרונות שלך אומרות הכל

לא הגענו כדיי לימצוא כוכבים כוכבים יש בשמים

"אני אוספת חברים בפינצטה

לא הכוכבים עושים לי את זה

אלא האנשים המשובחים שפגשתי כאן"

תודה, שאני לא "המוזר" היחיד 

אני אישית נרתעת מהפופולארים,

לא הגעתי לכאן לאסוף לי כוכבים,

גם לא ממש הייתי מודעת לקיומם.

לפעמים אני תוהה על שירשורים שלמים

שהם רק תודות על ביקורות חיוביות שאנשים מחלקים לאחרים

וזה משקף בדיוק את המציאות.

ברחוב, כולם מסתובבים ומחפשים מי שיחמי להם

אם מישהו מתאמץ נורא לכתוב משהו שיצא בול

זה רק מדגיש את המקחר של זה מהדבר האמיתי שהיה יוצא

אילולא לא היה מתאמץ כל כך.

חבל שלא עשו את המערכת כאן ההפך,

שכל אחד היה מחלק לעצמו כוכבים,

ככה לפחות זה היה מאפשר איזה תיקון

לחולניות של החברה ברחוב.

אני אישית לא משתתפת בקרנבל הכוכבים,

אלא אם כן, מישהו באמת הצליח להרטיט לי את הלב

בכנות ובפתיחות שלו על עצמו ועולמו הפנימי

חווה אלברשטיין שרה:

"שיר לעצמי,

שיר בשבילי,

ככה אני,

שרה כשאין לי למי"

וככה גם אני

במילא כל מי שישמע אותי רק

יבקר/

יעריך/

או יחמוד אותי

ראשית כל הסיבות שציינת נכונות.

כשלמישהו יש הרבה חברים

הוא הוא יכול לשלוח להם את הפוסט החדש שלו

והם מן הסתם יככבו אותו על בסיס חברותם.

בנוסף, טעם "ההמונים" איננו גורמה (ואני איתם)

כוכב נולך עושה רייטינג הרבה יותר גבוה

מתוכניות לספרות יפה ושירה גבוהה, 

(לכן יש מיליון ריאליטי'ס ותוכניות ספורות

שמכוונות לאינטלקט)

בקיצור, את יכולה להתחיל לאסוף חברים,

אבל רק אם בא לך, רק אם חשוב לך.

באופן אישי, אני אוספת חברים בפינצטה

לא הכוכבים עושים לי את זה

אלא האנשים המשובחים שפגשתי כאן.

יום טוב לך, וחיוכים לרוב.

אני מעדיפה להסתכל על זה בחיוך

ולחשוב שרוב האמנים הגדולים

לא הוערכו בזמנם ,ופפולריות אף פעם לא היתה סממן של איכות

למעט בכשרונות נדירים.

אנשים כמוני לפחות כותבים קודם כל למען עצמם

ואם זה פוגש אחרים שגם מגיבים יופי ואם לא אז לא.

צודקת. 

אבל זו המציאות, הולכים אחרי הסלבס.

וזה באמת עצוב.