ההתלהמות בנושא השביתה מיותרת לטעמי.

הבעיה של החינוך, עם כל הכבוד, היא לא בשכר הלימוד הגבוה (שעדיין מהווה שמינית ממה שסטודנט עולה למדינה) ולא בפרישת התשלומים. 

יש לנו בעיה הרבה יותר רצינית וכואבת עם כל מכללות צומת-חולון, שמחלקות תארים בעלויות פי שלושה, שלא שווים את הנייר של הדיפלומה.  כל כך הרבה מטומטמים עם תארי סרק, או תארים נרכשים, או סתם אנשים שבתמימותם מתאמצים להוציא תואר שאף אחד לא לוקח ברצינות.

בעיה נוספת היא בחוסר המוטיבציה הבולט של הסגל האקדמי לעדכן תוכניות לימוד, ובאמת להכשיר סטודנטים.  בעיה של תלמידי ישיבות שלומדים תחומים שלא תורמים למשק (ועולים למדינה כמו סטונדט רגיל אם לא הרבה יותר).

להתעסק בשכר הלימוד זה להתעסק בתפל.

אולי תילחמו בהכנות לאוניברסיטה?  על כך שאנשים מסיימים תיכון בלי להכיר את לוח הכפל?

אולי תילחמו באי יצירת תשתית של מקומות עבודה לבוגרי תארים ראשונים? (ולא, סוכן מכירות של אורנג' זה לא נחשב לצורך זה).

הממשלה והאוצר מכוונים את הסטודנטים להילחם בתפל ואלו נכנסים למאבק חסר סיכוי וחסר תועלת.  בואו נפתור את השורה התחתונה.

בהתחלה של כל הבלאגן הזה ובעיקר במהלך השביתה הייתי עוד שותף להרגשה שלך. היום אחרי שראיתי על מה היתה כל המאומה, אני מסכים עם שוחט.

אחת המנטרות שמלמדים בשנה א' בכלכלה היא שצריך לסבסד את הנצרך ולא את המצרך. מסקנות ועדת שוחט עם המנגנון המתוחכם משהו למתן הלוואות מזכירה מאוד שיטות אחרות שמדינות אחרות נוקטות בהן ולפי דעתי יכולה לעבוד גם כאן.

אנשים לוקחים משכנתא לחצי מהחיים שלהם בשביל להעלות את רמת החיים אז לא יוכלו להוסיף עוד כמה ג'ובות בהלוואה מסובסדת לכמה שנים טובות לטובת התחום שאותו הם רוצים ללמוד ולעסוק בו?

"קצת פרופורציות" ביקש שוחט מהסטודנטים. אני נוטה להסכים איתו...