0

0 תגובות   יום שישי , 16/1/09, 18:19
 
נא להפיץ
-----------
 
שלום לכם,
 
חלק ניכר מהשמיכות שנאספו השבוע (בעיקר אלה שהיו ארוזות היטב) הגיעו כבר למחסני אונר"א בעזה והם מחולקים שם לנזקקים. את יתר הציוד לא הספקנו לארוז לפני שהמשאית יצאה - ולכן ייצא בתחילת השבוע הבא.
 
ניתן להמשיך להביא בעיקר שמיכות לנקודות האיסוף דלהלן, עד יום רביעי הבא, 21/1/09 בשעה 14:00.
 
אם מישהי/ו מעוניינ/ת להתנדב ולסייע בהסעה ובאיסוף של ציוד ממקומות נוספים בארץ, או לסייע במיון ואריזה של הציוד - אנא צרו קשר עם הדס בלאס - 054-3168878, או לי זיו - 050-7245050.
 
עיקר הציוד הדרוש עכשיו:
1. שמיכות, מזרונים, אוהלים ויריעות פלסטיק.
2. מוצרים לתינוקות - חיתולים, מטרנה, תחליפי חלב.
3. מוצרי הגיינה - סבון, מגבות, משחות ומברשות שיניים, הלבשה תחתונה.
 
יש אפשרות לתרום ע"י קניית שמיכות ב-5 ש"ח לשמיכה - לפרטים להתקשר לשרה: 054-2297991
 
נקודות האיסוף:
ירושלים - קן בקעה של השומר הצעיר, רחוב הרכבת 57.
ימים א,ב,ג,ד - בשעות 17:00 עד 20:00.
איש קשר: לב - 052-4840697
 
תל אביב - רח' אברבנאל 5 (ליד ההודנא) בתוך הסימטא.
ימים: מוצ"ש, א,ב,ג,ד - בשעות 17:00 עד 20:00.
אשת קשר - טימור - 050-6886873
 
חיפה - בית החסד, רח' פל-ים 6 (ליד קרית הממשלה).
ימים - ב, ג, ד -  בשעות 8:00 עד 19:00 (ביום ו' עד 17:00).
איש קשר: אליאס 04-8666235
 
דרום - קיבוץ כפר עזה (ליד שדרות)
ימים - א,ב,ג,ד - בשעות: 9:00 עד 19:00
איש קשר - איל - 050-2054580
 
לשאלות ופרטים נוספים אפשר לפנות להדס  - 054-3168878, או לי  - 050-7245050.
 
 
תודה לכם, ושייפסק כבר!!
חגית   054-4556052
 
---
 
באמת אין ברירה אחרת?!

מאת: סם בחור

2009 / 01 / 15
 
אני צופה, אחוז אימה, כמו רבים אחרים ברחבי העולם, במראות הזוועה, המוות והחורבן שישראל ממיטה על עזה ואינה מרפה. ובתוך כך אנו רואים צבא אין-סופי של תועמלני מלחמה ישראלים, חלקם שכירי ממשלה רשמיים ורבים אחרים שנרתמו למטרה זו, המסבירים לעולם את ההצדקות לכתישתה של רצועת עזה על 1.5 מיליון תושביה. אני תוהה כיצד ישראל, או כל ישות אחרת, מסוגלת להצדיק פשעים נגד האנושות בהיקף כזה, לכן פניתי לחבריי הישראלים-יהודים לשמוע את דעתם. בזה אחר זה חוזרים רובם על אותם הדברים ונדמה כי כולם כאחד 'בלעו' את הקו הרשמי הגורס כי ישראל הייתה נתונה להתקפה וכי לא עמדה בפניה כל אפשרות אחרת לעצור את טילי החמאס. מחרידה עוד יותר ההכרה כי ישראלים רבים - וביניהם גם מי שהגדירה את עצמה בעבר כ"פעילת שלום"  - אומרים שמקובל עליהם גם הרג של 100,000 פלסטינים או יותר, אם יהיה בכך צורך.
 
יש לי קושי רב עם ההיגיון הזה.
 
אני פלסטיני-אמריקאי שחי באל-בירה, העיר הצמודה לרמאללה בגדה המערבית. אני מבין  שאנשים בחו"ל עיוורים אולי לעובדות לנוכח הפגזת התעמולה המתוזמרת היטב על ידי הצבא הישראלי. אבל אני הרי מתמצא יותר מהם. ככל הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית – אינני צופה ממרחקים בנעשה כאן. אנו חיים יום-יום תחת עולו המר של הכיבוש הצבאי הישראלי, ויודעים היטב שלשאלה הרטורית – "הייתה לנו ברירה?" – יש תשובה רציונאלית. הרשו לי להציג לכם כמה מהאפשרויות האחרות שניצבו בפני ישראל, מנקודת מבטי ככלכלן המתמחה בפיתוח. יתר על כן, רבות מהן ייכפו על ישראל במוקדם או במאוחר - אם אחרי "המלחמה" הבאה או בימים הקרובים, במסגרת הסכם הפסקת-האש ובתוקף מנגנון יישום בתיווך מצרי הנידון כעת, בעודי כותב דברים אלה. במילים אחרות, בקלות ניתן היה למנוע את כל המוות וההרס.
 
אזרח/ית ישראלי/ת יקר/ה, לבד מלסיים את הכיבוש, יכולת -
 
  1. לבחור באפשרות להסכים כיצד שלא להסכים:
    לבחור באפשרות להסכים כיצד לחלוק זה על זה: שתי מערכות חוק עוסקות ביחסים בינלאומיים בעולמנו, והן החוק הבינלאומי וחוק הג'ונגל. עד היום ממשלתך – ואולי גם את/ה – מסרבים לקבל על עצמכן את קביעת העולם כולו שרצועת עזה והגדה המערבית, ובכללה ירושלים המזרחית, הן בגדר שטח תחת כיבוש צבאי.
    הכוח הכובש הוא מדינת ישראל – כפי שקובעות עשרות החלטות של האו"ם  מזה ארבעים שנה ויותר. אתם מתעלמים מן העובדה שישראל היא כוח כובש, ובכך מעלימים (ללא הצלחה, כמובן) כל בסיס המוכר מבחינה בינלאומית להגדרת הסכסוך, וכך יצרתם מצב שניתן לתארו רק כשלטון חוק הג'ונגל, על פיו כל דאלים גבר, מרחב שבו הותר הרסן והאלימות משתוללת כפי שאנו נוכחים כעת בעזה. יכולתם לקבל את דינו של החוק ההומאניטארי הבינלאומי כמפורש באמנת ג'נבה הרביעית העוסקת בכיבוש, ובכך להימנע ממצבים רבים הנראים לכם כיום בלתי-אפשריים: מעולו של מבצע ההתנחלויות שקם על יוצרו ועד למציאות של מטחי טילים המשוגרים מרצועת עזה.
  2. לבחור לאפשר נוכחות בינלאומית בשטחים הכבושים:
    למעלה משלושים שנה – כן, שלושים שנה! – מתחננים הפלסטינים שהקהיליה הבינלאומית תקים ותקיים נוכחות רצינית בשטחים הכבושים, כדי לחצוץ בינינו ולהגן על אזרחי שני הצדדים. ישראל שבה ומסרבת לשקול אפשרות זו. במקום זאת, בחרה ממשלתך להתייחס לשטחים הפלסטיניים כאל שטחה-שלה, ונוהגת תמיד בהתאם למטרת-העל שלה: השתלטות על כמה שיותר שטח פלסטיני (גיאוגרפיה) ובו כמה שפחות פלסטינים (דמוגרפיה). יכולתם למנוע את התגובה הטבעית והמובהקת של כל עם כבוש המתנגד בצדק לכיבוש, לו הרשיתם לגורמים בינלאומיים להתערב ולשמש כמעין 'שופט' ביניכם ובין מי שכבשתם בכוח הצבא.
  3. לבחור באפשרות להכיר בחוקיותה של התנגדות לא-אלימה לכיבוש:
    למעלה מארבעים שנה מנסים הפלסטינים לעשות הכול כדי לסלק את מגף הכיבוש הישראלי מצווארנו (הכול מתועד, אם רק יטרח מישהו לחקור את הנושא): מרד מסים, שביתה כללית, מרי אזרחי, פיתוח כלכלי, בחירות, וכן הלאה. תגובתכם הבלעדית, שוב ושוב, היא אלימות, שליטה בכוח הזרוע. המסר היה ונותר כי אתם מכבדים אך ורק את רצונכם-שלכם.
    ילדיכם הניצבים כעת בחזית עזה צעירים אולי מכדי לזכור זאת, אבל תוכלו לספר להם, כדי שלפחות ידעו זאת כשהם צועדים לקצב תופי המלחמה שלכם: שידעו שגירשתם ראשי ערים נבחרים בשנות השמונים, שידעו שסגרתם את כל האוניברסיטאות הפלסטיניות למשך שנים, שידעו שאסרתם 650,000 ויותר פלסטינים מאז תחילת הכיבוש ויצרתם כך 'אוניברסיטה מאחורי סורגים' של תנועת ההתנגדות הפלסטינית ומנעתם כל אפשרות של צמיחת הנהגה חדשה. שידעו-נא שאפילו אחרי אוסלו, אתם מונעים עד היום מן הפלסטינים לבנות תשתיות עצמאיות, לא רק בעזה כי אם גם בגדה המערבית. יכולתם להשתדל קצת יותר ולהבין שבני-אדם החיים תחת כיבוש צבאי לא ממש נוטים להשליך פרחים ואורז על כובשיהם, ולא נהנים להיכנע למוות מתמשך.
  4. לבחור באפשרות לקבל את תוצאות הדמוקרטיה הפלסטינית:
    עבור הפלסטינים - ותאמינו או לא, גם עבור הישראלים – הדבר הטוב ביותר שארע באחרונה היה נצחונו השקט של החמאס בבחירות לשלטון בפלסטין. לפני אותן בחירות, איפה היה חמאס? מבוצר בבונקרים תת-קרקעיים, מבצע מעשי זוועה שקטעו את חיי היומיום שלכם ושלי ללא כל אחריות. מרגע שקיבלו על עצמם אנשי חמאס את תהליך אוסלו, העמידו את עצמם לבחירות ונבחרו בהליך חוקי, חדלו להלכה ולמעשה לתקוף את ישראל בשטחה (כלומר בתוך 'הקו הירוק'). אזרחיכם נהנו שוב מביטחון. ממשלתכם (וממשלת ארה"ב) הגיבו בסירוב לקבל את תוצאות הבחירות שלנו והחרימו את הממשלה הפלסטינית הנבחרת. זאת עוד הרבה לפני פרוץ הלחימה הפנימית בעזה בין חמאס ופתח. איך הגיבו הפלסטינים לסירוב שלכם? לחצו על חמאס להחליף את ממשלת חמאס-בלבד בממשלת אחדות שבה יוצגו כל הפלגים המדיניים הפלסטיניים. כך הציבו בפניכם גוף אחראי המשקף את כל גווני הקשת הפוליטית הפלסטינית.  ממשלתכם הגיבה שוב בסירוב לקבל את תוצאות הבחירות שלנו והמשיכה להחרים את הממשלה הפלסטינית, תוך דקלום המנטרה הקבועה ש"אין עם מי לדבר". מעבר לכך, ממשלת ישראל החריפה את החיסולים והמעצרים בעזה ובגדה המערבית, וייצרה סדרה חדשה של אמצעי ענישה נגד הציבור הפלסטיני הרחב. תשאלו, אילו אמצעים? ובכן, לדוגמה, החלה ממשלתכם למנוע מאזרחי חוץ – אנשים כמוני – מלהיכנס או לנהל עסקים בשטחים הכבושים, ובכך לפגוע בכל סיכוי ממשי של יצירת מציאות חדשה, שפניה אל העתיד. יכולתם לקבל את הדמוקרטיה הפלסטינית במקום להציב גרסה משלכם של הנהגה-כביכול פלסטינית.
  5. לבחור באפשרות שלא להתערב בפוליטיקה הפלסטינית הפנימית:
    כשחמאס הכה קשות את הפתח בעזה – מסיבות מתועדות היטב – ממשלתכם בחרה להעניש את כל 1.5 מיליון הפלסטינים בהטלת מצור מוחלט על עזה, ובהרשותה רק זרזיף דקיק של תנועה פנימה והחוצה, העונה על חלקיק מן הצרכים. אסביר, פן תחשדו בי בשימוש בקלישאות נבובות: להערכת הסוכנויות הזרות, צרכי היסוד של עזה מדי יום מסתכמים ב-450 משאיות. במשך 18 חודש, עוד לפני נקיטת צעדי התוקפנות שלכם נגד עזה, אפשרה ממשלתכם מעבר רק ל-70 משאיות ביום בממוצע.
    כן, שבעים! ואלה הורשו להיכנס רק כאשר מעברי הגבול אשר בשליטתכם היו פתוחים, כלומר רק 30% מהזמן. יכולתם לבחור שלא להשתמש במניעת מזון, תרופות, חינוך, מלט, מים, חשמל וכו' כאמצעי דיכוי. לו ראיתם את עצמכם נכוחה ככוח כובש, כפי שהנכם, יכולתם לקיים משטר אבטחה בגבולות מבלי ליצור אסון הומניטארי שהוביל לפעולות לא-רציונאליות (כגון שיגור טילים אל מעבר לגבול) מצד מי שאתם ניסיתם להרעיב עד שייכנעו. יכולתם להבחין בבירור בין השאיפות הפוליטיות שלכם, וחובותיכם ההומניטאריות ככוח כובש.
והרשימה עוד ארוכה.
 
העובדה היא שרבות האפשרויות בפניכם! מדהימה עצם העובדה שהממשלה שלכם סימאה את עיניכם מראות את כולן...
עד כדי כך שהיום, בעוד הפצצות שורקות בשמי עזה, אתם אומרים, וכנראה במלוא הרצינות: לא הייתה לנו ברירה.
 
ועדיין, ואף אם כל האפשרויות האלה סמויות לכם מן העין, אין דבר בעולם – לא חוק, לא פוליטיקה, ואף לא מבצע ארוך ונואש של שיגור טילים הזורעים פחד ואף מות כמה אזרחים בצד שלכם – דבר בעולם לא יכול להצדיק בחירה של ישראל או של כל מדינה אחרת בתבל, לבצע פשע נגד האנושות כתגובה מוצהרת. אף לא אחד!
 
הסכמתם לדרכה של ממשלתכם להינתק חד-צדדית מפלסטינים כבושים. הסכמתם לבניית החומה הלא-חוקית על אדמות פלסטיניות שהוחרמו. הסכמתם להתנתקות חד-צדדית שפשוט מיקמה את הכיבוש הצבאי סביב גבולות הרצועה במקום בלב עזה, ביבשה ובים ובאוויר, ולא הסירה אותו באמת. הסכמתם להרחבה המתמשכת של ההתנחלויות, ולהתעמרות השיטתית של המתנחלים בשכניהם הפלסטינים בזמן שדברתם שלום. הסכמתם, ואתם ממשיכים – למרבה הצער – להסכים להיות עיוורים לעובדה שרוב הפלסטינים חיים כפליטים, הרחק מהכיבוש שלכם (מעשית, לא גיאוגרפית), וחשים זעם רב עוד הרבה יותר לנוכח מה שאתם זורעים ברצועת עזה. כדאי שתפסיקו להסכים למדיניות זו של אי-מציאות מבוימת. מוטב לכם לפקוח עיניים ולהתעורר. אם לא למעננו, למען עצמכם.
 
אולי אינכם רואים אותנו מעבר לחומת ההפרדה הזו שבניתם. אולי אינכם מבחינים בנו מתוך מטוסי ה-אף16  או הטנקים שלכם. אולי אינכם רואים אותנו מתוך מטה הפיקוד שלכם בלב תל אביב בעודכם מכוונים ומפקדים את הטייסים שלכם להמטיר את טונות הפצצות על ראשינו. עדיין, דבר אחד אני יכול להבטיח לכם: עד שתתעוררו ותדרשו מהמנהיגים שלכם לבחור בדרך אחרת, דרך שתוביל לחיים כשווים וכשכנים במקום כדורסים ונדרסים, עד אז אתם וילדיכם הלוחמים תמשיכו לראות אותנו - את כולנו, חיים ומתים – בסיוטים שלכם, שם נמשיך לתבוע שלום צודק.
 
סם בחור הוא יועץ ניהול ויזם, חי ברמאללה, מעורכי "Homeland: Oral History of Palestine and Palestinians"
וכותב בלוג באתר epalestine.blogspot.com
 נכתב באנגלית, תורגם מן המקור על ידי טל הרן
 
דרג את התוכן: