תמונה שצילמתי בהודו עולם של ילד שלמרות המונסונים שמטביעים את העיר בעוני הוא חי בעולם משלו ואפילו נהנה ללשחק ברחובות השוחים במיים הלוואי ואנחנו הגדולים היינו יכולים להביט כך אל העולם (ואין קשר בין התמונה לפוסט אני יודע אבל התמונה יפה בעיניי ורציתי לשתף)
קושר לשערך חוט שני שרקמתי מפז רקיע זהב ארחץ ידייך בבושם שליקטתי מאבקני הפרחים מפתות שפתייך כירח מלא צמאה למגע כחתול נושקת צוואר בריפרוף שפתיים כמשק כנפי מלאכים מלטפת כטיפטוף גשם ראשון בתחילתו של החורף בא מתמזג לתנועות המפתות כהרמונית צלילים שוטפות גוף בגאות גלי עונג שוצפים מתנפצים על חוף מבטחים כל הזכויות שמורות למרקוזין דב |