וזה הלב שלה שפועם ומרגיש.. ובונה מגדלים של תקוה למה אחרי זה היא מתפלאה שכל כך קל בעוד מילה, אחת קטנה לפורר..למוטט...לנפץ אשליה מחר בבוקר כשתקום הוא כבר לא יהיה שם למה תמיד כשאוהבת אתה נעלם כל רגש טוב בסוף נגמר.. ולמה.. גם אתה עכשיו, כבר לא קיים והיא נותרת, רק עם הדמעות על שהרגישה... למה תמיד כשאוהבת אתה נעלם כל רגש טוב בסוף נגמר.. ולמה.. גם אתה עכשיו, כבר לא קיים והיא נותרת, רק עם הדמעות על שהרגישה... והנה שוב מתעוררת וכבר לא נותר דברהיום, הוא המחר ואתה אינך כבר הם לא מבינים קמתי מחר בבוקר ואני...זו היא היא, זו אני ורק הם לא מבינים..... קמתי מחר בבוקר אתה כבר לא שם למה תמיד כשאוהבת אתה נעלם רק הרגש נותר וכל השאר נגמר גם אתה עכשיו, כבר לא קיים ורק הדמעות...החנק הזה בגרון על שהרגשתי אותך................ |