נהנתי לקבל תגובות לפוסט הקודם. תודה על התמיכה.

נדמה לי שאני לא לבד, כל מי שאני מכירה בבאר שבע ובכלל בטווח שומע כל הזמן התחלות של אזעקות.

כל אופנוע שמאיץ, או קומקום ששכחתי על הגז נשמע כמו התחלה של אזעקה.

לא מעט יוצא לי ללחוץ על ה mute בשלט כדי לוודא שאין אזעקה.

אני לא ממש מפחדת, אבל אין ספק שהמלחמה הזאת is taking its toll

אני יודעת שזה משפיע על כולנו.

קשה לי לדמיין להיות בבית בירושלים ביום ההוא שהאזעקה שם עבדה בטעות. בטח מלחיץ גם.

נותן דוגמית..

בגלל הפיברו' יש שעות ביום אחרי שאני עובדת שאני חייבת לנוח. לתת לרגליים ולידיים מנוחה.

בד"כ זה אומר שאני רואה טלויזיה כי גם להחזיק ספר (מה שאני מעדיפה) זה מאתגר לידיים לפעמים.

אני נהנת מזה שyes פתחו את על הערוצים.

יוצא לי ולידיד שלי לראות כל מיני סדרות מצוירות מהילדות. כמו טאו טאו דוב הפנדה.

גברת פלפלת וגם דברים חדשים כמו בוב ספוג שאחייניתי מעריצה (וגם אחייני)

מידי פעם משחקי ספורט שתמיד הוא רצה להיות יכול לראות.

ובגלל שכל הייתי גאה (והיו גאים בי) על שעשיתי כלים. אז עשיתי שוב.

ויותר חשוב, זה כיף כשנקי.

מחר משפחתי חוגגת לאבי 70 שנה. לפני שבועיים גילינו שמישהו כתב עליו ערך בויקיפדיה  
אז מזל טוב לאבא שלי והמון בריאות לכולנו.

שבת שלום