1.

הם באו בחושך.

התקרבו אל המערה.

האש ציירה דמויות ענק על הקירות.

הם באו מכל הכיוונים.

המדורה שבערה במרכז המערה העירה

את החושך. הם כבר היו שם, רבים מאוד.

פחדתי שנאחר אבל לינק אמר לי שאני

סתם פחדן, אז רק הלכתי יותר מהר.

היינו רבים. תמיד אנחנו רבים כשהג'אווה הזקן שלנו מדבר.

התאספנו בשקט, דורכים בזהירות.

מימיני עמדה שיפט היפה. היא בהתה בלשונות האש.

משמאלי, כמו תמיד במקום טוב יותר משלי -

לינק. הוא כזה. תמיד הוא מוצא מקום טוב יותר משלי.

הצללים המתגנבים, קול הזרדים המתפצחים

 והנשימות שלנו הדהדו באוויר.

2.

הוא היה זקן מאוד, הג'אווה שלנו. אולי הוא היה קיים מתמיד.

ההורים שלי קראו לו -  המאסטר. המנהיג.

הוא ידע כל מה שקרה פעם לשבט הקטן שלנו. הוא זכר דברים

מלפני החושך הגדול.

הוא ידע מה יהיה. האנשים בשבט אומרים שהוא יכול לראות

את העתיד כמו שאני רואה אותו, עכשיו.

לפעמים הוא אומר דברים שאנחנו לא מבינים.

אפילו לעתים די קרובות.

הוא היה מדבר אל השבט שלנו כל שבוע, ביום שלישי,

בטקס הצ'ט הקבוע, עומד על הבמה,

ואנחנו לפעמים היינו מתחבאים מתחת לבמה בזמן

שהוא דיבר. היה שם חול חמים  וכל מיני דברים שנפלו

וכל מילה שנאמרה על הבמה כאילו נאמרה אליך.

 כל השבט ידע  שהוא מספר אמת, אפילו שהיו כמה כאלה שדברו,

 בלחש, נגדו. הם אמרו שהוא משחית את הנוער.

 מכניס להם לראש רעיונות משונים.

3.

כל השבט ולפעמים גם עוברי אורח משבטים אחרים,

היו מתכנסים בשקט מסביב למדורה ומקשיבים.

הזקן גר באתר הקדוש  שעל ההר, מעל השבט שלנו.

הוא היה ממציא כל מיני דברים שאף אחד בשבט לא היה

חכם מספיק להבין.

לפעמים היו באים לבקר אותו שליחים מסתוריים.

היינו רואים אותם, בגלימותיהם הארוכות, חולפים

בשבילי השבט.

היינו רואים אורות מוזרים עולים בלילות ירח מלא

מהאתר הקדוש, וכל השבט שלנו  היה מקשיב לקולות.

לינק אמר שהג'אווה הזקן מזמן יצא מדעתו ושאבא שלו

אמר שצריך לחפש לשבט שלנו ג'אווה חדש.

אבל אני בטוח שאף אחד לא שמע אותו, כשהוא אמר את זה.

אולי אפילו לינק המציא את זה בעצמו.

כשהג'אווה הזקן היה חולף בתוך השבט כולם היו זזים,

הצעדים שלו היו רכים כל כך שהיה נדמה לי  שהוא מרחף.

היום בזמן שהשמש שקעה  עבר שליח בין הבקתות

וקרא לצ'ט מיוחד. כולם עזבו הכל.

כשהגענו הוא כבר עמד על במת העץ העגולה, במרכז המעגל.

המדורה שבערה במרכז האירה

את קירות הסלעים. הלהבות הטילו על הפנים שלו

צללים מפחידים.

העיניים שלו היו עצומות.

השער הלבן והזקן שלו הקיפו אותו בענן לבן וסבוך.

פניו היו מופנות כלפי מעלה.

4.

"נט", הכלב הענק שלו, רבץ לרגליו.

 הוא היה הכלב  הכי גדול שפגשתי. והוא רץ מהר.

ראיתי אותו פעם רודף אחרי ארנבת… לבנה.

אני חושב שהזקן מרגיש בטוח כי הוא יודע

שנט הולך תמיד שני צעדים מאחוריו.

ואז הג'אווה של השבט, פתאום  התחיל לדבר.

הקול שלו היה עמוק והוא הדהד בחלל המערה, אחרי השקט

הארוך הזה.  והוא אמר:

"יום יבוא ואתם, בני האדם, תגלו השתקפות חדשה.

מציאות  אחרת. מדומה."

הוא דיבר בקול חרישי, ולפתע הרים את קולו, בכמעט צעקה:

"אני רואה את זה בבירור..!"

5.

האנשים בקהל זזו. הפנים שלי היו נורא חמות, אפילו

שהיינו רחוקים מהאש ובחוץ היה קר מאוד.

מישהו הסתיר לי והייתי צריך לעמוד על  אבן

שמצאתי וגם אז ראיתי די בקושי, על קצות האצבעות.

אבל שמעתי הכל.

האור שבא מפניו של הג'אווה התחרה בצללים המרקדים.

לינק דחף אותי במרפקו ולחש לי:

- "אנטי, הזקן הקדוש שלך יורד מהפסים!"

השתקתי אותו. לינק, אפילו שהוא החבר הכי טוב שלי,

ובעצם גם היחידי, הוא מסוג הילדים שכל הזמן מתחרים בך.

כשאתה מצליח במשהו במקום לשמוח אתך הוא נעלב

שזה לא היה הוא שגילה את זה ראשון.

"יום אחד" הוא אמר, "אנשים יוכלו לבחור אם להישאר פה,

איתנו, כבני אנוש בשר ודם, או לעבור למציאות  אחרת.

זה יהיה כמו… חלל אחר,  השתקפות של המציאות

אבל בעלת כוחות עצמאיים משלה…

אני יודע שאני אומר דברים שנשמעים לכם סתומים

אבל כשתחשבו על זה תבינו שזה יתכן.

גם אני לא מבין הכול ואני לא יודע אם אני מבין

אפילו חלקיק.

הממד האחר ההוא יבנה על ידי בני אדם.

לא האלים יבנו אותו. בני האדם יבנו לעצמם דרכו אלים חדשים.

חלק מהם יהיו מאסטרים, והם יובילו את בני האדם

דרך שערי וחלונות הכניסה אל המציאות החדשה.

6.

הם יבנו שערים ויפתחו חלונות אל המימד ההוא … לאינספור.

יהיו מקומות בהם כל שתים או שלוש פסיעות יהיה שער כניסה!

כולם יורשו להיכנס. אפילו אנשים שנשפטו להרחקה מהשבט

אפילו הם יורשו להיכנס  ויוכלו לשוטט ללא פיקוח בעולם החדש ההוא,

להרגיש חופשיים לחוות, ללמוד, להתגעגע...

השליטים  באותה תקופה יחשבו שזה טוב שהאנשים

יהיו עסוקים במימד החדש שלהם, כי להרבה בני אדם,

באותה תקופה, יהיה יותר מידי זמן פנוי וזה יסכן את מבנה השבט

של הימים ההם.

השליטים יחשבו שזה יעשה טוב לנתינים שלהם

והם ידעו שהם תמיד, בסופו של דבר, יהיו אלה שירווחו.

זה יקרה במהירות. בהתחלה בודדים, אחר כך מקורבים,

ואחר כך כל העולם. כל העולם ישאב, בהתחלה לאט

ואחר כך במהירות, לתוך הממד החדש ההוא.

כל מדינות העולם יצטרפו ויעלמו בו, מדינות חדשות יקומו,

כל מדינה תחיה בשלום עם כל המדינות האחרות

ללא גבולות. הטרוריסטים ופורעי החוק  לא יעלמו,

הם יגלו מרחבים חדשים שישמחו אותם מאוד ויגרו את דמיונם."

7.

האנשים מכל העולם  יקבלו שפה אחת, משותפת,

שתגשר על האיבה והזרות.

יהיו להם מילים חדשות וידידותיות

למרות שגם מילות השנאה ישמעו.

יהיו בהם גם כאלה שיעבדו לתפוח,

כולם יחבבו אותם אבל בניגוד למה שהם יחשבו, הם לא יהיו רבים מאוד.

לא יהיה משנה לאיש היכן ניצב שער הכניסה שלך

מרגע שהגעת אל הממד החדש.

מקבלים אותך במאור פנים.

ולא בגלל שאתה הוא אתה אלא בגלל שאתה כל אחד.

… האנשים… הם יעברו בין הממדים בלי שום כאב

בטקס התרכזות פשוט ומהיר.

בכל רגע שהם ירצו…רגע אחד הם יהיו כאן.

 רגע אחד – הם בעולם ההוא.

זה לא יקרה בקלות.

הזקנים שם ישבו הרבה שנים ויחשבו

ואז הצעירים שלהם יביאו את הפתרון.

הם ייקחו את כל החוכמה שנצברה וירכזו אותה

על פחות מציפורן אחת!

עוד?