מיומנו של מישקה
קורותיו מסמרי הפרווה של חתול ג'ינג'י מטורף וחובב שחייה אולימפית.
פוסטים אחרונים
- בתיה אפולו 26/10/18
- בוקר טוב 4/4/11
- פוסט בלתי ירוק בעליל או למה אני אוהב לפעמים לעשות אמבטיה 11/12/10
- "סטארט אפ " היסטרי 19/7/10
- מצעד הגאווה 2010- sex in the city - פוסט צבעוני מצולם 11/6/10
- חוכמה שלאחר מעשה ? 31/5/10
ארכיון
די, בא לבכות
די, בא לבכות ,
מחיר מלחמה הוא תמיד נורא. ברור מאליו שמגיע לתושבי כל מקום בישראל הריבונית לחיות בביטחון ובשקט ולא בצל טילים ורקטות. ולכן משכשלו הניסיונות להשגת שקט באיזור באמצעים מדיניים, יצאנו למבצע צבאי שמתכוון להחזיר את השקט המיוחל לתושבי הדרום, עד כאן זו לא סיסמא , זו זכותה ואפילו חובתה של ממשלה להגן על אזרחיה באשר הם.
אבל באיזה מחיר נורא זה יושג ,אם יושג .
אני רואה את האמא מבאר שבע שייחלה 13 שנה להביא ילד לעולם ועכשיו הוא מאושפז פצוע ראש אנוש מפגיעת טיל גראד. לא צודק ולא אנושי ובא לבכות.
וראיתי ושמעתי אתמול את ד"ר אבו אל עייש שאיבד באחת את שלוש ילדותיו את שתי בנותיו של אחיו ושאר המשפחה נפצעו קשה ובא לי לבכות. בכלל הטבע האנושי בנוי כך שיותר קל להזדהות עם טרגדיה כשהיא נפרשת בסיפור אישי בודד ולא במספרים .אני רואה את האדם שדו קיום בכל מובן היה אג'נדה לחייו ומשלם מחיר בלתי נתפס של מדיניות שזורעת הרס נורא ומשתמשת בביטויים מכובסים כמו "לצרוב בתודעה" ו "לגבות תג מחיר לא פרופורציונלי" ואני כואב ואני מתבייש.
הייחס בין נפגעים בלתי מעורבים לבין מחבלי וחמושי חמא"ס הוא , גם לפי הדיווחים של צה"ל , קשה ביותר. כן אני יודע היטב שהחמא"ס משתמש במכוון בציניות שאין לה אח ורע בילדים ובאזרחים כבמגן אנושי . וכן אני יודע שבמלחמה נפגעים תמיד גם אזרחים, אבל לכשתיפסק האש וייתפזרו תמרות העשן השחור מעל הרצועה נישאר אנחנו מול מצפוננו עם תמונות ההרס והמוות . |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נו, עוד חכם.
ומה אתה מציע לחילופין?!
אמרת יפה, אמרת בהגיון.
איך דיברת אותי. תודה.
אני לא בא לי
אני בוכה.
בוכה, ומפוחדת מהיום שאחרי....
מפוחדת מהקהות.
כתבת נכון ומינורי ולא מתלהם, באופן שמשקף מאד גם את התחושה שלי.
עצב גדול , דילמה מוסרית קשה,
וגם תסכול עצום על חוסר התקשורת הלתי פתיר כנראה, שנובע מהבדלי מנטאליות
אפילו לגבי פרשנות המלחמה, ואינו מאפשר תזוזה לעבר הסכם כלשהו.
.
\"היפים בכלי הנשק נועדו להשחית\"
\"מי ששמח להלחם בבני אדם -את שלוותו לא ישיג לעולם\"
\"נצחון במלחמה אינו יותר ממסע לוויה\" -לאו צה.
כל כך ישן...וכל כך נכון...והעולם לא מפנים.
זה אפילו לא הויכוח אם המלחמה הזו היא צודקת או לא.
זה לא קשור בסבל הנוראי שעבר על תושבי עוקף עזה ב 8 השנים האחרונות.
מה שכל כך מפחיד ומקומם אותי
זו הזילות הנוראית בחיי אדם שאיתרע מזלו
והוא אינו יהודי והוא חי בעזה.
האלימות המילולית שנשמעת כאן בקפה ובכל מקום אחר
הגיעה גם לבתי הספר
ילדים שמחים כי"ערבים נהרגים".
ועוד אומרים שהם מחנכים לשינאה והם מבינים רק כח.
הזלזול בחיי אדם. הרי אמהות פלשתינאיות אינן כואבות.
ההרס הנוראי הזה.
ההתלהמות כאן בקפה ובכלל על כל מי שכואב לו גם על ההרוגים בצד השני. והם רבים.
ומה בסה"כ התוצאה שהקטל הנוראי הזה הביא? עוד הפסקת אש?
הרי אפילו לא מזכירים את גלעד שליט..כי מהם חיי אדם?