למה אני מרגישה כזו עצובה או בודדה? מה גרם לי לאותה תחושה?... וכלום... ואז אני שואלת את עצמי למה את לא מתקשרת לאף אחד/ת? כי מי בעצם רוצה לשמוע שרע לך.... יש כאלה שיכאב להם ולא בא לך להכאיב לאף אחד.... ויש כאלה שיקחו את זה בביטול ..ולא בא לך שיבטלו לך את מה שאת מרגישה. ויגידו "דיי נו יהיה בסדר".. ויש כאלה שבמקום להקשיב לך ממש... פשוט יספרו לך כמה רע להם שאת תרגישי הנה אז על מה אני מתלוננת בעצם? יש כאלה שרע להם יותר ממני..יש כאלה שיותר עצובים ממני ..ואז אני אומרת אם רע לי אז למה אני מרגישה מחנק בגרון והדמעות מסרבות לרדת?! כי לפעמים זה עושה לי טוב פשוט לבכות להוציא את המועקה החוצה..וכלום... ואז את מתקשרת לחברה ממש טובה ואחרי שהיא אומרת " היי... יו בדיוק באתי להתקשר אליך" את סותמת .. ואז היא ממשיכה ואומרת " זהו החלטתי גם אני מתגרשת נמאס לי מהבן אלף הבוגדני ונמאס לי ששנה הוא לא נוגע בי ובא לי לבגוד בו ולקחת עו"ד שיקח לו את כל הכסף שיחנק ובא לי לצעוק ולבכות ונמאס לי לחיות" את סותמת ואז מעודדת ואז היא שואלת: " מה איתך?" ולא בא לך להעמיס עליה ואת עונה: " טוב..יהיה טוב." והיא לא שואלת עוד והשיחה מתנתקת. ובא לך ללכת לישון אבל אמצע היום ואת בכלל עובדת ...ואת מחכה שהיום ייגמר ותעצמי עיניים ותחכי ליום חדש יותר טוב.ואז אני מוצאת את עצמי כותבת לכם את זה פה..חושפת את ריגשותיי הכמוסים ביותר כי אף אחד במילא לא מכיר אותי פה ולאף אחד לא ממש יכאב .. |