השבוע הכל הסתובב סביב גודל ופרופורציות.

אחד מהויכוחים שהיו לי השבוע במשרד היה לגבי גודל של דף אינטרנט מסויים בעבודה. 

מה אתם הייתם מעדיפים:

אתר אינטרנט עם חלון קטן המאפשר לכם לראות רק כמה דברים עיקריים?

או אתר אינטרנט בגודל מלא המאפשר לגולש לראות את כל האינפורמציה הרלוונטית בדף אחד מבלי לדפדף הלאה או צורך בscroll down ? 

במקרה הזה הייתי בוחרת בגודל חלון מלא כלומר האופציה השנייה.

כדי לאפשר לגולש כמה שיותר מידע בכמה שפחות מאמץ.הרי גם ככה העין באופן טבעי מתמקדת באינפורמיצה בצורה של Z אז ככל שגודל ה Z יהיה קטן יותר כך הגולש יקלט פחות מידע. 

זה נראה לכם בטח כמו ויכוח קטנוני...אבל השבוע היו כל כך הרבה דברים שהיציקו לי.

דברים שנראים לאנשים אחרים כשוליים, נראו לי מאוד משמעותיים. 

כנראה שקרו השבוע יותר מדי דברים שמשמעותיים לפחות לי.

לכן אני רגישה יותר מהרגיל. 

חלמתי השבוע שמנהל החטיבה אליה אני שייכת בעבודה זימן אותי אליו למשרד ואמר לי שאני מפוטרת (חברים מתוקים שלי – אני מצטערת כל כך לשמוע ואני מזדהה).

אז שאלתי אותו איך זה יכול להיות וביקשתי לדעת מאיזה סיבה.

התגובה שלו הייתה: "כי את ילדותית מדי"

כמובן שהתגובה שלי היתה: "אבל גם אתה ילדותי..."

והוא סגר את השיחה (ואת החלום) במשפט אחד:"נכון, אבל אני הבוס." 

ת'כלס - צודק, הוא הבוס (אחרי שסיפרתי לו את החלום הוא הודה שהוא אכן גם ילדותי ).

מה לעשות, לא תמיד מקבלי החלטות עושים את הדבר הנכון לעשות.

כמו במלחמה הזו שמתארכת מיום ליום למדתי שאחד הדברים החשובים ביותר הוא הסברה. 

לצערי זה אחד הדברים שהכי קשה לי לעשות.

למזלי, אנשים סביבי תמיד עוזרים לי בסופו של דבר להכניס את הכל לפרופורציות.

(מוקדש לאנשים טובים, מוכשרים ומקסימים שאני בטוחה שימצאו מהר משהו טוב יותר)