34 תגובות   יום רביעי, 14/1/09, 07:50


לפני שישים שנה בקירוב, מאז ששרה לנו שושנה דמארי את השיר "כלניות". (מילים נתן אלתרמן, לחן משה וילנסקי) השיר הזה הושר על ידי המתיישבים בארץ הזו, ששרו אותו כשיר גנאי לחיילים הבריטים שישבו כאן.

 השיר "כלניות" היה בעצם שיר גנאי, הוא הופנה לאותם שוטרים בריטים שחבשו, את ה"כומתה האדומה" שהזכירה בצבעיה את הפרח היפה. השיר ביטא את הרצון שלנו לעצמאות ואת התקוה הכמוסה לסיום שלטון המנדט הבריטי. 

 הרבה אחרי שהשיר הזה הושר על השוטרים הבריטים המשכנו לשיר את השיר "כלניות". הרבה בגלל המנגינה, לא פחות בגלל הזמרת הענקית , שושנה דמארי, שהיתה לנו כאן והשמיעה את השיר הזה בקול הענוג והמדהים שהיה לה. 

חלפו הרבה שנים, ובדרך היתה לנו כאן אחת, שכתבה עבורנו לקראת מלחמת ששת הימים את ירושלים של זהב - (נעמי שמר שמה, למי שחלילה וחס לא הצליח להתחבר). מאז אותה משוררת גדולה המשיכה להיות  לנו כאן, לאחד נכסי צאן הברזל של הזמר הישראלי. וגם היא, האמא, נעמי שמר, כבר איננה איתנו. 

והנחמה הינה היא באה בדמות הבן המוכשר אריאל הורוביץ. שהלך בשירה שלו כל כך רחוק מהבית של אמא, ובעצם הוא מוכיח לנו שהוא אף פעם לא עזב את הבית.

השיר, שיצא השבוע הוא שיר הלל לחברה הבריאה שהיא החלק שמחזיק אותנו כאן. שיר הלל שנכתב ביחד עם יאיא כהן אהרונוב מה"דג נחש" במסגרת הלווי של הזמרים האלה את תושבי הדרום בעת הזו.  

אם יש דרך מקסימה לבטא את  הרוח החזקה של תושבי הארץ את הרוח החזקה של החיילים העומדים כעת בקרב לא פשוט בעזה, בא השיר הזה לבטא.  הכלניות היו השוטרים הבריטים, הרקפות, הן אותן חובשי כומתה אדומה (כמו ה"כלניות")  שהם בגדודי הצנחנים, ולא רק הם.

 כמו הרקפות שמתכסים תחת הסלעים במגוון שופע של גוונים כך הרקפות שחיים ביננו, יש בהם חובשי כומתה שחורה, סגולה, כתומה, אפורה וכמובן כמובן גם כומתה חומה. 

הרקפות של הארץ הזה, בוקעים כאן כמו מתוך הסלע. והרי הפקעת רדומה להפליא תקופה ארוכה בשנה שם היא הרי אוגרת את המינרלים הנחוצים להמשך קיומה.

כך הרקפות שביננו. אוגרים לעצמם את הכוחות לשעת אמת. "וכשהיא לפתע צריכה שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה" לפתע  הם באים מבין הסלעים, בצניעות, בלי גאוה והיוהרה. באים לעשות את העבודה, על חשבון אותם אלה שיושבים ספונים בביתם וחוץ מלהתעסק בעצמם ממש, לא יודעים להסתכל ולהתבונן ימין שמאל. 

יש לי עוד המון מילים לומר. אבל למה להוסיף, קראו את המילים ובהזדמנות הראשונה גם נצרף לכם את השיר להשמעה. 

 הנה ,  ממלחמה יש רק מפסידים. אבל בכל זאת לפחות רווח אחד יש לנו מהמלחמה הזו. 

בין הסלעים.... הרקפות... להנאתכם... והייתי מוסיף גם, בהצדעה! 

והעקר, שכולם יחזרו בשלום לבסיסם. כן יהי רצון.   

בין הצפירות בכביש

לרחובות המלוכלכים

בין משפחות הפשע

לטלויזיה השטחית 

כמו רקפות

בין הסלעים

הפנים היפים של הארץ

מתחבאים

בין הישנים ברחוב

לדקירות במועדון

בין מה שבדרך כלל

קוראים בעיתון

כמו רקפות

בין הסלעים

הפנים היפים של הארץ

מתחבאים.

וכשהיא לפתע צריכה

שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה

לא תאמין איך הם מופיעים

כמו רקפות

בין הסלעים

בין הדגלים הכתומים

לחולצה הכחולה

בין שוק הפשפשים

לקרית הממשלה

כמו רקפות

בין הסלעים

הפנים היפים של הארץ

מתחבאים

וכשהיא לפתע צריכה

שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה

לא תאמין איך הם מופיעים

כמו רקפות

בין הסלעים

בין מגדלי הפאר

למרכז הקליטה

בין פועלים זרים

לשדות החיטה כמו רקפות

בין הסלעים

הפנים היפים של הארץ

מתחבאים 

וכשהיא לפתע צריכה

שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה

לא תאמין איך הם מופיעים

כמו רקפות

בין הסלעים

דרג את התוכן: