כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אינסטנט דיסיפלינה

    ארכיון

    למה קוראים לי קוברלה חלק 9 (או: המיילד)

    3 תגובות   יום רביעי, 14/1/09, 10:51
    בעודי מדלגת במעלה המדרגות לכיוון החדר של אוליינפט  הרצתי במוחי את כל המאורעות האחרונים שקרו לי. בכל פעם שאני נתקלת במשהו שמזכיר לי את הבית, אני מתעלפת. ואז קורים דברים מוזרים. קולות מוזרים שנשמעים כאילו ממש ליד האוזן, תופעות מוזרות שנשארות איתי גם אחרי שפקחתי את עיניי. ריחות מוזרים... אגב ריחות מוזרים, יש פה ריח של דם, ניערתי את ראשי כדי לוודא שלא התעלפתי שוב בלי לשים לב, וחיפשתי את מקור הריח המוכר.התשובה לא איחרה לבוא. רגלי החליקה על נוזל דביק וצמיגי, איבדתי את שיווי המשקל, כבר ראיתי את עצמי מכוסה בגבס מכף רגל ועד ראש, אבל אז ברגע האחרון הצלחתי לנעוץ את טפרי במעקה העץ המתפורר והאף שלי עצר את נפילתו במרחק שני מילימטר מאחת המדרגות. מנקודת המבט הזו יכולתי לראות את שובל הדם המכסה את המדרגות. אוי לא. זה מגיע עד החדר של אוליינפט.קמתי בזהירות, ניגבתי על הקיר את הדם שכיסה את ידי השמאלית,  והמשכתי לטפס במעלה המדרגות, שיעזור לי אבו קורקור הקדוש, עוד שניה אני מגיעה לדלת של החדר שלו ואני לא רוצה לדעת מה יש שם. רק לא להתעלף. רק לא להתעלף. הנחתי את ידי הימנית על ידית הדלת העגלגלה. דפיקות הלב שלי כיסו את הדממה.

    -          "אוליינפט?" לחשתי מבעד לחריץ קטן . "אתה שם? אתה בסדר?" יללה עמומה ואחריה אנחה קלה נשמעו ממש מעבר לדלת. דחפתי את הדלת עוד קצת, לכדי פתח שיאפשר לי להכנס. משהו הפריע לי לפתוח את הדלת עד הסוף.

    -          "אוליינפט? זה אתה? אני חייבת לדבר איתך. הכל בסדר שם?"

    -          "קוברלה! זהירות!" הוא לחש.

    עכשיו כבר לא יכולתי יותר להישאר מחוץ לחדר. נדחקתי פנימה אל החדר החשוך דרך הרווח הקטן שבין הדלת לקיר. סגרתי אחרי את הדלת. אורם של כמה פנסי רחוב חדר אל החדר דרך החלון הקטן הקבוע בתקרה המשופעת. כל הרצפה של החדר היתה מכוסה סמרטוטים ספוגי דם, ובמרכז הילולת הסמרטוטים שכב אוליינפט והסתיר בגופו משהו.

    -          "מה אתה עושה? מה זה כל הברדק הזה?"

    -          "נו קדימה חמודונת, זה האחרון. עוד דחיפה אחת קטנה וגמרנו. קוברלה! הנה זה בא! תגידי לי מזל טוב! יש לי גורים!"

    -          "גורים? שיערתי שילדים זה קצת יותר מידי נורמאלי בשביל אדם כמוך..."

    -          "אני כבר ארבעה חודשים בטלפון עם הוטרינר העירוני שיבואו לקחת מפה את עדר החתולות שחולש לי על החדר, והם כל הזמן אומרים שיבואו מחר. ועכשיו בדיוק חודשיים אחרי עונת הייחום שלהם, כולן נכנסו להריון והמליטו בו זמנית. כולן אצלי בחדר. אל תזוזי. את מוקפת בכעשרים ולדות חתולים. אני לא רוצה שתדרכי על אף אחד. חכי אני אפנה לך מקום על המיטה" והוא הזיז משם שלושה גורים וחתולה אחת ושם אותם על שולחן הכתיבה.

    -          "באמת היו כמה לילות שהייתי בטוחה שמשהו הולך על הגג של הבית, או בתוך הקירות. חשבתי שזה שוב אחד הפלאשבקים שלי. ואגב פלאשבקים, אני חייבת לדבר איתך על משהו. יש לי תאוריה מופרכת לגמרי לגבי העילפונות המתוזמנים שלי. אני חושבת שהם לא בדיוק עלפונות"

    -          "קוברלה, זה חייב להיות עכשיו? תראי, צ'ופי בדיוק סיימה ללדת את התשיעיה שלה. אני חייב למצוא להם מקום" והוא קם והתחיל לפתוח ארונות ומגירות ברחבי החדר, כל כלי קיבול שהוא פתח השמיע יללות רעב אימתניות. בסוף הוא דחף את צ'ופי והתשיעיה שלה לכיור בשירותים וכיסה אותם באחת החולצות שלו.

    -          "כל כך משמח כל הגורים האלה"

    -          "אתה לא חושב שזה טיפה'לה מוגזם? פתחת פה "המרכז לחתולה המיוחמת" בעל כורחך. אתה חייב למצוא לזה פיתרון. אבל זה לא מה שרציתי להגיד. אני חושבת שהעלפונות שלי הם שער לבורלנד. אני לא בדיוק יודעת איך זה קורה, אבל אין לי הסבר אחר לתופעה הזו. הם מרגישים לי כל כך אמיתיים כשאני שם, ואפילו התעוררתי פעם אחת עם אדמה בורלנדית שחורה מתחת לציפורניים"

    -          "ייייווווו איזה מותק! תיזהרי לא לדרוך על הרצפה!" אחת החתולות אספה אחת אחד הגורים שלה וקרבה אותו אל גופה.

    -          "אוליינפט! תישאר איתי! הקשבת למה שאמרתי? אני פאקינג שער מעבר לבורלנד!"

    -          "כן זה הגיוני מה שאת אומרת. אני צריך לבדוק אם יש לעניין הזה תקדימים בספרי ההדרכה של בורלנד "המדריך לבורלנדי המתחיל" תמיד עזר לי במקרים שכאלה"

    -          "מה, כבר נתקלת בתופעות כאלה בעבר? למה לא דיברת איתי על זה קודם?"

    -          "קוברלה, אני לא זוכר על מה דיברנו ועל מה אני צריך לדבר איתך. אני גם לא יודע בדיוק על מה אפשר לדבר איתך ועל מה לא. את לא זוכרת שברחת לי לפני כמה ימים כשניסיתי להסביר לך מי את? אבל למה זה לא יכול לחכות לבוקר? או לעוד יומיים? יש לי עשרות פיות להאכיל פה, זה לא זמן טוב"

    -          "ועוד משהו. צומחים לי דברים מוזרים על הגב. באמת, בחיים שלי לא ראיתי כזה דבר. אני חושבת שמשהו לא בסדר איתי".

    -          "שבע פירמידות לאורך עמוד השדרה? אין מה לדאוג. את לא תמותי מזה. צ'ופי! למה יצאת מהכיור? הגורים שלך צריכים אותך! תמיד יש איזה אמא שלא מסוגלת לטפל בגורים שלה כמו שצריך. צ'ופי לא לצאת מהחדר. אני אביא לך אוכל. צ'ופי!" והוא רץ אחריה במורד המדרגות.

    לידי על המיטה שכבה לה חתולה נוספת, שחורה כולה, חבוקה יחדיו עם עוד ארבעה גושי פרווה קטנטנים ושחורים. כולם דחפו את עצמם כמה שיותר קרוב לפטמות שלה, חוץ  מאחד, ששכב על גבו, והסתכל עלי. בשיפולי הבטן שלו הבחנתי בכתם משולש לבנבן וחמוד. איזה מתוק, חשבתי. והתחלתי לחפש בחדר את "המדריך לבורלנדי המתחיל". משהו אמר לי שאני לא יכולה לחכות עד שאוליינפט יתפנה מהמשרה החלקית שלו בתור מיילדת חתולות.
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/1/09 14:41:

      צטט: שירק'ס 2009-01-14 14:19:25

      צטט: דניאל - 2009-01-14 11:30:24

      עונג גדול.

       

      כמה מהחתלתולים דומים באופן מחשיד לאולייפנט...

       

       

      תמשיכי.

       

       

      ברור.

      הרי חתלתולים רגילים נולדים בכלל בלי פרווה.

      אז אם היו שם גושי פרווה שחרחרים קטנים וחמודים - הם בטוח של אוליינפט.

       

      ואם אפשר לנחש - בפרק 10 אוליינפט יתחיל לאמן את כל החתלתולים הקטנטנים והפרוותיים שלו במיליציות גרילה קטנות ואיכותיות לקראת חילוצו של אבו-קורקור הקדוש (אני גם נוטה להאמין שאבו-קורקור הוא תרנגול, ככה שגורי חתולים זה באמת רעיון מצוין).

       

      מיאו.

      טסה-טונג.

         

      נשבעת לכם, עם כאלה תגובות יש לי גם את פוסט מס' 11! תמשיכו ככה!!

       

      אבל למען סדר הדברים, אני צריכה להעלות תמונה של חתלתול קטן.

       

        14/1/09 14:19:

      צטט: דניאל - 2009-01-14 11:30:24

      עונג גדול.

       

      כמה מהחתלתולים דומים באופן מחשיד לאולייפנט...

       

       

      תמשיכי.

       

       

      ברור.

      הרי חתלתולים רגילים נולדים בכלל בלי פרווה.

      אז אם היו שם גושי פרווה שחרחרים קטנים וחמודים - הם בטוח של אוליינפט.

       

      ואם אפשר לנחש - בפרק 10 אוליינפט יתחיל לאמן את כל החתלתולים הקטנטנים והפרוותיים שלו במיליציות גרילה קטנות ואיכותיות לקראת חילוצו של אבו-קורקור הקדוש (אני גם נוטה להאמין שאבו-קורקור הוא תרנגול, ככה שגורי חתולים זה באמת רעיון מצוין).

       

      מיאו.

      טסה-טונג.

         

        14/1/09 11:30:

      עונג גדול.

       

      כמה מהחתלתולים דומים באופן מחשיד לאולייפנט...

       

       

      תמשיכי.

       

      פרופיל

      קוברלה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות