| אני לא מבינה למה כולם מתגרשים ממני? אני לא עשיתי כלום, אז למה אני זו שצריכה לעשות סיבובים בכל רחבי המדינה בכדי לראות את משפחתי?אמא ואבא התגרשו. אוקיי, בסדר אז הם התגרשו ואני חיה עם אמא. בהתחלה כשהייתי קטנה אבא היה בא ולוקח אותי לבית שלו, לסבא וסבתא שלי וסתם לגני שעשועים, שם היה מספר לי תמיד את הסיפור על חנל'ה שהוציאה את היד מהאוטובוס והיא נכרתה לה. אבל בשנים האחרונות כשאני כבר ילדה גדולה עם יכולות ניידות אני צריכה לבוא לאבא. בכדי להיפגש עם אבא אני צריכה לבוא אליו הביתה, בשעות שנוח לו ובזמן הפנוי שיש לו ולעשות פרצופים של נחמדה לחברה שלו. אני לא רואה אותו בפיג'מה, אני לא רואה אותו יושב על כוס קפה בבוקר וקורא עיתון ואני לא רואה אותו עצבני אחרי שהפועל שוב הפסידה, אני רק רואה אותו במנות קצבות פעם בשבוע שבועיים לשעה שעתיים כששנינו בפרצוף נחמד מדברים קצת על הלימודים והעבודה ואז רואים הישרדות.גם עם אח שלי אני צריכה לקבוע עכשיו פגישות משחק. גם הוא התגרש. הוא התגרש מאמא שלי שהיא האמא החורגת שלו אחרי שאבא שלו (האבא החורג שלי) נפטר. הם אף פעם לא ידעו לשחק יפה וככל שהשנים עברו הם רק הלכו ונדחקו יותר איש איש לארגז החול שלו. אז עכשיו הוא גרוש ממנה ואני גרה איתה אז הוא לא בא הביתה, אני צריכה לבוא אליו. שוב לקבוע פגישות בזמן הנוח לו ביותר ולראות אותו במגרש הביתי שלו כאשר אני זעה באי נוחות אל מול עשרות החתולים שלו שמטפסים עלי וחברתו שמסבירה לי כמה אני צודקת ושהוא אכן בנאדם קשה.נמאס לי!נמאס לי לקבוע איתכם פגישות משחק ולשחק איתכם לפי כללי העולם החדש. אני רוצה את המשפחה שלי בחזרה, אני רוצה ארוחות שישי כמו שאר המשפחות ואני רוצה שפעם אחת מישהו יקבע איתי ויבוא אלי לראות אותי במגרש הביתי כשאני עם פיג'מה ונעלי בית של כלבלבים מרופטים. אני רוצה לשחק במגרש החול שלי. אבל אז אני נזכרת שגם אני ואמא שלי בתהליכי גט כבר שנים וגם הבית הזה הוא בעצם לא שלי ושגם כאן אני צריכה לקבוע פגישות משחק- עם עצמי. |