כאשר התוכנית מתקדמת פחות או יותר כמתוכנן, ועומדים לפני הכרעה,

 דווקא אז מתגבר החשש מתקלות ושיבושים, שחס ושלום שלא יחליקו

לנו מהידיים ההצלחות של עד עכשיו.

 האחדות שנוצרה בעם תעמוד במיבחן , בתמיכה באלו שלוקחים

את ההחלטות הקשות, ומביטים ומצפים לאחדות בזמן הכרעה.

כאשר משה ואהרון יוצאים מפרעה כשליחי  ה' , נתקלים בדתן ואבירם אנשי מחלוקות

ריב ומדון,  שמסתערים על מי??  על אלו שנשלחו להושיע את העם מהצוררים.

                                          שמות

   כ וַיִּפְגְּעוּ אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, נִצָּבִים לִקְרָאתָם, בְּצֵאתָם, מֵאֵת פַּרְעֹה.  כא וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט:  אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ, בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו, לָתֶת-חֶרֶב בְּיָדָם, לְהָרְגֵנוּ. 

הם מעוררים התנגדויות ברגע מכריע, אפילו שפרעה מרע את התנאים,

משה ממשיך בשליחותו, ללא התחשבות במתנגדים למרות כל הקשיים.

האחיזה של אוייבנו תמיד בעורפנו, באותיות פרעה יש ערף

באותיות ערפאת כנ"ל,  ואנחנו עם קשה ערף.

ההתנגדות מפנים יכולה לבוא , במה יגידו אומות העולם,  ואיך ניראה לפניהם.

כאילו שמשהו משנה, ובאינתפדה האחרונה נכתבו בעיתוני ערב הסעודית "המתונה",

שיהודים זקוקים לדם של ילדים ערביים לאפות את המצות. (מזל שאנחנו בחנוכה).

אין להתחשב בכל ההתנגדויות, ואין בהן ממש.

סופם של דתן ואבירם, שנלכדו ברשת המחלוקת עם כל עדת קורח.

שבעים נפש ירדו מצרימה, ונמנו אחד אחד מפאת החשיבות של כל אחד ואחד מישראל.

אנחנו נשארים מאוחדים עד הנצחון על הרשעים בעזה.

בשורות טובות ממש במהרה.

רפואה שלמה לפצועים.

ושבו בנים לגבולם.

            מפיראט               

.