נלי יואבי, MSc פסיכולוגיה חינוכית ייעוץ וטיפול זוגי ומשפחתי
מודעות עצמית וכישורי חיים
פוסטים פופולאריים
-
מתגרשים?
11/10/08 | 487 צפיות
-
משפחה כמרחב התפתחותי
6/7/14 | 900 צפיות
-
ADHD והסביבה
10/11/12 | 793 צפיות
-
אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים
24/11/08 | 1631 צפיות
-
הפציינט המזוהה IP והטיפול המשפחתי
9/1/09 | 5130 צפיות
-
ומה שלום איכות החיים שלך?
29/4/09 | 960 צפיות
פוסטים אחרונים
- משפחה כמרחב התפתחותי 6/7/14
- פסיכולוגיה חיובית - רגשות חיוביים 13/4/14
- יחסים מדומיינים וחברים מדומיינים 10/9/13
- ADHD והסביבה 10/11/12
- הדהוד (resonance) 8/11/12
- האם אתה מתעורר כשאתה ישן ונרדם כשאתה מתעורר? 22/5/10
אימהות ו"צבע אדום"
זומנתי ע"י אגף הרווחה של הדרומיים להנחות סדנת אמהות ואני "גיבורה גדולה".. הלכתי, הגעתי להיות איתן, להקשיב להן ולאפשר את הקתרזיס שהן כה זקוקות לו.
האווירה הייתה קשה, הן תיארו את תגובותיהם של הילדים כתוצר למה שמתחולל שם: ילדים שפוחדים להיכנס לשירותים ולא מוכנים להישאר דקה אחת לבד. ילדים המצויים באי נחת ומתבגרים המגיבים באופן רגרסיבי. ובעצם, אנשים מצויים שם בלחץ נורא ובהלם!
ואני? אני עוד מימיה הראשונים של מלחמה זו הגבתי וקשה, הרי הפגיעה ברורה לכולם אם כך, לא האמנתי שאנחנו שוב נכנסים למלחמה, לא הרפיתי מהעדכונים ואיבדתי את החשק לדבר (ואני אוהבת לדבר...העבודה שלי זה לדבר) אז דיברתי כמה שפחות, פשוט נפלה עליי עצבות מ ט ו ר פ ת כאילו והאקט הזה המית לנו את החלום! ואחרי זה נפלתי לי חולה (שפעת קשההה) - באמת - ואני לא אחת שחולה פשוט, הגוף מצטרף - מגיב לזוועות האלה- שנאה, רוע, הרג אנשים - לא מסוגלת!
ואז..הזמינו אותי לסייע, שאלו אם אוכל ואני לא חשבתי שישנה תשובה אחרת חוץ מ"כן" הרי איך אפשר לסרב? תחושת החובה דחקה אותי לשם, להיות איתם ולו לרגע, להזדהות באמת, שכן הם זקוקים לתמיכה הזו ומבחינתי , לא רק מההיבט המקצועי, אלא גם מהמקום האנושי והאימהי, אני כאימא לילדה מרגישה אותן, מזדהה עם התחושות...והאמת לא יכולה להבין איך הן נשארות שם עם ילדיהן, באמת, איך הן שורדות? אימהות יהודיות, או פלסטניות, כורדיות ומארץ עוץ, לא יודעת, אימהות, זן מיוחד - שבלי פגזים ובלי מלחמות מגוננות כמו נמרות אז ככה? באמת, זה לא שפוי!
ואז אני חושבת לי, נכון מלחמה זה לא שפוי, אבל האם זה שפוי שאנשים יחיו 8 שנים בצלו של "צבע אדום"?
לא!
וזה שעוד ועוד מחוזות מצטרפים לזה?
בודאי שלא!
אז מישהו, למרות הכאב, היה צריך להפסיק את זה, את הטרור, את הלוחמה הפיראטית - את "רגעי ההפתעה" האלה - רגעים בהם פתאום נופל לו פגז, לא נופל כוכב, אלא נופל פגז... ושם, בדרום, מבינים עד כמה זה מוחשי ומפחיד ובאמת, כל מילה מיותרת. |
תגובות אחרונות
-
77777777
בתגובה על מדיטציה
-
רו"ח עובד חקלאייעוץ וחונכות פיננסית
בתגובה על נלי
-
מעצבת חלומות
בתגובה על מנבאים לזוגיות איכותית
-
:)))
בתגובה על האם אתה מתעורר כשאתה ישן ונרדם כשאתה מתעורר?
-
מצבות
בתגובה על מאמר של יורם צדיק מאתר פסיכולוגיה עברית - יעילות טיפול זוגי לעומת טיפול תרופתי בדיכאון
-
manhigut
בתגובה על ומה שלום איכות החיים שלך?
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי קרן,
תודה על השיתוף
וכן, מאוד ברור על מה את מדברת..
מרחמת על מה שהילדים האלה עברו במלחמה יקח הרבה זמן עד שישכחו מה שעברו
אני זוכרת מלחמת מפרץ הייתי בת 14 ועד היום אני זוכרת את הפחדים וחוסר השינה מההזעקה שהיינו צריכים לחבוש את המסכה.....
זה עד היום בזכרוני טראומה
שלום לך ותודה על תגובתך שמביאה קולות נוספים..אז כך, הרג אזרחים, מכל צד אינו פתרון! אזרחים אינם רוצים ואינם אמורים להוות חלק וליבי עם כל מי שחשוף לתופת יהודים ופלסטינים כאחד, ממש ללא כל הבחנה, שכן בעיניי אין מקום לטרור, משום צד, לא כפעולה ולא כתגובה כי אין זה שפוי שמי מן האזרחים, בכל העולם כולו, יחיה תחת איום ותופת.שוב, הטרור גם אם מהווה תגובה ל... וגם אם הוא תוצר למצב שיצרה ההנהגה, זו שלא השכילה לסייע והזניחה את שכניה, עדיין אין לו מקום ואין כל סיבה להתקרבנות של תושבי הדרום (היהודים) אין הם אשמים ולא יחיו הם תחת טרור ותופת ואם כך, יש להפסיקם, קרי להפסיק את הפוגענות כלפי אוכלוסיה אזרחית (באשר היא) ובאמת שאני לא יודעת איך, אבל פצצות רנדומליות לא יכולות להתעופף באוויר, ככה סתם בבוקר בהיר, לא, אין לזה מקום !מה שאני רואה הוא שאוכלוסיה אזרחית מאוימת ומצויה תחת אש, אם כך האם נפקירה? ראוי בעיניי להדגיש כי ישנה הבחנה בין לחימה באזרחים, או לחימה בידידנו הפלסטינים, לבין לחימה בגורמים טרוריסטים, גורמים ששפתם היא שפת כוח, הרג והרס (אפילו הם, הטרוריסטים, לא יודעים היכן הרקטה תיפול) ואותם גורמים רודניים עושים שמות פה ושם ובכל מקום, הם מסתתרים להם שם, בחורים ובבתיהם של אזרחים וכנראה שאין כל אפשרות לעצור את פעילותם בדרך אחרת, כנראה, הרי בסופו של דבר – 8 שנים אוכלוסיה אזרחית הותקפה...לסיכום - דם והרג לא ראוי ולא רצוי משני צידי המתרס, זה נהיר וברור, אם כך שיקומו אלה שקיבלו את המנדט וימציאו פתרונות הומניסטים...האם הרג של אזרחים מהצד השני של המתרס באמת ישיג את המטרה, ויגרום להפסקת ירי הטילים? מישהו כאן מבלבל בין סיבה לתוצאה: ההתנכלות הממושכת של מדינת ישראל לאוכלוסיה הפלסטינית היא הסיבה לטרור, ולא התוצאה שלו.
הי לך,
תודה על תגובתך.
אתה יודע מה, אני בעד הרמוניה ושיתוף
וכן, אני עדיין חולמת..
אך יש מצבי חרום התובעים מענה של חרום...
לא כלפי אוכלוסיה אזרחית, אלא כלפי טרוריסטים
המסתתרים בתוכה... לצערי!
המטרה העיקרית, בעיניי, פשוטה -
שילדים ואנשים בביתם יחושו בטוחים, בביתם,
לא פשוט?
למרות הקושי שבדבר הנורא שנקרא מלחמה לעיתים אין מנוס להילחם ,
לעולם אל תקלי ראש בשנית כששילטון זר מצהיר שבכוונתו להשמיד אותך, לעולם לא בשנית.
אני מאוד שמח שהתחלת להבין ומאוד שמח לראות את העם כול כך מאוחד
תודה על העזרה
החבר אלון
אלכס,
נכון, מודה באשמה
יחד עם זאת הרשתי לעצמי ולו בפוסט זה
להשאיר את האובייקטיביות בחוץ
ולהביא קצת ממני - כאישה וכאם-
בפרט בסדנא זו שהייתה לאימהות
ולצוות הטיפולי (כולן נשים)..
יחד עם זאת, אין ספק, לאבות בדומה לאימהות
יש את החששות, הדאגות ועוד ועוד...
זאת בעיקר כשהאב שותף פעיל בגידול ילדיו,
שכן אותו אקט - טיפול בילדים -משפיע על שחרור
חומרים במוח והם שיוצרים את ההתקשרות הזו -
הייחודית עם הילדים והיום יותר מאי פעם -
היום גברים לוקחים בזה חלק אקטיבי ואף דומיננטי,
אך למרות זאת, עדיין, ניכרת מובחנות בהתבוננות
ובאופן ההתמודדות של נשים לעומת של הגברים
וכן הדרישות החברתיות מקבוצות אלה שונות (פעמים רבות)-
למשל, גברים מגויסים למילואים ונשים כמעט ולא..
שלום לך יאיר ותודה על תגובתך
אני יכולה להבין את שכתבת -
הרי כשנמצאים שם, תחת איום מוחשי
ועם צורך אמיתי להיות עירני ודרוך,
אזי הדברים נראים אחרת.
איזה יופי. מטפלת משפחתית ואף מילה על העובדה שאולי יש לילדים גם אבא. אף מילה על אבא. כל הכבוד.
לפני 7 שנים חייתי בדרום ובמשך שנתיים נסעתי כל יום (פעם בהלוך ופעם בחזור) דרך שדרות ותמיד הלב החסיר פעימה משנכנסתי לטווח ועד שיצאתי...
לא האמנתי שמדינת ישראל תאפשר לאימה הזו להמשך כל כך הרבה שנים...
הפעם חייבים לחסל את האיום הזה אחת ולתמיד.
יישר כח על הפוסט,
יאיר
אל תשכחי
תודה על תגובתך המפורטת!
ושוב תודה על הפרגון
יש אירועים מיוחדים ובלתי נתפסים
והמצב בדרום הוא ממש מאלה...
פשוט חוסר אונים של נשים וילדים!
אזלו כוכבי
אשוב לככב!
הקם להורגך השכם להורגו
אף אחד לא רוצה כאן מלחמה.
כולנו רוצים שלום ושקט!
אנו במיוחד שמתחשבים בהם...
גם בגלל זה אנו סובלים!
בהקשר לילדים - זה קשה מאוד!
במיוחד ילד שחווה את הטראומה הזאת!
למזלנו נולדנו עם חזק וחסון
לכן אנו יודעים לשרוד!!!
תארי לך אם לא היינו עם חזק!!!
לא רוצה לחשוב על כך....
כתבה יפה כתבת....כאמא במיוחד!
כאחת שיודעת מקרוב
איך את בעבודתך!
יכולה מכאן לומר שאת
הפסיכולוגית שיודעת לתת ללקוח/ה
את תחושת הביטחון בחזרה בחייה!
וזה חשוב מאוד ללקוח/ה!
המשיכי כך בעבודתך המיוחדת
שיודעת לתת ולהקשיב ולענות נכון!!!!
תודה לך על כתבה יפה וחשובה
אתה יודע, מבחינתי זה לא העם היהודי מול העם הפלסטיני,
אלא העם היהודי ואנשים בכלל - בכל העולם- מול ארגוני הטרור.
ניכר כי גם העם הפלסטיני לא זכה לנחת מאותה הנהגה טרוריסטית,
אם כך, אני מאמינה כי הנהגה ראויה והתנהלות מאורגנת תוביל
לחיי שיתוף ושלום.
כמו גם, כמובן, כולנו מחכים לגלעד שליט.
*
מלחמה צודקת לכל הדיעות
הקם להורגך השכם להורגו
חבל שלא התחילו אותה קצת יותר מוקדם
ולא מחכים 8 שנים
יתכן שהיו פותרים סוגיות שעולות היום
ויתכן שגלעד לא היה בשבי