כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    רענן שקד לרייטינג: "אני אדם נפלא"

    120 תגובות   יום רביעי, 18/7/07, 11:12

     

    * * * מה קרה ביני לבינו? ח ש י פ ה ר א ש ו נ ה * * *


    עיצוב ואיור: נועה אסטרייכר


    בצירוף מקרים מתפרסם ברייטינג דהיום ראיון עם רענן שקד.

    אין שום קשר בין אירועי אמש לבין הראיון כמובן. ובכלל, אני רוצה לציין שיחסיי עם המערכת הסתיימו ברוח טובה מאוד. אין משקעים ואין מטענים. אבל לא זה הנושא.

     

    הראיון שערכה שירי הררי עם שקד מצוין. ולמה? כי היא שאלה את כל השאלות הנכונות, והציפה את אישיותו הססגונית והלא-מודעת לעצמה באופן מחריד של המבקר האלים (אני אלים? מה פתאום) שהצליח להעלות תוכנית טלוויזיה לאוויר.
    גם הכותרת מרהיבה. ציטוטים של מרואיינים שהופכים לכותרת עובדים תמיד, וזה של שקד המתאר את עצמו עולה על כולנה: "אני אדם נפלא".

    סריקה של הראיון (אפשר אף מומלץ לעשות Zoom In)
    ע' 1
    ע' 2
    ע' 3
    ע' 4
    ע' 5
    ע' 6
    בראיון נחשפת לראשונה הסיבה לסכסוך בינינו. לטובת מי שלא מעוניינים לקרוא את הראיון המלא ואת דעותיו של שקד על טלוויזיה, ציטוט של דבריו עלי ולאחר מכן התגובה המלאה שלי (גרסה קצרה יותר מופיעה בכתבה).

    "את יודעת מה, לא נעים לי להיכנס לזה, אבל אם כבר מדברים על כתיבה אלימה, אז הרבה יותר אלים בעיניי לנהל בלוג שהוא לכאורה בלוג תקשורת בשם ולווט אנדרגראונד, שבעצם משמש כבמה שבה יכולים לבוא אנשים בעילום שם ולחרב את הקריירה לאחרים", הוא אומר פתאום..."ולווט זה לא בלוג שמדווח על דברים שקרו, כי אין לו מושג מה קורה. זאת אישה שיושבת בבית כל היום, עושה יוגה ואוכלת מלפפונים. אני מכיר אותה כי היא הייתה חברה שלי במשך 18 שנים. זה לא בלוג שתרם מידע, והיום הוא כבר לא תורם לכלום".
    נראה שבכל זאת יש שם התרחשות מסוימת.
    "כן, היא ועשר הדודות (ר' חולצה למעלה ובתגובות, בעיצוב נועה אסטרייכר, v) שמגיבות לה. בעיניי יש מקום לבלוג תקשורת עם אינסייט אמיתי על תקשורת, רק שהמבט שלה הוא לא ממעוף הציפור אלא מעמדת המשכתבת. אבל הטענה שלי כלפיה הרבה יותר מורכבת מזה".
    והיא?
    "אני פגוע, אישית. זאת אישה שהייתה חברה שלי 18 שנה. הזמנתי אותה לחתונתי רק כדי לגלות אחר כך שהיא נורא לא נהנתה ולקרוא על זה ב'עלמה', את מבינה. אני מזמין אותך לחתונה, את אורחת כבוד, ואחר כך את הולכת ומלכלכת בעיתון על חבר שלך? ולהבין שבמשך שנים האישה הזאת חשה בוז מוחלט לאורחות חיי, לכל מי שאני, לעבודה שלי? אתה ניצב המום מול הצביעות".
    דיברתם מאז?
    "אין מה לדבר. זה רמות צביעות שאני לא נתקלתי בהן, ואני מודה שאני בדרך כלל בן אדם שלא נפגע מאוד מאנשים, אבל פה, אתה מתבאס. אנשים שהשקעת בהם אהבה וחיבה שנים וזמן, זה פוגע
    ".

    ותגובתי

    רענן שקד פגוע? מעניין.
    מסיבות משפטיות אני לא יכולה לטעון דברים כאלו ואחרים, אבל הדרכים שלו לחבל בי ובבלוג שלי היו רבות ומגוונות, ואני יודעת על כולן.
    על האופן בו הוא הכפיש ומכפיש אותי בפומבי לא אסלח לו לעולם. צביעות ובגידה? אלוהים, שמישהו כבר ייטול את עמוד הבטון מבין עיניו.
    לא נהניתי בחתונה שלו? שקר גס.
    להלן ציטוט מכתבת המריבה:
    "דווקא הייתי ממש עכשיו בחתונה, ואפילו התרגשתי, ולרגעים גם דמעתי. בגלל שזה היה טקס רפורמי, אפילו זכיתי לשמש עדה ולחתום על הכתובה שנכתבה ברוח השוויון, כך שלכאורה לא יכולתי להיות לא מרוצה. רק שלצערי הייתי עדה לא רק לשמחה, אלא גם לטירוף שאחז בבני הזוג טרם האירוע. במהלך הטירוף הזה הם נשאבו למערבולת של קניות, ופולחן תפירת השמלה, וטקס מציאת החליפה, וטרגדיית בחירה הקייטרינג, והתמוטטויות העצבים, והלחץ והמתח והחשבונות".
    לו הייתי פולניה הייתי מספרת גם על ההשקעה שלי במתנת החתונה לזוג שקד-גבירצמן, אבל מזל שאני לא, ולכן לא אעשה זאת.
    דעתי על חתונות/נישואין/ילדים/זוגיות ידועות לכל העולם ואישתו וגם גרושתו, כולל רענן שקד. דיברנו על כך לא פעם במהלך 18 שנות החברות שלנו, הבעתי את דעתי באוזניו על טירוף-החתונות באופן גלוי, אפילו ניסיתי לתווך בינו לבין חברה שלי, שתהיה מארגנת החתונה שלו. אמרתי לו לא פעם שהשקעה של ממון רב בחתונה היא בזבוז נורא בעיני. כתבתי על כך שמונים אלף פעם. כך שטענותיו על ההפתעה שאחזה בו למקרא דבריי משונות עד מאוד.
    באשר לדעתו על הבלוג שלי, שיהיה בריא, זכותו. יש לי יסוד שסביר להניח שזו הנקמה שלו בפגיעה-לכאורה בו.
    גם אני לא תולה את המדור האישי שלו ב-7 ימים על המקרר שלי. אפילו לא בשירותים.
    אני שמחה שבין קוראיו אין דודות אלא רק גברים מסוקסים שיודעים לעשות כסף ולהתחתן כהלכה, ובכלל להיות אזרחים תורמים לחברה, וכן נערות זוהר הרוצות שיעשה להן ילדים.
    אומר רק שבראשית ימי הבלוג השקעתי זמן רב במחיקת כל התגובות שהכפישו (גם) אותו, וספגתי ביקורת קשה מאוד על כך. אני לא מצטערת, זה היה הדבר הנכון לעשות.
    ובכלל, אני מאחלת לו רק אושר, אף שכאמור, לא אסלח לו לעולם.
    נ.ב.
    אני ממש לא אוהבת מלפפונים.


    ומשהו ששכחתי לכתוב
    בגלל עליבותו של הבלוג המיותר, כדבריו, הוא קנה ביחד איתי את הדומיין ולווט אנדרגראונד, כשעוד הייתי במחתרת (רענן הוא אחד מהשלושה שידעו). צביעות? מה פתאום.

    ואנקדוטה לסיום

    לפני שנתיים בדיוק, כשהוא פרש ממשרת מבקר הטלוויזיה, רציתי אני לראיין אותו לרייטינג. התחננתי בפני רפי גינת, וזה סירב בתוקף. טוב שעכשיו יש מי שמאשר דברים שכאלו, הגיע הזמן באמת לשמוע את רע"ש בראיון אישי.


    vlvtunderground@gmail.com

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (118)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/8/07 09:58:

       

      צטט: sleepy strange 2007-08-22 09:55:37

      עוד מעט יום הכיפורים. הזדמנות טובה לסלוח ולשכוח

      את זה ניסיתי ביום כיפור שעבר.

        22/8/07 09:55:

      עוד מעט יום הכיפורים. הזדמנות טובה לסלוח ולשכוח

        22/7/07 00:31:

       

      צטט: דה מנדלסון 2007-07-21 15:45:26

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-07-21 00:44:10

      למה "אם ששולחת את בנה". אין לו אבא? או שאין לו אחריות למצב? אין לו מדינה ששולחת אותו? שפה משקפת תודעה, הביטוי הזה אינו תמים.

      מסמך אנושי מזעזע אחשוף בפנייך כאן.

      אף אחד לא קרא לי "דה מנדלסון" שהייתי קטן.

      קראו לי רן.

      אבא שלי היה קצין בסיירת שקד ובפלס"ר 7.

      השתתף בששת הימים וביום כיפור.

      מלחמה אחת הוא לא צלח.

      את הסרטן שחטף בגיל 33 שהפך אותו למת. 

      מגיל 7 רק אימי שלחה אותי ואת אחיי לחוגים וקייטנות.

      בגיל 18, לא עצרה בעדנו ללכת מלאי פתוס ובחפץ לב למלחמות.

      זה מה שאני מכיר.

      אומרים שקשר עם האם חזק יותר, לכן הביטוי.

      מדינה לא שולחת אנשים למות, אין לה כזו השפעה.

      רק חינוך בגיל מוקדם לגבי מה צודק ומה ראוי לעשות,

      יכול להוביל אותך למות צעיר אך גאה.

      לא מאמין בעוד מתים.

      מלחמות זה פאסה.

      הקומקום שורק.

      הולך לשים קפה.

      הופה. רשמת "הקומקום שורק" ולא שורקת. אתה מנציח את העדר יכולת השריקה אצל המין הנשי. זהו, אתה שרוף. לשון
        21/7/07 15:45:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-07-21 00:44:10

       

      צטט: דה מנדלסון 2007-07-20 18:11:48

      נניח וכל זה היה סרט רע ולא טלנובלה צהובה,

      הייתי יותר ממאושר לקרוא את מה שתומר קמרלינג היה כותב על סרט זה בבלייזר.

      במה משתווה מלחמת אגו זו לאחר 18 שנות חברות,

      לאם השולחת את בנה, אחרי 18 שנים של שניצל וחוגים לעזה וביירות?

       

      למה "אם ששולחת את בנה". אין לו אבא? או שאין לו אחריות למצב? אין לו מדינה ששולחת אותו? שפה משקפת תודעה, הביטוי הזה אינו תמים.

      מסמך אנושי מזעזע אחשוף בפנייך כאן.

      אף אחד לא קרא לי "דה מנדלסון" שהייתי קטן.

      קראו לי רן.

      אבא שלי היה קצין בסיירת שקד ובפלס"ר 7.

      השתתף בששת הימים וביום כיפור.

      מלחמה אחת הוא לא צלח.

      את הסרטן שחטף בגיל 33 שהפך אותו למת. 

      מגיל 7 רק אימי שלחה אותי ואת אחיי לחוגים וקייטנות.

      בגיל 18, לא עצרה בעדנו ללכת מלאי פתוס ובחפץ לב למלחמות.

      זה מה שאני מכיר.

      אומרים שקשר עם האם חזק יותר, לכן הביטוי.

      מדינה לא שולחת אנשים למות, אין לה כזו השפעה.

      רק חינוך בגיל מוקדם לגבי מה צודק ומה ראוי לעשות,

      יכול להוביל אותך למות צעיר אך גאה.

      לא מאמין בעוד מתים.

      מלחמות זה פאסה.

      הקומקום שורק.

      הולך לשים קפה.

       

        21/7/07 14:23:

      הפתעהקורץמתלבטחתוםמחייךלשון

      הכל  זה  כלום.רק  אנחנו  נותנים משמעות  לדברים.

      תהילה(אלישיה)

        21/7/07 13:35:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-07-21 00:44:10

       

      צטט: דה מנדלסון 2007-07-20 18:11:48

      נניח וכל זה היה סרט רע ולא טלנובלה צהובה,

      הייתי יותר ממאושר לקרוא את מה שתומר קמרלינג היה כותב על סרט זה בבלייזר.

      במה משתווה מלחמת אגו זו לאחר 18 שנות חברות,

      לאם השולחת את בנה, אחרי 18 שנים של שניצל וחוגים לעזה וביירות?

       

      למה "אם ששולחת את בנה". אין לו אבא? או שאין לו אחריות למצב? אין לו מדינה ששולחת אותו? שפה משקפת תודעה, הביטוי הזה אינו תמים.

       הוא גם רשם סרט "רע" וטלנובלה "צהובה" זאת לא הנצחה של יחסי הכוחות, שהזכרי הוא החזק והנקבה היא לכל היותר רכלנית....?

       

      פחח

       

      ה"מילים מגדירות את המאבק/ שפה משקפת תודעה" זה כל כך אייטיז שזה לא להאמין...  

       

      אני בטוח הביטוי הזה הוא האימא-של-התמים, בידיוק כמו שאני השתמשתי בביטוי "אימא של.." הרגע. ונמאס לי שכל מה שהפמיניסטיות שעוטפות אותי מתעסקות בו לאחרונה זה למה השופט קוראה לפרקליט "אדוני", ולפרקליטה "יקירתי".... זה מעניין, צריך להתעסק בזה, אבל לא בקטטנויות שאתן מגיעות אליה.

        21/7/07 00:44:

       

      צטט: דה מנדלסון 2007-07-20 18:11:48

      נניח וכל זה היה סרט רע ולא טלנובלה צהובה,

      הייתי יותר ממאושר לקרוא את מה שתומר קמרלינג היה כותב על סרט זה בבלייזר.

      במה משתווה מלחמת אגו זו לאחר 18 שנות חברות,

      לאם השולחת את בנה, אחרי 18 שנים של שניצל וחוגים לעזה וביירות?

       

      למה "אם ששולחת את בנה". אין לו אבא? או שאין לו אחריות למצב? אין לו מדינה ששולחת אותו? שפה משקפת תודעה, הביטוי הזה אינו תמים.

        20/7/07 18:29:

       

      צטט: דה מנדלסון 2007-07-20 18:11:48

      נניח וכל זה היה סרט רע ולא טלנובלה צהובה,

      הייתי יותר ממאושר לקרוא את מה שתומר קמרלינג היה כותב על סרט זה בבלייזר.

      במה משתווה מלחמת אגו זו לאחר 18 שנות חברות,

      לאם השולחת את בנה, אחרי 18 שנים של שניצל וחוגים לעזה וביירות?

       שמע, כמו שאמרתי, אני לא גאה בזה בכלל, אלא להפך. 

        20/7/07 18:11:

      נניח וכל זה היה סרט רע ולא טלנובלה צהובה,

      הייתי יותר ממאושר לקרוא את מה שתומר קמרלינג היה כותב על סרט זה בבלייזר.

      במה משתווה מלחמת אגו זו לאחר 18 שנות חברות,

      לאם השולחת את בנה, אחרי 18 שנים של שניצל וחוגים לעזה וביירות?

       

        20/7/07 15:17:

       

      צטט: עופר מימון 2007-07-20 14:56:33

      עיזבי אותך בלומפילד - לכי על גדול: הקוליסיאום. שמעתי שהוא מדהים בעונה זו של השנה.

      בעבר השתמש העם בגלגל העינויים, עתה די לו בעיתונות. (אוסקר ויילד)

       :) :) :)

        20/7/07 14:56:

      הכרישים עושה שלישית?

      דם כנראה לא חסר.

       

      עיזבי אותך בלומפילד - לכי על גדול: הקוליסיאום. שמעתי שהוא מדהים בעונה זו של השנה.

       

       

      בעבר השתמש העם בגלגל העינויים, עתה די לו בעיתונות. (אוסקר ויילד)

        20/7/07 12:33:

       

      צטט: באבא קסם 2007-07-20 12:06:35

      קרבות של עיתונאים תמיד היו מרגשים במיוחד.

      הי וולוט, אולי תתני פה סקירה של כל מלחמות העיתונאים לדורותיהם ?

      נתתי כוכב, ואני מבקש להעביר חצי ממנו לנעה א. עושה עבודה יפה.

       :) זה מזיק לקארמה, לכתוב על מלחמות. ותודה.

        20/7/07 12:06:

      קרבות של עיתונאים תמיד היו מרגשים במיוחד.

      הי וולוט, אולי תתני פה סקירה של כל מלחמות העיתונאים לדורותיהם ?

       

      נתתי כוכב, ואני מבקש להעביר חצי ממנו לנעה א. עושה עבודה יפה.

        20/7/07 07:50:
      כן כן, זה הדבר שבני אדם אוהבים יותר מכל לראות: דם.
      אני מציעה להחזיר לבלומפילד את מלחמות הגלדיאטורים.
        20/7/07 02:44:

       

      צטט: noa.ost 2007-07-18 11:29:26

       

      צטט: יאיר רוה 2007-07-18 11:27:21

      אני דודה?!

      לא מותק, הוא התכוון אליי צוחק

       שלוםV

       

      יופי של עיצוב

       

      אולי תוציאי פטנט ותמכרי  חולצות עם הלוגו שנעה עיצבה. חששתי להגיב כאן כי אני כבר סבתא - דודה

       

       

      אגב, אני צסכימה שלא כדאי להרחיב בבלוג בעניין הסכסוך המתוקשר ומצד שני איך הייתי יודעת שאת צודקת והוא לא.

       

      אודה, העניין אפילו משעשע , בצפיה מן הצד.

       

      כל טוב

      שולמית

        19/7/07 22:48:

       

      צטט: אפי פוקס 2007-07-19 22:42:22

       

      למרות שהסערה שחכה.( שכחה? שככה? שכה? שחה? הצילו! דבורית!) אני עדיין לא

       שככה.

      ובעניין הבוץ: גם לא עם מקל ארוך. 

        19/7/07 22:42:

       

      צטט: velvet 2007-07-19 16:25:47

       

      צטט: לינוי בר גפן 2007-07-19 16:13:42

      רגע, דבורית, עצתי דורשת גם שת"פ מרענן שקד. ההסכם ביני לבינה היה הדדי, לא חד צדדי (כפי שהציע לך אפי פוקס)!

      אני מבינה, אבל אקח על עצמי את תפקיד הבוגרת, ותאמיני שזה קשה לי מאוד.

       למרות שהסערה שחכה.( שכחה? שככה? שכה? שחה? הצילו! דבורית!) אני עדיין לא פוסל את האפשרות לבריכת מלאה בבוץ... כן?

       

      וחוצמזה לינוי: הסכם חד צדדי זה תמיד דבר טוב! תראי לי פעם אחת שפעולה חד צדדית נכשלה תמים

        19/7/07 16:25:

       

      צטט: לינוי בר גפן 2007-07-19 16:13:42

      רגע, דבורית, עצתי דורשת גם שת"פ מרענן שקד. ההסכם ביני לבינה היה הדדי, לא חד צדדי (כפי שהציע לך אפי פוקס)!

       אני מבינה, אבל אקח על עצמי את תפקיד הבוגרת, ותאמיני שזה קשה לי מאוד.

        19/7/07 16:13:
      רגע, דבורית, עצתי דורשת גם שת"פ מרענן שקד. ההסכם ביני לבינה היה הדדי, לא חד צדדי (כפי שהציע לך אפי פוקס)!
        19/7/07 15:51:

       

      צטט: velvet 2007-07-19 15:44:43

       

      הכל בגלל שאתה רושם ולינוי כותבת.
      מה יהיה איתך? איזה עורך דין תהיה?

       

      עו"ד שרושם? :) 

        19/7/07 15:48:

       

      צטט: pea nut 2007-07-19 14:51:47

      חשבתי לעצמי שהחברים שלך מאוד יכעסו על הפסקה שמחצינה כביכול את היחסים הזוגיים שלהם. אני לא מכירה את החברים שלך, אבל כל מי שיודע שאת ורענן הייתם חברים, היה משליך מהפיסקה הזאת לחייו של שקד (ושל שאר החברים שלך).

       מתברר שהם לא כעסו והבינו היטב את מהות הכתבה.

        19/7/07 15:44:

       

      צטט: אפי פוקס 2007-07-19 15:23:22

       

      צטט: velvet 2007-07-19 12:36:59

      אני רשמתי לך הרבה לפני ש:

      "יש מקרים בהם השתיקה מעלה את כבודו של הדובר מאשר כל תגובה שלא יאמר". (זה מקרה קלאסי)

       הכל בגלל שאתה רושם ולינוי כותבת.
      מה יהיה איתך? איזה עורך דין תהיה?

       

       

      וברק - תודה (X 2) 

        19/7/07 15:41:

      דבורית יקירתי,

       

      זה הזמן לממש חלומות!

      יש לך רעיון לאיזה חברת start-up קורץ

      אולי אוכל לעזור

       

      ביי

      ברק

        19/7/07 15:23:

       

      צטט: velvet 2007-07-19 12:36:59

       

      זאת ועוד, מבחינתי אני חותמת את הנושא בזה הרגע ומקבלת את עצתה של לינוי, לא להוציא שום מילה, רמז, קריצה, התייחסות אליו, מטוב ועד רע, כלום שבכלום, עד יומי האחרון, בשום מקום, ובשום פורמט.

       

      אני רשמתי לך הרבה לפני ש:

      "יש מקרים בהם השתיקה מעלה את כבודו של הדובר מאשר כל תגובה שלא יאמר". (זה מקרה קלאסי).

       

      זהו, עכשיו נעלבתי ונפגעתי מחוסר הקרדיט. ואני הולך לנקום בך בראיון הבא שלי במקומון של ראשון לציון. חכי חכי...

       

      לשון

        19/7/07 14:51:

      נכון שלא ציינת שמות, אבל אנחנו חיים בביצה הקטנה שקרויה ישראל.

      כשקראתי בזמן אמת, את הכתבה שלך בעלמה אני זוכרת שחשבתי לעצמי שהחברים שלך מאוד יכעסו על הפסקה שמחצינה כביכול את היחסים הזוגיים שלהם. אני לא מכירה את החברים שלך, אבל כל מי שיודע שאת ורענן הייתם חברים, היה משליך מהפיסקה הזאת לחייו של שקד (ושל שאר החברים שלך).

        19/7/07 14:10:

      צטט: pea nut 2007-07-19 13:29:37

      ברור שזכותו להיעלב, אלא שהדרישה שלך שיישב בבית בחושך, לבד עם העלבון לא עולה עם תקיפות הנגד שאת מנהלת נגדו בבלוג. תקיפות נגד למה? הרי הן לא היו מגיעות אלמלא השמצותיו.
      כשאת ניצלת את הבמה העיתונאית בעלמה כדי לעלוב, האם לא היתה פה הפרה אתית?
      אני חוזרת ומזכירה, לא צוין בעלמה שום שם. ציבור קוראי עלמה+ווינט לא ידע באיזה חתונות הייתי ומיהם חבריי. זה היה מאמר על התנגדותי לנישואין. הרי פנו אלי מאחר שידוע שאני מתנגדת לחתונות.

      זה עניין אישי של שניכם, ראוי היה שיישאר כזה מלכתחילה, אני מצטרפת להמלצה של לינוי להפוך את זה בחזרה לענין פרטי.
      על זה כבר הסכמנו.

      אומר זאת בבירור, ובפעם האחרונה: אלמלא היה הוא מדווח על פגיעתו מהכתבה בראיון האמור, לא היה אף אדם בעולם מייחס אליו את הנאמר בכתבה. 

       

        19/7/07 13:32:

      אני לא ממש קוראת קבועה פה (כי אני לא מבינה גדולה בענייני ברנז'ה ותקשורת), אבל את ביקורות הסרטים שלך ברייטינג אני אוהבת (גם אם לא תמיד מסכימה). אז כן, אפשר לקרוא לי דודה. :) 

        19/7/07 13:29:

       

      Quote: velvet 2007-07-19 12:12:17

       

      .

      אני רואה שאת בחורה דקדקנית. "לכאורה"?

      זכותו להיעלב. ברור.
      ראוי להפריד בין זה לבין האתיקה העיתונאית שלך.

       

      מכיוון שאני לא מכירה את ההוכחות שלך שרענן הוא המציק האלמוני, לכאורה פוטר אותי משפטית מתביעת דיבה.

      ובאשר לדקדקנות, האם הבלוג הזה לא מניף את נס הדקדקנות בכתיבה?!

       

      ברור שזכותו להיעלב, אלא שהדרישה שלך שיישב בבית בחושך, לבד עם העלבון לא עולה עם תקיפות הנגד שאת מנהלת נגדו בבלוג. כשאת ניצלת את הבמה העיתונאית בעלמה כדי לעלוב, האם לא היתה פה הפרה אתית?

       

      זה עניין אישי של שניכם, ראוי היה שיישאר כזה מלכחתחילה, אני מצטרפת להמלצה של לינוי להפוך את זה בחזרה לענין פרטי.

       

        19/7/07 13:19:

       

      צטט: ampm 2007-07-19 12:55:48

      ולווט, האם את אומרת שלא הזכרת את שמו כלומר את שמם של בני הזוג בכתבה? כלומר, זו הייתה כתבה על חתונה אנונימית? משהו פה לא ברור...

      .

      אם זו הייתה כתבה על חתונה אנונימית העניין קצת שונה, אבל גם כך אפשר להבין את הפגיעה, כלומר את הפגיעה מעצם השימוש בנושאים פרטיים ואישיים של חבר קרוב כחומר עיתונאי; אם כי הפגיעה אז קצת פחות קטלנית, אבל עומדת בשלה.

       

      כמו שלא הזכרתי, איזו שאלה?? נו באמת! זה מובן מאליו.
      הכתבה מלונקקת בפוסט. את יכולה לקרוא.

        19/7/07 12:55:

      ולווט, האם את אומרת שלא הזכרת את שמו כלומר את שמם של בני הזוג בכתבה? כלומר, זו הייתה כתבה על חתונה אנונימית? משהו פה לא ברור...

      .

      אם זו הייתה כתבה על חתונה אנונימית העניין קצת שונה, אבל גם כך אפשר להבין את הפגיעה, כלומר את הפגיעה מעצם השימוש בנושאים פרטיים ואישיים של חבר קרוב כחומר עיתונאי; אם כי הפגיעה אז קצת פחות קטלנית, אבל עומדת בשלה.

       

        19/7/07 12:36:

       

      צטט: ampm 2007-07-19 12:23:24

      pea nut צודקת, לצערי. אני לא מצדיקה את התנפלותו של רענן שקד. אבל ברור לגמרי ממה הוא נפגע ומה חלקך בטלנובלה הזאת. במבט חיצוני לגמרי מהצד - שני הצדדים נראים "אשמים" באותה מידה.

       דעי לך שאיש לא חשב שהדברים מתייחסים אליו בכתבה, למעט הוא עצמו. כשלעצמי לא הייתי מעיזה להגיד את זה בפומבי, כלומר שהוא נעלב מכך וכך. מי שבחר לקשר בין הכתבה לבין עצמו זה הוא בלבד.

      אני חוזרת, זכותו להעלב. הייתי חותמת את הנושא מזמן אלמלא היה מלבה את האש במשך שנה שלמה, פעם אחר פעם.

      זאת ועוד, מבחינתי אני חותמת את הנושא בזה הרגע ומקבלת את עצתה של לינוי, לא להוציא שום מילה, רמז, קריצה, התייחסות אליו, מטוב ועד רע, כלום שבכלום, עד יומי האחרון, בשום מקום, ובשום פורמט.  

        19/7/07 12:23:

      pea nut צודקת, לצערי. אני לא מצדיקה את התנפלותו של רענן שקד. אבל ברור לגמרי ממה הוא נפגע ומה חלקך בטלנובלה הזאת. הציטוטים שאת מביאה מדברייך מלמדים שהוצאת החוצה דברים פרטיים לחלוטין - ודעותייך, יהיו אשר יהיו, לא מצדיקות מעשה כזה. את  ציינת ותיארת את "הטירוף" שאחז בבני הזוג בהכנות לחתונתם וכיצד "נשאבו למערבולת הקניות", ועוד כהנה וכהנה עניינים אישיים. וזו הרי חדירה ודי בוטה אפילו יש לצין לתחום הפרט, שעשית לה בעצם החצנה (או אחצנה מלשון אחצון), שכנראה בני הזוג לא רצו בה בכלל, ונראה שביישת אותם בזה. לכן ברור לגמרי מדוע הם נפגעו. אולי מבחינתם ניצלת את קרבתך אליהם לצורך כתבה כלומר לענייני קריירה, וכנראה הם חשו שהפכו ל"חומר עיתונאי" עבורך. וזה בהחלט יכול לפגוע ולהכעיס מאוד.  ואני רוצה להדגיש שאני לא מצדיקה בכלל את  דבריו של רענן שקד בכתבה. גם מובנת לי ההחלטה שלך לתקוף אותו בחזרה. אבל האמת היא שבמבט חיצוני לגמרי מהצד - שני הצדדים נראים "אשמים" באותה מידה.

        19/7/07 12:12:

       

      צטט: pea nut 2007-07-19 11:36:53

       

      ושוב, אני לא מצדיקה את מסע הנקמה (לכאורה) שנקט בו רענן שקד בעקבות דברייך, אבל אני בהחלט מבינה את העלבון והפגיעה.

      אני רואה שאת בחורה דקדקנית. "לכאורה"?

      זכותו להיעלב. ברור.
      ראוי להפריד בין זה לבין האתיקה העיתונאית שלך.

        19/7/07 11:36:

       

      Quote: velvet 2007-07-19 11:11:49

       

      .4. זו דעתי על כל מערכות היחסים שבעולם, כולל על אלו שלי, זו דעתי על המין האנושי ועל קשרים בין אנשים, ותמיד אמרתי אותה. לא קשור לשום חתונה ספציפית או לא. לא מיוחסת לאף אדם אישית.

      זו אמנם דעתך על המין האנושי, אלא שבעלמה תיקפת את הטיעון שלך לא כ"דעתי על המין האנושי", אלא כמסקנה שהגעת אליה על סמך צפייה אנתרופולוגית בחברייך.

      לבוא עכשיו ולהתנער מזה, להגיד "לא מיוחסת לאף אדם אישית" או "אני לא אשמה שהוא מצא את עצמו שם" זו התנערות מהאופן בו את בחרת להציג את הדברים בכתבה.

      אין ויכוח ביננו על זכותך לבטא את דעותייך, קיצוניות ככל שיתפסו על ידי החברה, אלא שאת בחרת לבטא אותן תוך הקרבת צנעת הפרט של חברייך.

       

      ושוב, אני לא מצדיקה את מסע הנקמה (לכאורה) שנקט בו רענן שקד בעקבות דברייך, אבל אני בהחלט מבינה את העלבון והפגיעה.

        19/7/07 11:11:

       

      צטט: pea nut 2007-07-19 09:28:24


       

      צטט: pea nut 2007-07-19 09:28:24

      בלי להצדיק את הדרך בה רענן שקד לכאורה נקם בך, את באמת לא רואה איך התחלת את המריבה הזאת?

      חמלה הערכה ופרגון הם ערכים שמגדירים חברות אמיתית, הכתבה שלך בעלמה היתה יריקה גסה על כל אחד מהערכים האלה, יריקה מכוערת על החברות שלכם.

       בטח שאני רואה ש"אני התחלתי", אני יודעת מאיפה זה בא. תמיד ידעתי.

      1. העובדה שהוא מצא את עצמו  בציטוטים שהבאת היא באחריותו.

      2. אין לי מושג מה קורה בחדרי חדרים בחייו, וזה לא מעניין אותי.

      3. הוא היחיד מכל חבריי שלקח את הכתבה הזו אישית.

      4. זו דעתי על כל מערכות היחסים שבעולם, כולל על אלו שלי, זו דעתי על המין האנושי ועל קשרים בין אנשים, ותמיד אמרתי אותה. לא קשור לשום חתונה ספציפית או לא. לא מיוחסת לאף אדם אישית.

      5. קיצונית? מגזימה? לא נכונה? לא רואה את כל התמונה? יכול להיות.
      6. יש הבדל בין לנתק קשר עם מישהו אם הרגשת שנעלבת, וזכותו לעשות את זה באופן חד צדדי, לבין מאמצי-על לחבל מאותו רגע בכל דבר שעשיתי בחיי, בכל דבר שקשור לעבודה שלי.
      7. דבריו השקריים שבזתי לעבודה שלו (???) - איך הם קשורים לכתבה?

      8. זאת מקצועיות? איך צריך להתייחס לביקורות שלו אם מתברר שהן נובעות ממריבות אישיות? שכל מה שכתב על הבלוג  נועד רק לנקום בי על כתבה מלפני שנה? הוא עיתונאי, אני מזכירה לך.  

        19/7/07 10:37:

       

      צטט: dror99 2007-07-19 09:31:32

      לדעתי, היית צריכה לדרוש שבכלל לא יכנסו את האמירות האלו שלו לכתבה, הם שיכות לתחום הפרט, ואין בהם שום עניין ציבורי חוץ אולי מלכמה עשרות אנשים בברנז'ה.

       סליחה, אני לא עורכת ברייטינג ואין לי שום זכות לדרוש שום דבר.
      מה פתאום שאדרוש דבר כזה?

        19/7/07 09:31:

       

      צטט: velvet 2007-07-19 06:22:34

       


      1. אני משערת, על פי תגובתך, שלא קראת את הכתבה. הכתבה עוסקת בכתיבתו הביקורתית של האיש הנוהג להשתלח באנשים באופן נקודתי, גם בי, במדורים שלו.
      2. הכתבה לא עסקה בדעתו של שקד על אקוויפר החוף, על ג'יפים זוללי אנרגיה או על מערך המיסוי במדינת ישראל אלא בסגנון הכתיבה הביקורתית שלו, בהקשר של תוכנית הטלוויזיה שלו שעלתה לאוויר.
      3.
      כל המבוקרים, כנהוג בכתבות שכאלו, קיבלו את זכות התגובה. כך מקובל בעיתונות.
      4. הכתבה התפרסמה ברייטינג. רייטינג הוא שבועון העומד בדוכנים בפני עצמו. נכון, הוא שייך להוצאת מעריב, אבל הוא לא "מעריב" - במובן של האשמה שאתה מטיל על העיתון.

      קראתי את הכתבה, שקד היה מבקר טלוויזיה והיום איש טלוויזיה זה היה המוקד של הכתבה.

      כידוע את לא אישיות טלוויזיונית(אולי תהיי) ולא היית מושא הסיקור שלו. אני לא זוכר שהוא כתב ספציפית עלייך?

       

      אז כל העסק הזה ביניך לבינו הם לא בסקפ של הכתבה הזו בדיוק כמו נושא הג'יפים והמס.

       

      העורכים של העיתון הזה היו צריכים לחתוך את כל הקטע הבין אישי בינכם, היה פשוט מיותר ...

       

      לדעתי, היית צריכה לדרוש שבכלל לא יכנסו את האמירות האלו שלו לכתבה, הם שיכות לתחום הפרט, ואין בהם שום עניין ציבורי חוץ אולי מלכמה עשרות אנשים בברנז'ה.

       

      תודה,

      דרור

        19/7/07 09:28:

      בלי להצדיק את הדרך בה רענן שקד לכאורה נקם בך, את באמת לא רואה איך התחלת את המריבה הזאת?

       

      את לא יכולה לכתוב "דווקא הייתי ממש עכשיו בחתונה, ואפילו התרגשתי, ולרגעים גם דמעתי. בגלל שזה היה טקס רפורמי, אפילו זכיתי לשמש עדה ולחתום על הכתובה שנכתבה ברוח השוויון, כך שלכאורה לא יכולתי להיות לא מרוצה. רק שלצערי הייתי עדה לא רק לשמחה, אלא גם לטירוף שאחז בבני הזוג טרם האירוע. במהלך הטירוף הזה הם נשאבו למערבולת של קניות, ופולחן תפירת השמלה, וטקס מציאת החליפה, וטרגדיית בחירה הקייטרינג, והתמוטטויות העצבים, והלחץ והמתח והחשבונות" ואז לעפעף בתמימות ולהגיד שזה שקר גס לטעון שכתבת שאת לא מרוצה.

       

      את לא יכולה לכתוב בכוללניות על כל חברייך שבזוגיות "מאחר שרוב חברי נמצאים בזוגיות כבר שנים, אני יכולה להבטיח לכן שיצא לי לצפות מקרוב בזוגות. המחזה לא קל, ודאי שלא מעורר קנאה. למעשה, לפעמים אני מרגישה שהם מקנאים בי. הטינה, הקנטרנות, השנאות הקטנות, האכזבה הגלויה, מטחי הסכינים שמחליפים את המילים ומטעני הלילה שנסחבים לבוקר הם הדברים היחידים שאני רואה כשאני מתבוננת בהם. את החיבה, החמלה, התשוקה, ההערכה והפרגונים הם השאירו איפשהו בתחילת הקשר." ואז להיתמם ולא להבין למה מי שהכניס אותך לביתו, שראה בך את חברתו, נפגע עד עמקי נשמתו - ובצדק - כשאת מכבסת את הכביסה המלוכלכת שלו בחוץ. גם האפשרות שייתכן שהכביסה המלוכלכת היא כזאת רק בפרשנות הסובייקטיבית שאת הענקת למציאות החלקית שהיית עדה לה, לא מפחיתה מחומרת הדברים. לא פורטים את הדברים האישיים ביותר של חברייך לפרוטות רייטינג.

       

      חמלה הערכה ופרגון הם ערכים שמגדירים חברות אמיתית, הכתבה שלך בעלמה היתה יריקה גסה על כל אחד מהערכים האלה, יריקה מכוערת על החברות שלכם.

        19/7/07 06:22:

       

      צטט: dror99 2007-07-19 01:42:51

      כל הסיפור הזה מריח רע. הוא כועס עלייך את עליו, יש בזה עניין לציבור?

      אני רק יכול להצטער, שהעורכים הכניסו את הקטע הזה לכתבה, מיותר לחלוטין אין בזה שום עניין ציבורי חוץ ממציצנות טיפשית.

      היחסים בינך לבין רענן שקד לא צריכים להיחשף בעיתון, צריך איזשהו גובל לחדירה לפרטיות.

      בנימה אישית, אף אחד לא יוצא טוב בסיפור הזה, לא את לא שקד ולא מעריב וזה חבל.


      1. אני משערת, על פי תגובתך, שלא קראת את הכתבה. הכתבה עוסקת בכתיבתו הביקורתית של האיש הנוהג להשתלח באנשים באופן נקודתי, גם בי, במדורים שלו.
      2. הכתבה לא עסקה בדעתו של שקד על אקוויפר החוף, על ג'יפים זוללי אנרגיה או על מערך המיסוי במדינת ישראל אלא בסגנון הכתיבה הביקורתית שלו, בהקשר של תוכנית הטלוויזיה שלו שעלתה לאוויר.
      3.
      כל המבוקרים, כנהוג בכתבות שכאלו, קיבלו את זכות התגובה. כך מקובל בעיתונות.
      4. הכתבה התפרסמה ברייטינג. רייטינג הוא שבועון העומד בדוכנים בפני עצמו. נכון, הוא שייך להוצאת מעריב, אבל הוא לא "מעריב" - במובן של האשמה שאתה מטיל על העיתון.

        19/7/07 01:42:

      כל הסיפור הזה מריח רע. הוא כועס עלייך את עליו, יש בזה עניין לציבור?

      אני רק יכול להצטער, שהעורכים הכניסו את הקטע הזה לכתבה, מיותר לחלוטין אין בזה שום עניין ציבורי חוץ ממציצנות טיפשית.

       

      היחסים בינך לבין רענן שקד לא צריכים להיחשף בעיתון, צריך איזשהו גובל לחדירה לפרטיות.

       

      לדעתי הסיפור הוא אינדקציה ברורה לתהומות הצהובות שהתקשורת הישראלית הולכת להתדרדר אליה. אין כבר שיקולי עריכה, אין ראוי ולא ראוי, יש רק מציצני ומציצני יותר.

       

      אני באמת מתחיל לתהות מה בכלל תפקידה של התקשורת בארץ, אם יש לה תפקיד כזה?

       

      בנימה אישית, אף אחד לא יוצא טוב בסיפור הזה, לא את לא שקד ולא מעריב וזה חבל.   

       

      תודה,

      דרור

        18/7/07 23:23:

       

      צטט: noa.ost 2007-07-18 13:57:18

       

      התכוונתי כמובן לזה, אבל משום מה זה נקטע...

      משעשע :)

       

       

       

        18/7/07 22:13:

      לזה שכתב על כביסה מלוכלכת -

      דודות אוהבות כביסה מלוכלכת בחוץ..

      ורענן הוא סתם רעשן

      פויה ילד תתביש

      דודה שלך.

      דודה הגידי לנו כן
      ביצוע: עממי
      מילים: עמנואל הרוסי
      לחן: משה וילנסקי

      הביטי אל פנינו
      וראי נא את עינינו
      כלנו לפניך חתנים, נים, נים.
      ברחימו ובדחילן
      כאן לקראתך
      ניליל ונתנה הוי כתנים, נים, נים, נים

      דודה, הגידי לנו: 'כן'
      אנו רוציםלהתחתן
      לא נוכל יותר לסבול
      את אושרנו, את הכל,
      דודה! הגידי לנו 'כן'.

       אחד עובד במרץ
      בונה הוא את הארץ
      וסכום בבנק לגמרי לא קטן, טן, טן.
      שני, פרדס וכרם
      אישה נשא לו טרם
      הגידי נא האין גם זה חתן, תן, תן, תן.

      דודה...

      שלישי גומל רוב חסד
      גבאי בבית הכנסת
      שלישי הוא מפטיר גם כן לא יחסר, סר, סר.
      והרביעי נאיבי
      סימפתי תל אביבי
      נוהג בדרך ארץ ומוסר, סר, סר, סר.

        

      והנה הביצוע, מאוצר הסרטיה של תיאטרון המטאטא, 1935

      http://jnul.huji.ac.il/dl/music/yom/hsongs.htm
      .

        18/7/07 21:04:

       

      צטט: עמיר 2007-07-18 20:13:34

      ככל הזכור לי, לרענן שקד היתה בעבר איזו אמירה על פרופיל-הבלוגר(ית)-כדודה-מבוגרת. אבל עוד יותר כזכור לי, הוא גם הגיח לכאן פעם אחת במלוא הדרו, אמר מה שאמר והתאדה ("התפייד", כמו שאומרים בתל-אביב) .

      בקיצור - הבנאדם כנראה מסוכסך עם עצמו, צורך בלוגים באובססיה (וכבר היו הוכחות לכך - ראה טורו המדוייק להפליא מלפני כחודשיים), אבל יש לו רפיוטיישן לשמור עליו - אחד שלא יתקרב לדברים האלה עם מקל. הוא הרי עיתונאי.

       זה מזכיר לי מרצה שלי שתפסתי אחרי הרצאה ואמרתי לו שכתבתי בבלוג שלי משהו שנגע בידיוק בשאלה שהוא העלה בשיעור.

      "בלוג?" הוא גיחך...

      "כן. בלוג... יש לי בלוג" התחלתי להעלב.

      הוא ינק מהסיגריה שלו ואמר "אויש עם הבלוגים האלה, פשוט זבל מגוחך, כל אחד יכול לקשקש שטויות ולברבר... פשוט ביזיון.."

      קיללתי בלב והלכתי.

       

      הבלוג שאותו המרצה פתח לא מזמן מתעדכן כל  6 שעות בסוג של התלהבות חסרת מעצורים.

       

      או כמו שטומי לפיד אמר  לא מזמן: "אלה שיש להם סוג של תאווה ומלחמה נגד פורנוגרפיה הם אלה שבדר"כ יודעים טוב מידי מה הם רוצים לחסום..."

        18/7/07 20:13:

      ככל הזכור לי, לרענן שקד היתה בעבר איזו אמירה על פרופיל-הבלוגר(ית)-כדודה-מבוגרת. אבל עוד יותר כזכור לי, הוא גם הגיח לכאן פעם אחת במלוא הדרו, אמר מה שאמר והתאדה ("התפייד", כמו שאומרים בתל-אביב) .

      בקיצור - הבנאדם כנראה מסוכסך עם עצמו, צורך בלוגים באובססיה (וכבר היו הוכחות לכך - ראה טורו המדוייק להפליא מלפני כחודשיים), אבל יש לו רפיוטיישן לשמור עליו - אחד שלא יתקרב לדברים האלה עם מקל. הוא הרי עיתונאי.

        18/7/07 20:00:

       

      צטט: velvet 2007-07-18 19:39:49

       

      צטט: חנן-כהן 2007-07-18 17:06:36

      יקירתי, סליחה זה לא "בתנאי". סליחה זה משהו פנימי שבכלל לא קשור לצד השני.

      אני מבינה, אבל לא נחנתי בכזה שאר-רוח.
      כשפוגעים בי פעם אחר פעם אחר פעם, וזה לא נפסק אפילו לרגע, במשך שנה שלמה, אני לא יכולה להפוך לסטואיקנית.

      ברומא תנהגי כמו רומאית. ואל תתנצלי נא על השבת מלחמה, למרות שאת אישה עדינה עם פס שחור בעיניים וטאצ' של ליפסטיק. מותר. רצוי. זה מנקה את השולחן, מאזן. ומסייע בתהליך האבל על ידידות שנגמרה.
        18/7/07 19:58:

      ללא ספק טוקבק מנצח:

       

      במילים אחרות, רענן שקד רשאי לבקר בלוגים כשהוא מצהיר שהוא לא קורא אותם, כמו שהשר אטיאס רשאי לחוקק לי חוקים על האינטרנט כשהוא גאה בכך שהוא לא נוגע בזה. פשוט מגוחך...

       

      יפה אמרת. 

        18/7/07 19:42:

      בארבע נקודות:

       

      1. 

      . כן, אני נגד חתונות, נגד נישואין, נגד ילדים. אין שום דבר חדש באמירה הזאת.

       

      אני רואה כבר מחר את הכותרת: "רענן שקד חושף שדבורית שרגל שונאת ילדים, ערוץ הילדים פרסם הודעת גינוי. הפגנה של עובדי ניקולודיאון, מעריב לנוער, ופיפילון תערך מחר במוזיאון הילדים בחולון" :)

       

       

      2.

      הוא לא קורא בלוגים. הוא לא דודה.

      עאלק, אם הוא לא קורא בלוגים, איך הוא יודע כל כך הרבה על מה שאת כותבת? הוא פשוט מגוחך. זה מזכיר לי את האמירה של השר אטיאס בנוגע להצעת החוק הנפלאה שלו: "אני לא משתמש באינטרנט כמו הציבור החרדי, ואני לא מודאג לגביו" ובאותו הראיון הוא מסביר: "מי כמוני יודע עד כמה האינטרנט הוא כלי חשוב....".

       

      במילים אחרות, רענן שקד רשאי לבקר בלוגים כשהוא מצהיר שהוא לא קורא אותם, כמו שהשר אטיאס רשאי לחוקק לי חוקים על האינטרנט כשהוא גאה בכך שהוא לא נוגע בזה. פשוט מגוחך

       

      3.

       

      אם וולדי התנדב להיות הג'ימי קרטר של הסכסוך הזה. אני יכול להיות החיזבאללה?

       

       

      4.

      אם זה יגיע למכות. תגידי לי. אני מזכיר לך שנכון להיום אני הבלוגר השחום והעצבני ביותר בישראל (ואולי גם בעולם, אחרי שפגשתי את אום-מאליק) מגניב

       

       

      5.

      לא משנה מה יגידו- את מוזמנת לחתונה שלי. (לגבי מידת הביקורת שתכתבי בפוסט שתעשי בעקבות זאת - ראי את סעיף 4 לעיל חתום)

       

       

       

       

       

        18/7/07 19:39:

       

      צטט: חנן-כהן 2007-07-18 17:06:36

      יקירתי, סליחה זה לא "בתנאי". סליחה זה משהו פנימי שבכלל לא קשור לצד השני.

      אני מבינה, אבל לא נחנתי בכזה שאר-רוח.
      כשפוגעים בי פעם אחר פעם אחר פעם, וזה לא נפסק אפילו לרגע, במשך שנה שלמה, אני לא יכולה להפוך לסטואיקנית.

        18/7/07 19:27:

       

      צטט: רוי'קה 2007-07-18 18:16:19

      את יצאת קטנה יותר.

      בוגר זה לא, וגם לא ממש מוסיף לשם או לפרסטיז'ה שלך.

       לא נורא, אז יצאתי קטנה יותר. אני מזכירה לך שהציטוטים (שלי ושלו) לקוחים מכתבה בעיתון מודפס. הם לא עלו כפוסט מנותק מהמציאות.

        18/7/07 19:25:

       

      צטט: אפי פוקס 2007-07-18 17:37:47

      3. אני לא מכיר את שורשיי הסכסוך הזה, אבל אני יכול רק לומר שעל פניו, רמת הטענות שלו נגד הבלוג שלך (ואני זוכר גם את הטור הקטלני שלו בכלל על בלוגים שניראה שהיה מכוון אליך) ניראה שרענן שקד הפעם כבר הוריד את החליפה לבש את הספידו, טבל את עצמו בשמן, נכנס לבריכת הבוץ, והמתין לכניסה שלך. ואת קיבלת החלטה להכנס לאותה הבריכה כשיכלת שלא. זה כמו שהערס של הכיתה קובע איתך מכות ב4 ליד הספריה. ואת מגיע, כשאת יודע שכך או כך- שטוב לא ייצא מזה.

      4. כמה Cool שלא ניסית לנסח את הפוסט הזה, אין מצב שהדופק שלך לא היה על 200 כשהקלדת את מה שהקלדת- תודי! :)

       3. נכון, נכנסתי לבריכה.
      4. בטח שנעלבתי. אני נעלבת בקלי קלות, ואני מהאנשים שלא מתביישים להודות שנעלבו. אבל אני נעלבת ממנו כבר כמעט שנה, כך שמה חדש.
      5. אין בעייה בכלל, ממש ממש ממש לא חייבים להסכים איתי.

        18/7/07 19:22:

       

      צטט: vlados 2007-07-18 13:29:11

      אנחנו נשכן את שניכם במלונות נפרדים באנטליה ונעשה שיחות דילוגים. רק צריך למצוא תורכי שיתנדב לדלג...

      דודה ולדיסלבה

       תתנדב אתה.

        18/7/07 19:20:

       

      צטט: eliram 2007-07-18 13:20:09

       אם הוא בנאדם, שיכתוב פה את התגובה שלו. אני משער שלא תמחקי אותה. בלוג, בניגוד לעולם המאובן שבו הוא תקוע, הוא מקום להתדינות.

      הוא לא קורא בלוגים. הוא לא דודה.

       

        18/7/07 19:17:

       

      צטט: לינוי בר גפן 2007-07-18 18:02:55

      כל אחד נעלב כשמשמיצים לו את החתונה. כל אחד. השמצה במישרין, השמצה בעקיפין. 

      1. מצטערת, לא השמצתי לו את החתונה. קראי את הציטוט. כתבתי בפירוש שהתרגשתי.

      2. כן, אני נגד חתונות, נגד נישואין, נגד ילדים. אין שום דבר חדש באמירה הזאת.
      3. מבחינתי הייתי סותמת מזמן, אלא שנמאס לי להגיש לו את הלחי השנייה.
      4. מתברר שאפשר להגיב כשפוגעים בך. 

        18/7/07 19:02:

      אוסט טריה, לי: ר  רע רע ענן,

      ומאחורה היה וולו   NOWוולוט.

        18/7/07 18:16:

      היי דבורית,

       

      הרבה זמן שלא דיברנו. בטח לא התגעגעת אליי יתר על המידה. לא נורא :) תשמחי לשמוע שאני ממשיך לקרוא את הבלוג, והצטערתי לשמוע על כך שפוטרת מרייטניג.

       

      בכל זאת, אני חייב קטנה בעניין רענן שקד: אין ספק שהאיש יצא קטן. אין ספק. הבעיה היא, שבתגובתך את יצאת קטנה יותר.

       

      לתחושתי, קצת כמו בגן, אם הוא זרק עלייך בוץ ואת זרקת עליו חזרה, ושניכם מגיעים ככה לגננת מלוכלכים ומג'ויפים - שניכם לא מקבלים ביסקוויט אחרי הריכוז. במקרה שלך את במצב קשה יותר, כי בעצם, אם להמשיך בטרמינולוגיית הגן, "את התחלת".

      אז לו אני את, לאור התקופה הלא פשוטה שאני מניח שעוברת עלייך (פיטורים + רענן), הייתי מגיב באיפוק רב יותר, ובטח לא הייתי מעלה את זה לבלוג... כלומר, קראי להן דודות או לא, את - שיודעת שכאן יש לך קהל ביתי - באה לקבל כאן את התשואות ומוסיפה ללכלך. בוגר זה לא, וגם לא ממש מוסיף לשם או לפרסטיז'ה שלך.

        18/7/07 18:02:
      כל אחד נעלב כשמשמיצים אותו בטוקבקים. כל אחד. השמצה אנונימית, השמצה בשם מלא. כל אחד נעלב כשכותבים עליו ביקורת טלויזייה מחורבנת. כל אחד. על תכנית שהאמין בה, על תכנית שגם הוא חשב שהיא מחורבנת וקיווה שאפחד לא שם לב. כל אחד נעלב כשמשמיצים לו את החתונה. כל אחד. השמצה במישרין, השמצה בעקיפין. אבל אף אחד לא מבין מה כל כך נורא כשזה קורה למישהו אחר: "אז הוא קרא לך *%$#@, אז מה?!? למה מי הוא?!". עזבי אותך מהשטויות האלה, דבורית, הוא פגע, את פגעת, הוא נעלב, את נעלבת, חלאס. מציעה לך דיל שעשיתי עם מישהי שקרה לי איתה דבר דומה: לא מדברות יותר אחת עם השניה אבל גם לא אחת על השניה. הרי ממילא תוך חמש-שש שנים כולנו נוכל להתנהג כמו הילדים הגדולים שאנחנו אמורים להיות. 
        18/7/07 17:49:
      רוצה חולצה :-)
        18/7/07 17:37:

      המממ.... כל מה שאני רושם כאן הוא רק מאהבה והעובדה שאני גאה להיות דודה שלך:

       

      0. ספרתי קצת יותר מעשר דודות.

       

      1. אני לצערי מצטרך יחסית לדעתו של אינספייר, אבל רק לשם המלצה, ובספייס שלך את צריכה לעשות את מה שאת חושבת שנכון לעשות. השוק יאזן את עצמו. אני מאמין שהפוסט הזה לא יוביל לסחרור מהעשייה הנפלאה יומימית שלך. יותר נכון, מקווה.

       

      2. אני רוצה לקחת את תגובות הבודהיזם של חנן למקום אחר ולומר ש"יש מקרים בהם השתיקה מעלה את כבודו של הדובר מאשר כל תגובה שלא יאמר". (זה מקרה קלאסי). 

       

      3. אני לא מכיר את שורשיי הסכסוך הזה, אבל אני יכול רק לומר שעל פניו, רמת הטענות שלו נגד הבלוג שלך (ואני זוכר גם את הטור הקטלני שלו בכלל על בלוגים שניראה שהיה מכוון אליך) ניראה שרענן שקד  הפעם כבר הוריד את החליפה לבש את הספידו, טבל את עצמו בשמן, נכנס לבריכת הבוץ, והמתין לכניסה שלך. ואת קיבלת החלטה להכנס לאותה הבריכה כשיכלת שלא. זה כמו שהערס של הכיתה קובע איתך מכות ב4 ליד הספריה. ואת מגיע, כשאת יודע שכך או כך- שטוב לא ייצא מזה.

       

      4. כמה Cool שלא ניסית לנסח את הפוסט הזה, אין מצב שהדופק שלך לא היה על 200 כשהקלדת את מה שהקלדת- תודי! :)

       

      5. אמרתי כבר שאני גאה להיות דודה שלך? (אני מהצד של וולדי...)

       

      (שוב, הכל מאהבה) 

       

       

       

       

        18/7/07 17:30:

      בקיצור - ישונה שם הבלוג לדודה אנדרגראונד.

       

      יודעת שאת בסדר (ככה לפחות את אומרת כאן) ויש שינויים בחיים, ויש דברים שקורים לא בשליטתנו ולפעמים הצירוף של האירועים גורם לקצת זעזוע... אבל אני אומרת דודה או לא דודה, הבלוג במתכונת החשאית שלו היה יוצא דופן. הוא סקר ובחן וניתח סיטואציות באופן חכם ומעמיק, וכן.. אפשר לעשות את זה גם תוך כדי ישיבה בבית ובליסת מלפפונים (גם אם את לא אוהבת)..

      היקף הרעש שעשה הבלוג בימי ישראבלוג, היקף החשיפה התקשורתית בעקבות הגילוי, ההרצאות, הסדנאות, כמות החברים, הכוכבים והתגובות מעידים יותר מכל על כל דבר שאומרים אחרים..

       

        18/7/07 17:06:
      יקירתי, סליחה זה לא "בתנאי". סליחה זה משהו פנימי שבכלל לא קשור לצד השני.
        18/7/07 16:40:

      עוף טופיק (כי אין לי מה לומר על הנושא):

      תחרות חדשה ל-וולווט? 

        18/7/07 16:24:
      צריך לקרוא למרגול שתלבן פה את העניינים.
        18/7/07 15:34:

      לא יודע, הסיכסוך הזה מזכיר לי את אותם סכסוכים שמתחילים באי-הבנה קטנה וצוברים מטענים שליליים כמו כדור-שלג עד שמאבדים שליטה. עושה לי רע כל העסק, ומזכיר לי כמה סכסוכים מיותרים בעבר שלי. כנראה שכבר סולחה לא תצא מכאן, אז אולי עדיף התעלמות מוחלטת, בשביל לחסוך באנרגיה...

       

      נ.ב: אני רואה אותך תוך חודש-חודשיים מקבלת שידרוג ענק מהביקורת ברייטינג. "הכל לטובה". יש לך קהל אדוק שימשיך איתך לכל מקום שתלכי, וזה וואחד מומנטום.

        18/7/07 15:33:

      ולווט, יש לי לבטים אידיאולוגיים קשים:הפתעה

      מצד אחד, התחייבתי מתוקף תפקידי כנושאת דגל המרמור של מידות 40 ומעלה לנפק את החולצות במידות אשר יתאימו לכל אחד ואחת באשר הוא.

      מצד שני, אידיאולוגית, נפשית ופיזית אני לא מוכנה לייצר בשבילך חולצה במידה מינוס 32, יא רזה!צועק

       מצד שלישי, זו המסיבה שלך. אז מה עושים? לשון

        18/7/07 15:14:

       

      צטט: אמיר אשר 2007-07-18 15:07:04

      החולצות נהדרות. אפשר להזמין?

      אחת לבנה XL עם הכתובית "וולווט תקראי אותי"

      אחת שחורה XL עם הכתובית "וולווט תקרעי אותי"

      מתלבט

       

       :)

        18/7/07 15:07:

      החולצות נהדרות. אפשר להזמין?

      אחת לבנה XL עם הכתובית "וולווט תקראי אותי"

      אחת שחורה XL עם הכתובית "וולווט תקרעי אותי"

      מתלבט

       

       

        18/7/07 14:22:

       

      צטט: twister 2007-07-18 14:10:10

      גם אני אדם נפלא

       את? פפפפפחחחחח, אין לך סכוי.

        18/7/07 14:12:
      נהנתי, כוכב מדודהמחייך
        18/7/07 14:10:

       

      גם אני אדם נפלא!

       

      צוחקלשון

        18/7/07 14:08:

      ואחת אחרונה, בשביל הכיף שלי

       

        18/7/07 14:02:

      אינני מכיר את רענן שקד.

      אולם לאחר קריאת כל הריאיון עמו הגעתי למסקנה כי האדם לא מאה.. מרירות ברמות על.

       

        18/7/07 14:02:

       

      צטט: noa.ost 2007-07-18 13:58:47

      טל אלכסנדרוביץ' שגב: ברור- הליין מתחיל ממידה 40 ומעלה צוחק

      ולווט: יש אתר שדרכו אני יכולה להכין כאלה. חולצה אחת כזו עולה בסביבות שישים שקלים. יש מזמינים?

       אני מוכנה לשלוח אחת כזאת לרענן.

      תכף נראה. בינתיים הצבתי אחת לתפארת בראש הפוסט. 

        18/7/07 13:58:

      טל אלכסנדרוביץ' שגב: ברור- הליין מתחיל ממידה 40 ומעלה צוחק

       

      ולווט: יש אתר שדרכו אני יכולה להכין כאלה. חולצה אחת כזו עולה בסביבות שישים שקלים. יש מזמינים?

        18/7/07 13:57:

       

      התכוונתי כמובן לזה, אבל משום מה זה נקטע...

        18/7/07 13:56:

      נועה, אין מילים. איזה מהירות. יואו.
      את פותחת ליין? אפשר להזמין?

      כמה עולה אחת? 

      נעה - אבל שלא ייוצר רק במידות לאנורקטיות !

        18/7/07 13:53:

      ואם כבר:

       

       

      יש גם לפקאצות

       

       

      לגברים שבינינו

       

       

      ולקינוח, סטיקר שימושי לרכב, לטוסטוס או לאופניים

       

       

       

      תודה ליואב סופרסקי שהפך אותי לדודה - אה וגם את.
        18/7/07 13:38:

       

      צטט: נרי בר-און 2007-07-18 13:14:05

      הוא באמת היה חבר שלך?

       כן כן, באמת חבר. קרוב.

        18/7/07 13:29:

      אנחנו נשכן את שניכם במלונות נפרדים באנטליה ונעשה שיחות דילוגים. רק צריך למצוא תורכי שיתנדב לדלג...

       

      דודה ולדיסלבה

        18/7/07 13:21:

      עוד לא הספקתי להגיב על עזיבתך את מעריב.

      ברכותי. באמת. אני לא צינית.

      כמי שחוותה זאת לא מזמן, העולם נראה אחרת לגמרי עכשיו צוחק.

       

      ולגבי רע"ש - זה בעיקר עצוב בעיני, הסיפור שלכם.

        18/7/07 13:20:

      לא דודות, יש לך פה חבר'ה.

      במובן הכי ערס-מתעצבנים - חבר'ה.

      שיבוא ויקרא לי דודה בפנים בבקשה.

       

      וברצינות, הכעס שלך מובן. אם הוא בנאדם, שיכתוב פה את התגובה שלו. אני משער שלא תמחקי אותה. בלוג, בניגוד לעולם המאובן שבו הוא תקוע, הוא מקום להתדינות.

        18/7/07 13:14:

      טוב אני כנראה מהדודות

       

      מאחר שאיני צופה בטלויזיה ההכרות שלי עם רענן שקד הוא מכאן:

      http://msnvideo.msn.co.il/video/default.aspx?g=3d01ae91-b8b2-46ee-99eb-568bce0b1d24

       

      בין הדברים שהוא אומר: הגישה שלי לחברים היא גישה מייברגית והיא "SCROW THEM"  

       

      הוא באמת היה חבר שלך?

        18/7/07 13:04:
      יאירווה, כן אתה דודה! (לעומתי בכל אופן),  וטופז הוא דוגמית לצג מרוגז,(לא מצלצל לפני שהוא נכנס )...
        18/7/07 12:44:

      חנן - אולי. איך אומרים שם, אתה יודע איפה, צריך פרטנר. ואין.
      לכל הדודים, לפוקסי ולאאמ - בקרוב החולצה - "גם אני דודה"

      אריאלה - ידעתי, את אישה רעה רעה רעה. אבל לא דודה!

        18/7/07 12:41:

      את יודעת מה? הרגיז אותי! אני עכשיו חמומת מוח וקטנונית כמו ישראלית מצויה:

      הלוואי עליו האחייניות המושלמות שלי!!

        18/7/07 12:40:

      את יודעת למה אני לא דודה? כי דרסתי את אחי במרוץ לנכד הראשון, הא.

      חשב שגם יתחתן לפניי וגם יזכה בבכורה הנכדית? זובי, לא אצלי!

        18/7/07 12:39:
      גם אני דודה
        18/7/07 12:38:

      אני מקווה שיום אחד תגלי שהרווח משמירת הטינה קטן יותר מהרווח שבסליחה. 

        18/7/07 12:36:
      אני מתחבקת (אמממ, וירטואלית) על בסיס קבוע עם כולם. חוץ מעם מי שלא.
        18/7/07 12:36:

      לא הבנתי. דודות זה נשים פגומות שאין להן שחלות או רחם ולכן מרוב תסכול על שאין להן ילדים משל עצמן, עם כל הנחת והאושר שהם מביאים, מוצאות בבלוג שלך במה לנרגנות ולקוטריות? כל מה שמעצבן אותן בתקשורת, ובפוליטיקה, ובחברה הישראלית, ובעולם?

      מזל שאף אחד לא נותן לנו טור שבועי ב"7 ימים". וואי וואי וואי, מה היינו פורקות שם...

        18/7/07 12:26:

       

      דבורית, אני במצוקה. יש לי מעט מאוד חברים בעולם הזה, וגם ככה רוב העולם שוחר רעתי. את חברה שלי כבר שנים. רענן היה חבר שלי בימי מעריב, ובמשך שנה היינו שכנים, מהזן של "טוב שכן קרוב מאח רחוק". וככל הידוע לי מעולם לא הסתכסנו מאז, כך שסטטוס ה"אנחנו חברים" בטח נשמר למרות שהקשר התפייד. וגם מני אבירם הוא חבר שלי. זהו, אלה כל החברים שלי בעיתונות. עכשיו אפשר שכולם יתחבקו ויתפייסו?

        18/7/07 12:13:

       

      צטט: פינצטה 2007-07-18 12:02:10

      ואני אומרת 'לא לסלוח לעולם', זה להישאר לתמיד תקוע עם הדבר הזה.
      עכשיו אם הכוונה במושג 'דודה' זה לסוג של ינט'ה (יכנע?. איך כותבים את המילים האלה?), הרי שגם הוא עונה על הקריטריון. צוחק

      ינטע, או יאכנע.
      כן, אני קצת תקועה, מה לעשות

        18/7/07 12:12:

      נראה שזה בעיקר מאוד כואב לך ומעליב.

      ואני בהחלט יכולה להבין למה. 

       (אייקון של חיבוק...)

        18/7/07 12:11:

       

      צטט: אלאמי 2007-07-18 11:58:10

      שלום שלום

      לפוסט של אתמול (רק היום נרשמתי בקפה, במבדקים לשב"כ, אותם עברתי בהצלחה אין קץ, היה יותר קל) - ככה, דרך הבלוג?

      לזה של היום- מציע לחשוף את החברה מארגנת החתונות, נראה לי שהאשמה רובצת לפיתחה..

      וחוץ מזה- מחר איטליה.

      תבלו באיטליה! ותיזהר עם הפסטה!.
      והעיקר שנרשמת. לפחות פה אני רואה אותך.
      אם היית מדבר איתי יותר, היית שומע לא דרך הבלוג.

        18/7/07 12:09:

       

      (וולווט, יקירתי, באמת שבביקורתי הבונה הזו אני מפריד בין נושא המסר לבין המסר. אם הייתי חפץ להתייחס למהות, לתכנים שכתבת ולכעס שביטאת, היית מקבלת תגובה אחרת, אולי מפרגנת או מרוחקת, אבל אחרת. אני מתייחס למדיום, למידתיות, ולנו הצופים. אנא אל תבלבלי בין התכנים לבין הסצינה בקפה) 

      זה בסדר, דעתך כבודה במקומה, רק רציתי להבין.

        18/7/07 12:02:

       

      צטט: inspire 2007-07-18 11:57:41

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-07-18 11:46:21

       

      ההבדל הוא במדיום, לדעתי. עיתון לא נדחף לעיניו של הצופה ותר אחר תגובות, טוקבקים או תשומי. מאידך, המדיום הזה, נדחף לעיניו של הצופה, צף בתור התשומי, מזמין טוקבקים, וככזה הוא אינטראקטיבי-פולשני הרבה יותר מהפרסומת לאמצעי מניעה. 

       

      לפיכך, even to get even, לא צריך להשוות בין בננה לדלת, ובזמן שמשווים,  לא צריך לערב אותנו בכך

      אנחנו כנראה גולשים בעולמות מקבילים. חוץ מפרסומות קופצות, אין שום דבר ברשת שנדחף לעיני הצופה. קליק במחשב מביא אותך לשם, קליק מוציא אותך מייד החוצה, ויש 3 שורות פרומו לכל לינק שמסייעות לך להחליט אם ללחוץ או לא. הנה, השוותי בין בננה מנייר (שגם לא מסייעת במיוחד לשימור יערות הגשם) לבין בננה דיגיטלית. בשתיהן הפרואקטיבי/ת הוא/היא הקורא/ת.
        18/7/07 12:02:

      ואני אומרת 'לא לסלוח לעולם', זה להישאר לתמיד תקוע עם הדבר הזה. תסלחי, תשחררי ותשכחי, ושימשיך הוא להתבוסס בשטויות של עצמו.

      כי בתור דודה לשלושה ילדים, זה נראה לי קצת ילדותי כל הסכסוך הזה.

      עכשיו אם הכוונה במושג 'דודה' זה לסוג של ינט'ה (יכנע?. איך כותבים את המילים האלה?), הרי שגם הוא עונה על הקריטריון. צוחק

       

        18/7/07 11:58:

      שלום שלום

      לפוסט של אתמול (רק היום נרשמתי בקפה, במיבדקים לשב"כ, אותם עברתי בהצלחה אין קץ, היה יותר קל)- ככה, דרך הבלוג?

      לזה של היום- מציע לחשוף את החברה מארגנת החתונות, נראה לי שהאשמה רובצת לפיתחה..

      וחוץ מזה- מחר איטליה.

        18/7/07 11:57:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-07-18 11:46:21

       

      צטט: oasis 2007-07-18 11:24:47

      השאלה הגדולה היא למה לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ ?

      אני מבין שאת חשה נפגעת מהדברים שאמר לכתבה, אז הוא אמר... אז מה... כולה רענן שקד... מבקר טלווזיה מחונן לשעבר שמקבל יותר מידי קרדית בהווה, לדעתי.

       

      תמיד אתם יכולים לסגור את הענינים בינכם בשיחה נוקבת ואם כל כך בא לך לסגור חשבונות, יש דרכים יפות ואלגנטיות יותר (ליעוץ פני ל א.חיתופל עצות בע"מ)

       

      דוקא יש לי תשובה בשבילך, מן אמת כללית כזאת. כשמישהו מלכלך עליך בציבור ואתה סוגר איתו עניינים בארבע עיניים, זה מזכיר לי את הדינמיקה המאוד מסויימת בין אלו שמקללים ומשפילים את רעייתם המבויישת בסלון ומתנצלים (על הברכיים, עם זר פרחים ביד, בריטואל נטול הפתעות) במטבח.

      תרחיש: היא תבוא אליו בסתר, הוא יתנצל, היא תקבל אותו בחזרה כחבר, הם יפרסמו הודעה שאומרת שליבנו ביניהם את כל אי ההבנות ומביטים בעיניים מצועפות ומלאות תקווה אל עתיד טוב יותר. צ'מע, שניהם עוסקים בתקשורת, השיח ביניהם חשוף. מעניין שהציפייה שלך היא דוקא מ- V לסגור עניינים במטבח. האם אני מניחה נכון, בהשערתי שלא פנית לרענן שקד עם אותה המלצה?

       

       

      ההבדל הוא במדיום, לדעתי. עיתון לא נדחף לעיניו של הצופה ותר אחר תגובות, טוקבקים או תשומי. הוא פשוט שם, ואפשר לדפדף או להתעלם. המיצוב של רייטינג (בעיני) זהה לפרסומת לאמצעי מניעה.

       

      מאידך, המדיום הזה, נדחף לעיניו של הצופה, צף בתור התשומי, מזמין טוקבקים, וככזה הוא אינטראקטיבי-פולשני הרבה יותר מהפרסומת לאמצעי מניעה. 

       

      לפיכך, even to get even, לא צריך להשוות בין בננה לדלת, ובזמן שמשווים,  לא צריך לערב אותנו בכך

       

      (וולווט, יקירתי, באמת שבביקורתי הבונה הזו אני מפריד בין נושא המסר לבין המסר. אם הייתי חפץ להתייחס למהות, לתכנים שכתבת ולכעס שביטאת, היית מקבלת תגובה אחרת, אולי מפרגנת או מרוחקת, אבל אחרת. אני מתייחס למדיום, למידתיות, ולנו הצופים. אנא אל תבלבלי בין התכנים לבין הסצינה בקפה) 

        18/7/07 11:48:
      אני דודה גאה!
        18/7/07 11:48:

      חנה - צודקת

      צחי - U wish

      אינספייר - כן

        18/7/07 11:46:

      כמה קטן הוא יוצא בעיני מי שבאמת קורא את הבלוג הזה בקביעות.. או אפילו בפני מי שנכנס לכרטיס שלו פה בקפה ורואה שהוא עצמו הגיב לפוסטים שלך בזהותו האמיתית..

      דודות? היה מת להיות דודה כמו מי שהבלוג הזה הוא הראשון בתפריט היומי שלו (אני למשל.. קורץ)

      קיצר, הוא יוצא קטן. אבל עדיין חבל לשמוע על חברות שהסתיימה בגלל כתבה, היית העדה שלו בחתונה, זה לא סתם עוד מישי, לא?

      אז בסימן דפים חדשים (לא יצא לי להגיב אתמול, אולי כי לא ידעתי מה לכתוב..)- עכשיו שכל הג'ורה בחוץ, שיהיה בהצלחה בבחירות הבאות שלך בחיים.

       

        18/7/07 11:46:

      יאללה, כל אחת שהאחים שלה מוציאים הון מיותר על חתונה ועושים ילדים, נחשבת עכשיו לדודה. פשוט זוועה. איפה הימים הטובים איפה.

       

       

        18/7/07 11:46:

       

      צטט: oasis 2007-07-18 11:24:47

      השאלה הגדולה היא למה לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ ?

      אני מבין שאת חשה נפגעת מהדברים שאמר לכתבה, אז הוא אמר... אז מה... כולה רענן שקד... מבקר טלווזיה מחונן לשעבר שמקבל יותר מידי קרדית בהווה, לדעתי.

       

      תמיד אתם יכולים לסגור את הענינים בינכם בשיחה נוקבת ואם כל כך בא לך לסגור חשבונות, יש דרכים יפות ואלגנטיות יותר (ליעוץ פני ל א.חיתופל עצות בע"מ)

       

      דוקא יש לי תשובה בשבילך, מן אמת כללית כזאת. כשמישהו מלכלך עליך בציבור ואתה סוגר איתו עניינים בארבע עיניים, זה מזכיר לי את הדינמיקה המאוד מסויימת בין אלו שמקללים ומשפילים את רעייתם המבויישת בסלון ומתנצלים (על הברכיים, עם זר פרחים ביד, בריטואל נטול הפתעות) במטבח.

      תרחיש: היא תבוא אליו בסתר, הוא יתנצל, היא תקבל אותו בחזרה כחבר, הם יפרסמו הודעה שאומרת שליבנו ביניהם את כל אי ההבנות ומביטים בעיניים מצועפות ומלאות תקווה אל עתיד טוב יותר. צ'מע, שניהם עוסקים בתקשורת, השיח ביניהם חשוף. מעניין שהציפייה שלך היא דוקא מ- V לסגור עניינים במטבח. האם אני מניחה נכון, בהשערתי שלא פנית לרענן שקד עם אותה המלצה?

       

        18/7/07 11:44:

       

      צטט: velvet 2007-07-18 11:30:05

      אואזיס ואינספייר - לא ממש הבנתי אתכם.

       

      באיזה שלב נתקעת?  שלב ה- "למה צריך לקרוא את זה כאן"? כי אני מוכן להסביר. 

        18/7/07 11:42:
      ולווט, אנחנו עוד נרקוד בחתונה שלך. אני ושאר הדודות. תכיני את הלחיים לצביטות...
        18/7/07 11:36:

      מעניין לך מחייך

      הכתיבה שלו דוקא כן קונקרטית: חלק מהכותבות כאן הן דודות (אני אישית דודה לשישה אחיינים) ואמהות ליצורים קטנים ומנוזלים (יש לי שניים). אבל התחלתי לכתוב כאן מאוחר, אולי זה לא נחשב.

      חנה.

       

      נ.ב.

      (בעיני, הקוראת האלמונית, אחת מהרוב הדומם) הסגנון של שקד דומה להוא מסגנון שמעביר ביקורת על איך סלבריטאיות מתלבשות (שהרבה זמן חשבתי שהוא היא). התבהמות לשמה.

        18/7/07 11:33:

       

      צטט: velvet 2007-07-18 11:30:05

      אואזיס ואינספייר - לא ממש הבנתי אתכם.

       

      במילים פשוטות, לא צריך לעשות כזה סיפור מדבריו.. אז הוא אמר

      ואם את רוצה ללבן את העניינים יש דרכים יעילות יותר מאשר לפרוק זעם ולכבס את הכביסה המלוכלכת במרחב האינטרנטי

        18/7/07 11:31:

       

      צטט: אורון חדי 2007-07-18 11:23:32

      מיד נארגן מפגש פסגה איזורי בהשתתפות ולווט-רע"ש ובנוכחות אישים רמי דרג מהברנז'ה בניסיון לפשר בין הניצים.

      <קמפ דייויד מתאים לך? או שאת מעדיפה משהו קרוב סטייל טאבה/שארם א' שייח?>

      גם הבראסרי מספיק, אם הייתי רוצה, אבל אני לא. תודה!

        18/7/07 11:30:
      אואזיס ואינספייר - לא ממש הבנתי אתכם.
        18/7/07 11:29:

       

      צטט: יאיר רוה 2007-07-18 11:27:21

      אני דודה?!

      לא מותק, הוא התכוון אליי צוחק

        18/7/07 11:29:

      כן יאיר, אתה דודה. אתה וכל השאר.

       

        18/7/07 11:27:
      אני דודה?!
        18/7/07 11:26:

      יקירתי, לא קצת פיספוס של המדיום?

       

      אחרי שהשחתתי את זמני בקריאת ההתגוששות על מכמניה וסגולותיה (הניסוח, דרך אגב צלול למדי), שאלתי את עצמי עם מה נשארתי ברמת תובנה (אפילו לא wow או גירוי או whatever).

       

      מי שמני להמליץ לך על שידרוג הארטיקל, אסקופית אנוכי, ברם אוכל להמליץ להעשיר את התיגרה הדו מימדית הזאת בערך מוסף לאובסרבר המייחל. אולי הומור עצמי מושחז, ציפורני ביצ'ית מזרת אימים, משהו, סוגיה להתפלפל ב. משהו.

       

      טוב, חזרה לישיבות. תרגישי טוב. 

        18/7/07 11:24:

      השאלה הגדולה היא למה לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ ?

      אני מבין שאת חשה נפגעת מהדברים שאמר לכתבה, אז הוא אמר... אז מה... כולה רענן שקד... מבקר טלווזיה מחונן לשעבר שמקבל יותר מידי קרדית בהווה, לדעתי.

       

      תמיד אתם יכולים לסגור את הענינים בינכם בשיחה נוקבת ואם כל כך בא לך לסגור חשבונות, יש דרכים יפות ואלגנטיות יותר (ליעוץ פני ל א.חיתופל עצות בע"מ)

        18/7/07 11:23:

       

      אין שום בעיה.

       

      מיד נארגן מפגש פסגה איזורי בהשתתפות ולווט-רע"ש ובנוכחות אישים רמי דרג מהברנז'ה בניסיון לפשר בין הניצים.

       

      <קמפ דייויד מתאים לך? או שאת מעדיפה משהו קרוב סטייל טאבה/שארם א' שייח?>