שיר המשולב בסרט בו צפיתי לאחרונה החזיר אותי לזמר יוצר מוערך ואהוב עלי. מדובר בסרט בריטי משנת 97, "אהבה על הדשא" (Fever Pitch ) , על פי ספרו של ניק הורנבי, שכתב גם את התסריט. השיר הוא "Hang On To A Dream" של Tim Hardin. הסרט מספר על אהבתו האובססיבית של בחור בשם פול , מורה ומאמן בבית ספר בצפון לונדון, באמצע שנות השלושים שלו, לקבוצת הכדורגל ארסנל והדילמות המתפתחות סביב זה כאשר נכנסת לחייו אישה . האישה- מורה, אשר הגיעה כחדשה לבית הספר,סוג של פרפקציוניסטית לימודים וספרות, שכדורגל והתרבות הנלווית אליו מרוחקים ממנה כמרחק מאדים מכדור הארץ. הסרט מתנהל במקביל בשני מישורי זמן, תוך מעברים ביניהם. האחד, במחצית השנייה של ה-60, בה מתחילה אהבתו של פול, כילד, לקבוצה. גם שם יש רקע מעניין לנושא, כאשר למשחק הראשון בחייו, לוקח אותו , באחד מביקוריו, אביו הגרוש מאמו, דבר היוצר את החיבור האמיתי הראשון ביניהם ומעלה אולי שאלה פסיכולוגית להשפעה של זה על המשך דרכו הבוגרת. התקופה השנייה, בסוף ה-80 . לבחור מנוי במשך שנים למועדון, והוא הולך כמובן לכל משחקי הקבוצה. תוך כדי התפתחות הסרט, מתקבלת גם תמונה על התרבות המיוחדת של אוהדי קבוצות הכדורגל באנגליה. ציטוט על הסרט ממקור אחר-"החיים מסתבכים כשאתה מאוהב באשה אחת אבל מעריץ אחד עשר גברים" נכתב על מודעות פרסום לסרט זה, וזהו אכן משפט מפתח לתיאור העלילה. ניק הורנבי שכתב את התסריט עפ"י ספרו הנפלא - ספר ש"הוציא את אוהדי הכדורגל מן הארון" - הפך אותו מתיעוד כמו-דוקומנטרי של נפשו המיוסרת של אוהד "ארסנל" לקומדיה רומנטית שגורמת הנאה מרובה גם לנשים ועוזרת להן להבין (אולי) את נפשותיהם של הגברים חולי הכדורגל." הניגוד הנ"ל והדילמות המתלוות אליו, גורמים כמובן לעליות ומורדות במערכת היחסים הכפולה(הן עם בת זוגו והן עם הקבוצה). פול מרבה להשתמש בביטוי "עונה" (עונת כדורגל ), ובעצם כל מהות חייו היא המתנה , מעונה לעונה, להתגשמותו של חלום בן 18 שנים, זכייתה של ארסנל באליפות. בהקשר הזה משולב השיר " להיאחז בחלום " אותו ציינתי לעיל.(מילות השיר , המדבר על יסורי פרידה תוך תהייה/משאלה ליכולת להיאחז במשהו, בתחתית הפוסט). בשלב מסוים בסרט אומרת לו בת זוגו בכעס "יש עוד ציוני זמן בחיים מלבד עונה. אתה יודע ,השנה שלנו מתנהלת מינואר לדצמבר". (בשונה כמובן מעונת כדורגל ). כך זה מתפתח עד לקליימקס מסוים ( לא רוצה להיות ספוילר, למרות שחלק מזה כבר נעשה כנראה) לאחריו מתאפשרת אצלו סוג של יכולת להרפות ממערכת היחסים הכפייתית שלו עם הקבוצה. הוא מגדיר את זה כך- "הרגשתי כאילו וקפצתי מעל כנפי הקבוצה.....והתנופה הזו אפשרה לי במובן מסוים להינתק מהם. אנחנו עדיין מתראים, אני אוהב ושונא אותם גם יחד, אבל עכשיו יש לי חיים משלי, הצלחות משלי וכישלונות משלי שאינם בהכרח קשורים בשלהם, וזה טוב.... אני מניח" .
ועכשיו לטים הארדין. זמר מלחין פולק אמריקאי שהחל לפעול באמצע שנות ה-60, ונפטר בשנת 80, בגיל 39, ממנת יתר (ראבק, כבר שנת 80! איך לא נזהרתם, אחרי הנדריקס, ג'ופלין, מוריסון ועוד). הארדין הנו מסוג היוצרים המוערכים ששיריהם זכו להצלחה ופרסום בעיקר על ידי מבצעים אחרים (בדומה אולי לדילן בתחילת דרכו, ג'י ג'י קייל ונוספים) . הוא הלחין וביצע מספר שירים שהפכו עם הזמן למעין סטנדרטים שזכו לגרסאות כיסוי מאמנים רבים מאד. המבצעים את שיריו באו מכל מגוון הז'אנרים, פולק, פופ, רוק, קאונטרי, פסיכדליה, נשמה, פרוג , אלטרנטיבי ,פוסט רוק ועוד.
Hang On To A Dream בוצע בין היתר גם על ידי להקת nice ( "קדם elp " ) עם קית אמרסון הנהדר. לא מצאתי לצערי ביצוע של טים הארדין ביו טיוב( בכלל נדיר למצוא קליפים שלו שם ) ולכן הבאתי בפרונט של הפוסט את הביצוע של נייס, שלקחו את זה , החל משלב מסוים בשיר, לכיוון ג'אזי/פרוגי.( ניתן לראות שם שנגינה בקשת קלאסית על גיטרה היתה כבר לפני ג'ימי פייג) כאן ניתן לשמוע את הביצוע של הארדין , מאלבום אוסף הכולל את שיריו הידועים יותר. אני אישית אוהב מאד את הביצוע לשיר של הארדין עצמו , עם הליווי היפה של כלי הקשת.http://www.last.fm/music/Tim+Hardin/Reason+to+Believe+%28The+Best+Of%29 השיר בוצע גם על ידי אקו והבאנימן (גם אותו לא מצאתי בטיוב).
נוסיף כמובן את Reason to Believe, שבוצע על ידי הרבה, נזכיר את רוד סטיאורט, פול וולר,צמד הקרפנטרס,בילי בראג,מריאן פייתפול ועוד. ביצוע קליפי של פול וולר לא מצאתי , מצרף כאן ביצוע שאני אוהב, של רוד סטיאורט (בעצמו אוהד נלהב של קבוצת הכדורגל של סקוטלנד ואף חיבר ושר לה שיר באחד מהמונדיאלים בהם השתתפה ), שפרסם את השיר , הגם שאני מעדיף יותר את הביצוע של סטיאורט מהקלטת האלבום מאשר בחי.http://www.youtube.com/watch?v=0MpTJzHz2l0
כמו כן השיר If I Were a Carpenter , שרשימת האמנים שביצעו אותו ארוכה מאד. השיר התפרסם מאד בעקבות הביצוע של בובי דארין ואחר כך של 4" הפסגות" , משנות ה-60. אזכיר רק את- ג'וני קאש,רוברט פלאנט, בוב סיגר, הפנים הקטנות,ג'ון באז, וילי נלסון,האנימלס, שיקן שאק,ניל דיאמונד, וגם להקות אלטרנטיב ופוסט רוק כמו Yo La Tengo ו- Engineers.
http://www.youtube.com/watch?v=B8qGXI3Q3CQ&feature=PlayList&p=2C7EA3BFFD0592CE&playnext=1&index=5 -4 הפסגות. http://www.youtube.com/watch?v=118pIC25ndE&feature=related – רוברט פלאנט. http://www.youtube.com/watch?v=FA1KsuQikHk&feature=related- ווילי נלסון ושריל קרואו.
3 השירים הנ"ל הם המוכרים ביותר, מהשאר ניתן להתרשם בפליליסט שבקישור לעיל.
אזכיר רק גם את Don't Make Promises , אותו אני אוהב בביצוע של שתי להקות מה- 60, אשר משום מה הביצוע שלהם לא מוזכר בכתובים.Gary Puckett & The Union Gap- http://www.youtube.com/watch?v=RIpLGsgWOzY&feature=relatedולהקת פופ פסיכדלית בשם Timebox - http://www.youtube.com/watch?v=uCV7tl_V-cY .
ולמה שלא אנצל הזדמנות זו ( כפי שנוהג לעשות כל כתב המכבד את עצמו, בשלב ה- conclusIon) להעלות שאלה פילוסופית, כמו- האם גם בנו, בעיסוקנו כאן, קיים משהו מהרצון "להיאחז בחלום" ? אני מניח שהתשובה לכך מורכבת.
מילות השיר Hang On To A Dream What can I say, she's walking away |